אחרי זינוק של 30% ב-2021: ישראל מנסה להרחיב את יצוא הסייבר ומערכות ההגנה
אחרי זינוק של 30% ב-2021: ישראל מנסה להרחיב את יצוא הסייבר ומערכות ההגנה
אחרי ארבע שנים של הפוגה, תערוכת הסייבר והגנת המולדת נפתחה אתמול בפעם השביעית בישראל. במסגרת התערוכה כ-65 חברות ישראליות יציעו לנציגי משטרות וארגונים ביטחוניים מכל העולם פיתוחים וחידושים בתחומי הגנת הסייבר והגנת המולדת
אחרי ארבע שנים של הפוגה, בין השאר בשל הגבלות מגפת הקורונה, ישראל שבה ומכוונת זרקור על מרכולתן של עשרות חברות שפועלות בתחומי הגנת הסייבר והגנת המולדת בניסיון להרחיב את היקפי המכירות שלהן בעולם. תערוכת הסייבר והגנת המולדת (Homeland Security), שמקיימים מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה בפעם השביעית, נפתחה אתמול (א') בתל אביב והיא נמשכת גם היום.
לפי הערכת המארגנים, משתתפים בה יותר מ-700 אורחים מכל העולם, ובהם כ-50 מפקדי משטרות השוהים בימים אלה בארץ במסגרת כנס שמקיימת משטרת ישראל. מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שהיה מבאי התערוכה, דיבר על הצורך בהרחבת שיתופי הפעולה בין גופי האכיפה ברחבי העולם במסגרת מלחמתם בטרור ובפשיעה תוך גיבוש של תפיסה אסטרטגית שנשענת בין השאר על טכנולוגיות חדשות.
הוא הוסיף כי "יש צורך בהסדרה משפטית שתאפשר שיתוף פעולה מלא בין גורמי האכיפה בכל העולם, ברמה הטקטית-מבצעית וברמה האסטרטגית. אנו צריכים לעבור מתגובה לפעילות התקפית".
כ-65 חברות ישראליות יציעו לנציגי משטרות וארגונים ביטחוניים מכל העולם פיתוחים וחידושים הכוללים אמצעים שבכוחם לספק הגנה רב-ממדית לערים, תשתיות קריטיות ומערכות נתונים של חברות מסחריות וגופים ציבוריים.
שנים ארוכות של לחימה מורכבת במתארים שונים של טרור הפכו את ישראל למוקד עלייה לרגל עבור גופי ביטחון פנים מכל העולם שמבקשים להתאים לעצמם חליפות הגנה עדכניות, תוך אימוץ של גישות ושיטות פעולה חדשות אל מול איומים מתהווים.
לחברות הישראליות שפועלות בתחומים אלה יש הרבה מאוד מה להציע לעולם, בעיקר בזכות הניסיון והזיקה שמתקיימת בין חלק מהן לבין צה"ל ומערכת הביטחון בבואם להגיב על איומים חדשים ולהעמיד מולם פתרונות טכנולוגיים. זאת כשברקע צרכים מבצעיים משתנים ועדכון של תרחישי ייחוס.
והתרחישים רבים ומגוונים: הגירות המוניות של פליטים בין מדינות; מתקפות סייבר מתוחכמות וזדוניות על מאגרי מידע של מוסדות רפואיים, חברות מסחריות גדולות, מתקנים של תשתיות קריטיות ושדות תעופה; ואיומים שמאתגרים חברות ספנות גדולות ומסכנים את הסחר הימי השוטף, בייחוד בזמנים שמתאפיינים בקשיים ובשיבושים בשרשראות האספקה בעולם.
במכון היצוא מתפארים בנתון שלפיו מאז 2012 ועד 2021 יצוא מערכות הסייבר מישראל זינק בכ-225%. לפי יו"ר המכון, ח"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין, שנת 2021 היתה טובה לחברות הסייבר הישראלי ולתעשיות הביטחוניות, וכלל היצוא שלהן הסתכם בכ-22 מיליארד דולר, כ-30% יותר מהיקף היצוא ב-2020. נתון זה כולל גם את היצוא הביטחוני של החברות הביטחוניות, שהסתכם אשתקד בשיא של כ-11.3 מיליארד דולר.
לדבריה "האתגרים בעולם הווירטואלי וגם בעולם הפיזי רק גדלו במהלך השנים האחרונות, וככל שהאתגר הביטחוני נהיה גדול יותר, והצורך בהגנה על המרחב הווירטואלי מחד ועל הציבור שבמרחבים הפותחים מאידך מתרחב, כך עולה הדרישה לטכנולוגיות חדשניות כפי שאנחנו יודעים לייצר ולייצא", אמרה.
בין החברות שמציגות את מוצריהן לפני נציגים מארגוני ביטחון בעולם נמצאות החברות הביטחוניות הגדולות כמו התעשייה האווירית ואלביט מערכות, קבוצת SK, שבבעלות איש העסקים סמי קצב, וסלברייט, שמציעה פלטפורמה שפיתחה לדיגיטציה מלאה של תהליכי חקירה, משלב זירת הפשע ועד לשלב הצגת הראיות לבית המשפט.
בסלברייט אומרים כי יכולות אלה מאפשרות להאיץ ולמקד חקירות של פשעים וזאת, תוך התמודדות עם אתגרי האבטחה בעידן הדיגיטלי שהופכים את המהלכים של רשויות האכיפה נגד ארגוני פשיעה למורכבים וסבוכים יותר.
מנהל תחום הביטחון והסייבר במכון היצוא, טל סימנטוב, אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי המערכות שמוצגות במסגרת התערוכה לא כוללות אמצעים המשמשים לסייבר התקפי ולפעולות זדוניות, וזאת תוך שימת דגש על מערכות שמיועדות לאכיפה, הגנה על מאגרי מידע ושל תשתיות חיוניות.
לדבריו, "כל ארגון ביטחוני יכול לבנות לעצמו חליפת הגנה רלוונטית המתבססת על מערכות ישראליות, בהתאם להיקף התקציב שעומד לרשותו ובהתאם למאפייני האיום שאיתם הוא מתמודד".
