"מיליארדים ליירוטים? עצירת המשק יקרה בהרבה"
"מיליארדים ליירוטים? עצירת המשק יקרה בהרבה"
גורמים ביטחוניים מעריכים שמחיר בלימת המתקפה האיראנית נע סביב 2–2.5 מיליארד שקל. העלות הגבוהה – בעיקר בשל השימוש בחץ 3 שמחירו כ־2.5 מיליון דולר לטיל. הצלחת היירוטים המרשימה עשויה להיות מנוף לקידום מכירות עבור התעשיות הביטחוניות
יירוטם המוצלח של יותר מ־100 טילים בליסטיים ששוגרו אתמול לפנות בוקר לעבר ישראל מתוך שטח איראן חידש דיון ישן שהתקיים בארץ כבר לפני כ־13 שנה, אחרי היירוטים המוצלחים הראשונים של רקטות מעזה באמצעות כיפת ברזל.
בשני המקרים עלויות היירוט וחומרת האיומים שונים מהותית אך נראה שהתשובה שמערכת הביטחון מעמידה לשאלה זו מתמצית בכך שיהיו יקרים ככל שיהיו, יירוטי האיומים עדיפים על פוטנציאל הנזק שהם עלולים להסב.
בעוד שהיועץ הכספי לשעבר לרמטכ"ל ולמערכת הביטחון תא"ל (במיל') ראם עמינח העריך אתמול כי עלות בלימת המתקפה האיראנית הנרחבת וחסרת התקדים שכוונה לישראל נעה בסכומים שבין 4–5 מיליארד שקל, גורמים ביטחוניים וכלכליים אחרים העריכו בשיחות עם "כלכליסט" כי עלות היירוטים היתה כחצי מסכום זה, כ־2–2.5 מיליארד שקל.
ועדיין, מדובר בסכומי עתק. מחירו של טיל יירוט בודד של כיפת ברזל עומד על כ־50 אלף דולר ולרוב הוא הוא מופנה לעבר רקטה לא מדויקת, פרימיטיבית ועם רש"ק קטן יחסית, במקרה של יירוט טיל בליסטי מאיראן המספרים נמצאים במחוזות אחרים לגמרי.
על פי הערכות מחירו של טיל חץ עומד על כ־2.5 מיליון דולר כשמחירו של טיל המטרה שאליו הוא מכוון, דומה. לדברי הגורם, אפשר שמחירו של טיל בליסטי שמסוגל לגמוע מרחק של כ־2,000 ק"מ יהיה אף גבוה מזה של הטיל היקר ממילא שמופנה ליירוטו. "ועדיין, במלחמה עם איראן ועם ארגוני הפרוקסי שלה במזרח התיכון תמיד עדיף לישראל שזירת ההתנגשות תהיה טכנולוגית כי בזירה הזאת יש לה יתרון מובהק. החלופה לזירה הטכנולוגית היא להילחם בוואדיות של לבנון או בביוב של עזה. מחירי היירוט במצב כזה הם הרבה פחות קטסטרופליים מהצורה שבה מציגים אותם".
במערכת הביטחון לא מסרו אתמול פרטים אודות היקף השימוש בכל אחד מסוגי טילי היירוט שישראל הפנתה לעבר מבול הטילים הבליסטיים, עשרות טילי השיוט ועוד כ־200 כטב"מים מתאבדים שאיראן שיגרה לעברה.
פרט לטילי חץ רבים, במשימות היירוט לקחו חלק גם טילים ששיגרה מערכת קלע דוד, שכוונו לעבר טילי השיוט וכיפת ברזל, שהפנתה מיירטים לעבר סוגי חימושים שהצליחו בכל זאת לחדור לתוך המרחב האווירי של ישראל, לעבר מטרות באזור ירושלים, רמת הגולן והנגב. מחירו של מיירט בודד שמשגרת מערכת קלע דוד מוערך במיליון דולר ועדיין לא ברור כמה כאלה שוגרו לעבר הטילים האיראנים.
טילי החץ פותחו ומיוצרים בתעשייה האווירית, ולדברי מנכ"ל החברה בועז לוי היירוטים הרבים שהם אפשרו אתמול לפנות בוקר "עלו לא מעט כסף" וסירב לנקוב בסכום כלשהו. לדבריו, "סוגיית הכסף ועלות היירוטים היא לא העניין, אלא פוטנציאל הנזק שנמנע".
דברים ברוח דומה אמרו אתמול בכירים אחרים במערכת הביטחון. משה פתאל, ראש מינהלת חומה במשרד הביטחון שאמונה מטעמו על תוכנית טילי החץ אמר כי "הקמה של מערך הגנה כזה, פיתוחו וייצורו עולים כסף. עם זאת, אנחנו במלחמה ובמלחמה קודם כל מצילים בני אדם, מגנים על מתקנים אסטרטגיים ומונעים את עצירת המשק, את הירידות בבורסה ואת הפגיעות העצומות ברכוש. התרומות האלה גדולות בעשרות מונים מעלות הקמת מערך ההגנה הנדרש ומעלות הטילים ששיגרנו. מדובר בכלי מאוד מרכזי להגנה על המדינה".
לפי גורם ביטחוני בכיר שמצוי בעלויות "אם היינו עושים את כל העבודה לבד, בלי העזרה של האמריקאים ושל חילות אוויר ממדינות ידידותיות היינו מגיעים לעלויות יירוט גבוהות הרבה יותר וגם המאמץ שהיה נדרש מצדנו ליירוט הרוב המוחלט של האיומים היה אחר לגמרי".
המטחים הגדולים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל הוגדרו בידי גורם ביטחוני כ"אחד התרחישים הכבדים ביותר שחשבנו עליהם". עם זאת, בתדרוך לכתבים צבאיים אמר אתמול פתאל ממינהלת חומה כי מערכת הביטחון נערכה לתרחיש תקיפה חמור הרבה יותר מזה שהיא התמודדה איתו אתמול, כך שהיקף כלל השיגורים לעבר ישראל היה 55% ממנו.
לדברי ראש מפא"ת, המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות שבמשרד הביטחון, דני גולד: "היה לנו קרב קשה ומורכב, מהמורכבים ביותר שהיו בעולם בתחום ההגנה המשולבת מטילי שיוט, טילים בליסטיים, כטב"מים ורקטות". הוא התייחס לזליגה של חלק קטן מהטילים הבליסטיים לשטח ישראל ואמר כי "אין הרמטיות ואין 100% ועדיין, אנחנו באחוזי יירוט מאוד גבוהים. אנחנו מתחקרים את האירועים, מפיקים מהם לקחים ותובנות ומיישמים אותם".
במערכת הביטחון רואים את ההתלקחות מול איראן, שהובילה להתנגשות צבאית ראשונה בינה לבין ישראל, כשינוי אסטרטגי מהותי במזרח התיכון ובאופן שיישא גם משמעויות כלכליות נרחבות. גורם בכיר העריך בשיחה עם "כלכליסט" כי ההסלמה החריפה שמקרבת את האזור למלחמה כוללת עשויה להאיץ ולקצר מהלכים בארה"ב להעברת הסיוע הביטחוני המיוחד לישראל שגיבש הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן בהיקף של כ־14.5 מיליארד דולר ואפשר שהיקפו גם יוגדל במעט. מדובר בסיוע שיינתן בנוסף לסיוע הביטחוני האמריקאי השנתי שהיקפו 3.8 מיליארד דולר.
בתוך כך, מאז בלימת מתקפת הענק ארה"ב לוחצת על ישראל להימנע מתגובה צבאית באיראן ולהסתפק בהצלחת מערכות ההגנה שלה, לצד שיתוף הפעולה הנרחב שהיא קיבלה מחילות אוויר ידידותיים שסייעו בהפלת כטב"מים רבים הרחק משטח ישראל. אף שתגובה ישראלית על התקיפה האיראנית עלולה לגרום לאיראן להגיב, באופן נרחב עוד יותר ועד לכדי מלחמה כוללת, היא אמורה להגדיר את כללי המשחק החדשים שנוצרו במזרח התיכון שבו איראן הופכת לשחקנית מרכזית שכבר לא מסתתרת מאחורי ארגוני הפרוקסי שלה.
עם זאת, ההתגייסות המוחלטת של ארה"ב, לצד חילות אוויר נוספים שסייעו בבלימת הבליץ האיראני תחייב את ישראל ליתר קשב לדרישות שמופנות אליה מוושינגטון, בין השאר מסביב לדשדוש בעזה. ארה"ב גם תמכה במהלך העשורים האחרונים, תוך מימון נדיב בהיקף של מיליארדי דולרים על חשבון משלם המסים האמריקאי, בבניין מערכות ההגנה האוויריות הישראליות כך שאפשר יהיה לצפות שראש הממשלה בנימין נתניהו ירסן את שותפיו הפוליטיים, ראשי הימין הקיצוני והמשיחי, שעד כה לא נרתעו מהבעת בוז מופגן כלפי ממשל ביידן.
מתחילת המערכה הנוכחית טילי חץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית יירטו בהצלחה מרשימה שורה של איומים שהפנו המורדים החות'ים בתימן לעבר ישראל. עם זאת, המסוגלות של מערכות אלה ליירט מטחים בהיקפים נרחבים ובמתווה מורכב כפי שהוכח אתמול לפנות בוקר, עשויה להיות מנוף לקידום מכירות שערכו לא יסולא בפז עבור התע"א. זאת, לאחר שבסוף השנה שעברה נחתם הסכם לעסקת ייצוא היסטורית וראשונה, שבה מערכת טילי החץ 3 תימכר לגרמניה בסכום של כ־14 מיליארד שקל.
בסוף השבוע האחרון, ובזמן שישראל היתה בכוננות שיא לקראת הנקמה האיראנית על חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בדמשק, מוחמד רזא זהדי, מנכ"ל משרד ההגנה הגרמני בנדיקט צימר ביקר בישראל והיה אורחו של מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר. חלק ניכר מהמפגשים של השניים עסק בקידום תוכנית ההצטיידות של גרמניה בטילי ההגנה הישראליים.
המסר הישראלי למנכ"ל משרד ההגנה הגרמני היה שחרף המלחמה בישראל ואתגרי הייצור הרבים שאיתם מתמודדות התעשיות הביטחוניות שלה, התעשייה האווירית כבר החלה בפעולות ראשונות לייצור החץ 3 לשימוש גרמניה וכי החוזה בין שתי המדינות ימומש כמתוכנן.
יכולות היירוט שהפגין מערך החץ של חיל האוויר עשויות להיות מתורגמות בהמשך לעסקאות נוספות, ככל שכאלה יאושרו מצד ארה"ב שמימנה במשך שנים ארוכות את תהליכי הפיתוח שלו בהיקף כספי ניכר.
