משרד הבריאות: "רפורמת התמרוקים מעניקה אחריות גדולה ליצרן וליבואן"
משרד הבריאות: "רפורמת התמרוקים מעניקה אחריות גדולה ליצרן וליבואן"
ועדת הכלכלה דנה בדילמות ובחילוקי הדעות בין משרד האוצר והבריאות סביב רפורמת התמרוקים. נציגת משרד הבריאות: "היום אנחנו מכירים את כל החומרים שיש בישראל ואת כל העוסקים בתחום". האוצר, "המסלול המוצע הוא הקלה על היבואנים הרשמיים"
"שוק התמרוקים מאוסדר בידי משרד הבריאות כבר 40 שנה. תמרוקים הם מוצרים רגישים עם קווים משיקים לעולם התרופות. אותם חומרים שנמצאים בתמרוקים, זה חומרים שבמינון מסוים הם תרופה. מתוך סך ההרעלות שה-FDA דיווח עליהן, 11% מההרעלות הם בקוסמטיקה במוצרים לילדים מתחת לגיל 5, ולכן אנו רואים חשיבות עליונה בשמירה על בריאות הציבור", כך לדברי נציגת משרד הבריאות, רותי אלגוזי, בדיון בוועדת הכלכלה שדנה ברפורמת התמרוקים. במהלך הדיון צפו חילוקי הדעות והמאבקים בין האוצר למשרד הבריאות.
"היום אנחנו נותנים רישיון לכל תמרוק לפני שהוא משווק בישראל. היתרון הוא שמשרד הבריאות שולט שליטה מלאה בשוק, מכירים את העוסקים ואת כל החומרים שיש בישראל. אך החסרון הגדול שיש צורך ברישיון לפני כל שיווק. יש כאן בעיה של התחרות", הוסיפה.
על פי הרפורמה המוצעת, ייפתח מסלול נוסף ליבואנים הקיימים, כך שלא יצטרכו רישיון שיווק מוקדם לכל מוצר, ויוכלו להסתפק ב'נוטפיקציה', כלומר, הצהרה למשרד הבריאות על המוצר ובטיחותו.
ד"ר אסנת לוקסנברג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות הסבירה, "באירופה האחריות היא על היצרן או על היבואן, כל תמרוק שיוצא לשוק יש לו נציג אחראי, שצריך לשלוט בכל המידע ובכל שרשרת האספקה לגבי התמרוק. הוא אחראי על תנאי אחסון. הרגולטור מפקח בשווקים, ובאירופה יש מערכת של שיתוף מידע בין כל המדינות, ומערכת לציבור שמדווחת על הבעיות במוצרים. עכשיו נאפשר את המסלול הזה גם בישראל, המשמעות היא שהממשלה מעבירה אחריות גדולה ליצרן וליבואן".
נציג האוצר, הראל שליסל חידד: "המסלול הזה הוא הקלה על היבואנים הרשמיים, הוא מאפשר להם לעבור לנוטיפקציה".
לוקסנברג הוסיפה: "יבואנים מסוימים אמרו שלא יוכלו לעמוד בתנאי של נציג שאחראי לתמרוק, ולכן גם המסלול הישן, של בקשת רישיון יהיה קיים".
סגן השר אביר קארה טען בדיון כי "משרד הבריאות אומר שזה יהיה מסלול שדומה לאירופה, אבל בפרטים הקטנים הם הכניסו כאן עיזים".
הסוגיה הלוהטת – יבוא מקביל
המחלוקת העיקרית נסבה סביב סוגיית היבוא המקביל. כיום, בכדי לייבא תמרוקים בייבוא מקביל יש לעמוד בנוהל ייחודי שעיקרו כי על היבואן להציג מסמכים שמציגים את הקשר בינו לבין היצרן. המצב הזה מקשה מאוד על היבוא המקביל, שכן פעמים רבות – ויש שיאמרו, בדרך כלל – אין ליבואן המקביל קשר עם היצרן שמעדיף לעבוד רק עם היבואן הרשמי.
נציגי משרד הבריאות הסבירו את האתגרים ביבוא מקביל ללא מסמכי יצרן: "אנחנו צריכים לוודא שהמוצר תואם למוצר המשווק על ידי היבואן הרשמי, וגם לוודא שבמהלך כל הדרך המוצר נשמר בתנאי אחסון ואחזקה נאותים".
בכדי לפתור את האתגר הזה הוחלט על מסלול יבוא מקביל שמאפשר לערוך בדיקה למוצר שהיבואן המקביל מייבא ולבדוק שהוא דומה למוצר שמשווק בשוק הישראלי. נציגת משרד הבריאות הדגישה "לא מדובר בבדיקת תאימות מלאה, כי זו בדיקה ממש יקרה, הבדיקה בודקת את הרכיבים העיקריים".
אלא שבשלב הראשון המסלול של יבוא מקביל ללא מסמכי יצרן יהיה רק על 15 מוצרים (אפטרשייב, דיאודורנטים ללא אלומיניום, פודרה דחוסה, סומק דחוס, שימר דחוס, קרם רגליים ללא חומצה, לק לציפורניים (שאינו ג'ל), שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים, קרם לשיער), ובמהלך השנה על שר הבריאות יהיה לבחון הכנסה של מוצרים נוספים ליבוא מקביל.
נציג האוצר הסביר בדיון: "זה שונה ממה שעשינו בשאר פרקי הרפורמה, בשאר הפרקים אמרנו 'הכל מותר חוץ מהתוספת בחוק', וכאן זה הפוך 'הכל אסור חוץ ממה שמאושר במפורש בתוספת'.
קארה ביקש מחברי הכנסת לשנות את הרפורמה ולהרחיב את היבוא המקביל למוצרים נוספים.
חברת הכנסת מיכל שיר אמרה בדיון, "אני מסתכלת על הרשימה כאשה, נשים מוציאות על האיפור כ-5,000 -10,000 שקל בשנה. זה הון עתק. אם אנחנו בדלת אחורית מכניסים מגבלות, נשים ימשיכו לשלם יקר על מוצרים שעולים הרבה יותר זול. לא הגיוני שאשה בפריז יכולה בזול, וישראלית תיאלץ לקחת הלוואות בכדי להשתמש במוצרי איפור. זה מוצרים נשיים, והמשמעות שנשים ימשיכו לשלם כל יום ולשתוק".
לעומת זאת, עמדת יו"ר הוועדה מיכאל ביטון היתה "משרד הבריאות עשה הרבה צעדים ברפורמה הזו, הוא שינה את הגישה. האויב של המושלם זה המושלם ביותר, החוק הוא המהפכה. הפרק שהוא רגיש בריאותית לא יתקיים באותה מאסיביות בשאר הדברים. אנחנו רוצים להכניס רגל בדלת. להתחיל את המהפכה. בעוד שנה אנחנו פותחים בעוד מוצרים. בואו לא נתקוף על מה שאין בחוק".
הריכוזיות בשוק הטואלטיקה
צורי עובדיה, מנכ"ל איינשטיין צור יבוא יצוא אמר בועדה: "אני יבואן מקביל, ואין בעיה להביא ייבוא מקביל כבר היום. אבל זה לא מקדם את התחרות ולא פותר את יוקר המחיה. רשתות השיווק מעדיפות לקנות ביוקר מיבואנים רשמיים, כי כך הם יכולים לעשות רווח יותר גדול מול הצרכן"
נציג רשות התחרות התייחס לדברים ואמר: "התחום של הטואלטיקה בישראל הוא מאוד ריכוזי, חלק מהשחקנים הם יבואנים וחלק הם יצרנים. לצרכן זה לא משנה. התוצאה היא מחיר גבוה. זה נכון שהיבוא המקביל לא מצליח להיכנס ולא מצליח להוות זרז תחרותי. אבל זה בגלל שההיקף של היבוא המקביל בישראל הוא קטן ולכן קשה לו להיכנס לרשתות השיווק, כי רשתות השיווק צריכות זמינות וודאות. אם מחר ייכנסו עוד יבואנים מקבילים. הכמויות יגדלו משמעותית זה יכול לעזור לתחרות. אנחנו ברשות התחרות חושבים שהמקטע הקמעונאי הוא מאוד תחרותי. יש צמיחה של הרשתות הקטנות, וכמעט אין חסמי כניסה".
התעשיינים הישראלים שנכחו בדיון טענו כי הם לא מתנגדים לרפורמת הייבוא, אך הרגולציה של משרד הבריאות על ייצור תמרוקים בישראל מחמירה לעומת זו האירופאית. נציג ענף התמרוקים בהתאחדות התעשיינים ליאור לוי, דרש כי לצד רפורמת הייבוא תבוטל הדרישה של משרד הבריאות מן היצרנים הישראלים ל'רישיון יצרן', וכי משרד הבריאות יסתפק בהצהרה שהמפעל עומד בדרישות התקן הבינלאומי, וזאת בדומה למה שקורה באירופה.
