פרשנותהיועמ"שית מגביהה את המחסום לבלימת השתמטות החרדים
פרשנות
היועמ"שית מגביהה את המחסום לבלימת השתמטות החרדים
גלי בהרב־מיארה הורתה על שורת צעדים נוספים לגיוס חרדים; הגדלת היקף המתגייסים בשנה הבאה הרבה מעל 4,800, הוצאת צווי התייצבות לכל צעיר חרדי בן 16.5, ונקיטת צעדי אכיפה נגד המשתמטים שאינם מתייצבים; הקואליציה במקביל סיכמה לקדם את חוק ההשתמטות כדי להפוך את הנחיות היועצת ללא רלבנטיות
1. אחד החידושים החשובים בסיכום הדיון על גיוס החרדים שהוציאה אתמול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הוא ש־4,800 מתגייסים חרדים לשנה הם היקף שאינו מספיק. "אמנם הדיון התמקד בפעילות מערכת הביטחון להשגת היעד של 4,800 מתגייסים, אך מספר זה אינו תואם את צורכי הצבא או את ערך השוויון", קובעת היועצת לגבי המספר שהמערכת הפוליטית רואה בו את הארץ המובטחת.
לכן "על מערכת הביטחון להציג במשך השנה את תוכנית הגיוס לשנת הגיוס הבאה (יולי 2025 - יוני 2026) בהתאם לחוק שירות ביטחון, ובכלל זה את הצעדים שיינקטו להגדלת היקף המועמדים לשרות ביטחון שיגויסו מתוך האוכלוסייה החרדית".
כלומר אם צה"ל התכוון להסתפק גם בשנה הבאה ביעד של 4,800 מתגייסים חרדים היועצת המשפטית קבעה שהמספר הזה לא רלבנטי, ועל צה"ל להבהיר איך יגדיל אותו. לסעיף הזה יש גם משמעות גדולה לגבי החקיקה שמגבשת הקואליציה. הוא מבהיר שאם יהיה ניסיון להסתפק ב־5,000 כל שנה, זה לא עובר משפטית.
2. זה לא היה החידוש היחיד שעליו הורתה היועמ"שית. היא קבעה שכל בן 16.5 חרדי יקבל צו התייצבות ככל נער יהודי אחר בישראל. לא עוד צו לצורך הוצאת דחיית שירות אלא צו אמיתי עם בדיקות רפואיות ומיון. המשמעות היא שאם רבני יהדות התורה יעמדו בהוראתם שאסור להתייצב הם יהפכו את כל הצעירים החרדים לעבריינים. בענייני חינוך החרדים מאוד אוהבים לדרוש ליישם את החוק המחייב לתקצב את רשתות החינוך המפלגתיות שלהם "כמו את כל ילדי ישראל". לראשונה גם הנערים שלהם ידרשו למלא את חובתם כמו כל נערי ישראל.
עוד סעיפים בסיכום הדיון על הגיוס קובעים שאם לא יתייצבו יאכפו ההוראות כלפיהם כמו מול כל משתמטי ישראל. אין ספק כי המכתב שהוציאה היועמ"שית צפוי להגביר מאוד את הלחץ בתוך הקואליציה להעברת חוק השתמטות בתקווה שהוא יבלום את שטפון הצווים.
3. הדיון נערך על רקע הנתונים הקשים על הכישלון בגיוס החרדים. הצבא מסר שהוא צריך לפחות 10,000 חיילי חובה נוספים מהם 7,500 קרביים. אפילו אם הם יגיעו - הנטל על מערך המילואים יהיה גדול בהרבה מזה שלפני המלחמה. במקביל יש 70 אלף צעירים חרדים משתמטים שאיבדו את דחיית השירות. כלומר בשלב ראשון אחד מכל שבעה היה מספיק. אבל המאבק החרדי הוא על זכותו של כל בחור, תלמיד ישיבה או לא, להשתמט. זאת בשל התפיסה שההליכה לצבא היא כמו שמד ומסכנת את חרדיותם של הצעירים, ולכן אי אפשר להפקיר גם בחורים שנשרו מהישיבות. לכל היותר אפשר להסכים שהצבא יפעיל מערך כדי לרדוף אותם.
שנת גיוס נמשכת מיולי עד יוני. צה"ל התחייב לגייס 4,800 צעירים חרדים בשנת הגיוס 2024. בפועל בשלישון הראשון של השנה (יולי־אוקטובר) הוא הצליח לגייס רק 916 חרדים, כלומר קצב גיוס שנתי של 2,750 פחות מ־60% מהדרוש. את התוספת היו אמורים להביא מבצעי משלוח הצווים ההמוניים. אלא שמתברר שמ־3,000 הצווים שנשלחו בשלישון הראשון התייצבו 273 שהם 9% והתגייסו בינתיים 48 - כלומר 1.5%.
4. ביקורת קשה נמתחה בקיץ על כך שצה"ל ללא כל בסיס חוקי שלח את 3,000 הצווים לפי מבחנים שאיתרו צעירים נושרים מהישיבות, עובדים ויוצאי ישיבות תיכוניות, שניגשים לבחינות בגרות. כלומר הוא בעצם העניש את מי שגילו רצון לעבוד ולפרנס את עצמם. היועמ"שית הודיעה ביולי שאפשרה זאת רק פעם אחת וכי הצווים של השלישון השני (נובמבר 2024 — פברואר 2025) ישלחו באופן אקראי.
אלא שבדיון ביום שני בערב היא נענתה לבקשת הצבא והסכימה למשלוח של עוד 2,500 צווים שמטרגטים (פונים אל קהל ייעודי) את מי שגילו נטייה לצאת לעבוד מתוך 7,000 הצווים שישלחו ברבעון השני. באוצר מבקרים את המהלך בשל המסר הבוטה שעדיף להישאר בישיבה ומסוכן לצאת לעבוד. המסר הזה עלול לגרום נזק לתהליך יציאת הגברים החרדים לעבודה. בכיר במערך האקדמיה החרדית ביקר בחריפות את העובדה שצה"ל מתמקד דווקא בבוגרי ישיבות תיכוניות ובכך מעביר להורים החרדים מסר שעדיף לשלוח את הילדים לישיבות בלי בגרות.
5. במצב הקיים ישנם פערי תפישה אמיתיים. המפלגות החרדיות התרגלו 76 שנים שכל חוק גיוס הוא חוק השתמטות שמבוסס על שקר ציבורי גלוי ושהן אונסות כל ממשלה להעביר חוק כזה. הן לא מבינות איך המלחמה שבכלל לא קשורה אליהן משפיעה על כך שהיועצת המשפטית פשוט דורשת לקיים את החוק ואת פסיקת בג"ץ ולגייס חרדים. המפלגות החרדיות לא מאמינות שזה יכול לקרות להן.
צריך לזכור שעד עכשיו לא נעצר אפילו תלמיד ישיבה אחד מ־2,727 המשתמטים בגלל עריקות וסביר להניח שגם בהמשך יעצרו מעט מאוד. זאת בגלל המדיניות של צה"ל שלא נוקטים פעילות יזומה לאיתור עריקים, אבל אם המשטרה נתקלת בהם היא עוצרת אותם. הבעיה החרדית היא שתלמידי הישיבות גדלים על התפישה שהם השכבה האנושית הנעלה, העולם קיים בשבילם והם מפעילים אותו בכוח לימודם. במצב החדש כל תלמידי הישיבות ידעו ואולי אף יחושו שבעיני שאר המדינה הם משתמטים בזויים ועבריינים נרדפים על ידי המשטרה. את הפער התרבותי הזה ביטאו גם תוצאות סקר מכון "נתוני אמת" לאתר כיכר השבת החרדי שלפיו 60% מהציבור החרדי אינם מרגישים כלל בושה או אשמה מול משרתי המילואים.
6. האתר החרדי "חרדים 10" אמנם הגדיר את מכתב היועמ"שית "הכרזת מלחמה על עולם התורה", אבל המפלגות החרדיות לא הגיבו. נראה שמה שמעניין אותן הוא לא הדיון המקצועי שערכה בהרב־מיארה אלא הדיון הפוליטי שנערך השבוע אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו סוכם להקים צוותים שייכתבו את נוסח חוק ההשתמטות. ובמילים אחרות המפלגות החרדיות מנסות ליצור מצב משפטי חדש שבו ככל הנחיות בהרב־מיארה לגיוס תלמידי ישיבות לא יהיו תקפות יותר כי יהיה חוק השתמטות תקף.
כמובן, יש סיכוי סביר שבג"ץ שקץ במשחקי ההשתמטות של החרדים, יוציא תוך שעות צו ביניים שיעצור את יישום החוק. אבל עד שזה יקרה חוק השתמטות הוא המסלול המועדף על גדולי התורה החרדים, בין היתר משום שהוא ישמר את הממשלה ובגלל הפחד מממשלה בלי חרדים.
7. בינתיים המשתלח החרדי התורן ביועצת המשפטית לממשלה, אתמול, היה שר העבודה יואב בן צור מש"ס. בן צור כזכור נמנע מלפרסם את מבחני ההנחות במעונות היום, ובכך באופן מעשי הוא מחזיק כ־70 אלף משפחות כבנות ערובה ל־6,700 משפחות של אברכים משתמטים שאיבדו את הזכות להנחה. אלפי המשפחות הללו משלמות תשלום מלא על המעונות או שמקבלות הנחות זמניות. בן צור הקדיש אתמול נאום שלם במליאה כדי לתקוף את היועמ"שית בהרב־מיארה על שסיכלה את החלטת הממשלה לפרסם מבחני הנחות במעונות היום רק לשלושה חודשים כדי לאפשר את המשך ההנחות לאברכים משתמטים.
בשבוע הבא יערך בבג"ץ הדיון בעתירות השונות בנושא ההנחות במעונות היום. לא נותר אלא לקוות שהוא ייתן פסק דין מהיר שיחייב את בן צור לפרסם את המבחנים. יכול להיות שכדאי שהשופטים גם יסבירו לשר מש"ס שהיועצת המשפטית לא רואה את עצמה מעל החוק כמו שהוא מאשים, אלא היא הפרשנית המוסמכת שלו עבור הממשלה.
