ניתוחמרד הציונים של המורים: הבעת ייאוש מהמערכת
ניתוח
מרד הציונים של המורים: הבעת ייאוש מהמערכת
90% מהמורים ובתי הספר הפרו את העיצומים והזינו את ציוני המגן של בגרויות החורף • זו מכה לארגון המורים העל יסודיים וליו"ר רן ארז, אך גם מחאה כלפי האוצר ומשרד החינוך • מיעוט תלמידים שלא קיבלו ציונים סובלים מאפליה קשה
העובדה שקרוב ל־90% מהמורים ובתי הספר הפרו את העיצומים והזינו את ציוני המגן של בגרויות החורף היא מכה קשה לארגון המורים העל יסודיים וליו"ר האגרסיבי שלו רן ארז. אבל אפשר לראות בכך הבעת ייאוש כוללת של מורים ומנהלים מהמערכת כולה, האוצר, משרד החינוך והארגון היציג שלהם – מערכת שממשיכה לנהל מלחמות על גבם של התלמידים שעברו את הקורונה והמלחמה.
למרות המסר הברור מהשטח אין מה לתלות בכך תקוות. הסיכוי שיושג הסכם בין ארגון המורים לאוצר לפני סוף החופש הגדול קלוש מאוד. דווקא המצב שבו רוב התלמידים קיבלו ציונים ומיעוטם לא, יוצר אפליה קשה בקבלה למסלולים באקדמיה ובצבא. במועצת התלמידים הארצית מביעים חשש שתלמידים שקיבלו ציונים יתפסו למשל את המקומות המעטים בעתודה האקדמאית על חשבון אלה שלא.
אביגיל סאמין, יו"ר משותפת בארגון מנהלי בתי הספר מנהיגים הסבירה את הפרת העיצומים ההמונית בכך ש"אי אפשר לעמוד מול ילדים שיש לך קשר מתמשך איתם של שנים ושכנעת אותם ללמוד כמו שצריך ועברו את הקורונה והמלחמה ולהגיד ש'עכשיו אני לא יכול לתת ציונים כי יש עיצומים'". גם בשנת הלימודים הקודמת נקטו המורים העל יסודיים עיצומים של אי מתן ציונים. לדברי סאמין, "המורים עברו את הסרט הזה בשנה שעברה והחליטו שהשנה אי אפשר. אפשר לקרוא לזה הבעת אי אמון בארגון המורים, אבל זה נעשה רק בשביל התלמידים וכל אחד מוצא את הדרך שהוא יוכל לחיות איתה". היא משוכנעת שבתי הספר ימצאו דרכים לעקוף גם את ההוראה לא לקיים מסיבות סוף שנה. "יש מקומות שיערכו טקסים. יש מקומות שההורים יארגנו אותם".
העיצומים של המורים כוללים גם ביטול טיולים ופעילות מחוץ לשעות הלימודים. שלשום נוסף גם ניתוק קשר ממשרד החינוך עם דגש על תוכנית הדגל של שר החינוך יואב קיש, תוכנית צבירת הנקודות האקדמיות כבר בתיכון. אבל העיצום האפקטיבי ביותר של המורים הוא אי מתן ציונים. שלשום דווקא ריכך ארגון המורים את הכללים והתיר לספר את הציונים לתלמידים בעל פה. אך הדבר לא משנה מבחינת היכולת שלהם לקבל ציוני בגרות. משרד החינוך לא מסכים לפרסם את ציוני בחינות הבגרות של התלמידים בלי שיינתנו קודם ציוני המגן. זאת מחשש שהמנהלים ישפרו את ציוני המגן בהתאם לציוני הבגרות.
המצב של היעדר ציוני בגרות פוגע בתלמידים בשורת דרכים: זה מקשה עליהם להחליט אם לגשת למועד ב', מקשה עליהם להירשם לאוניברסיטה (תלמידים שאינם משרתים בצבא ותלמידי עתודה) ופוגע ביכולת שלהם להתקבל לתפקידים מסוימים בצבא. כמו כן בגלל הגיוס מיד לאחר סיום הלימודים, לרבים מהתלמידים אין אפשרות לשפר בגרויות עד לאחר הצבא.
השבוע פרסם משרד החינוך את ציוני הבגרות של התלמידים והתברר שקרוב ל־90% מהמורים והמנהלים הזינו ציוני מגן כדי לא לפגוע בתלמידים. חלקם כנראה עשו זאת עוד לפני העיצומים ובכל זאת זה נתון קשה למאבק של ארגון המורים העל יסודיים. בכיר באוצר אמר ש"הנתון הוא חוסר אמון משמעותי בארז מהמורים שהוא מתיימר לייצג. הציבור לא הולך איתו ולא מאמין בדרך המאבק שלו".
ארז אמר בתגובה בציניות ש"אם הנתונים נכונים אז יש בעיה קטנה מאוד", כשהוא מתכוון למספר התלמידים הנמוך שנשארו בלי ציון. מן העבר השני אמר ש"שר החינוך מוכן לפגוע בתלמידים ויוצר איפה ואיפה" בין התלמידים שקיבלו ולא קיבלו ציונים. לדבריו, משרד החינוך סרב השנה לפתרון שהונהג בשנה שעברה של הפקדת ציוני המגן בכספת עד להשגת הסדר. פתרון כזה יצר מצב שכולם נפגעו באותה מידה. ארז אומר ש"המשרד דופק את התלמידים. זה לא מפליא אותי כשיש שר חינוך שמחליט על רפורמה הזויה של אקדמיזציה. אבל זה שר החינוך וזה גורלנו".
מועצת התלמידים מטילה את האחריות על משרד החינוך ש"באופן מפתיע החליט לא להחזיר את ציוני בחינות הבגרות לכל התלמידים". במועצה דורשים מהמשרד להעביר את ציוני הבגרות גם בלי ציוני המגן. אומרים שם ש"מתרחב הפער העמוק בין התלמידים במדינה שחווים את העיצומים לבין אלו שלא ויכולים לדוגמה להגיש ציונים לצבא ולאוניברסיטאות".
המשא ומתן בין האוצר לארגון המורים תקוע בשל מחלוקת בשאלה מה סוכם בעל פה ב־31.8, יום לפני תחילת שנת הלימודים. נושא המחלוקת העיקרי הוא טענת האוצר שארז הסכים לחוזים אישיים בהיקף של 6% מהמורים ו־10% מהמנהלים בעוד ארז מכחיש. הפרשה הזו היא ללא ספק מקרה מבחן לבעיה שבהשגת סיכומים לא כתובים.
ארז מסביר את ההחמרה בעיצומים בכך ש"האוצר מסרב לקיים כל מו"מ אם לא ניענה לדרישתם להעסיק מורים ומנהלים בחוזי קבלן. זה הצעד הראשון בדרך של הפרטת מערכת החינוך". בפועל הסתדרות המורים כבר הסכימה לאחוזים בודדים של חוזים אישיים, כך שהתקדים כבר נעשה. לפי הסיכום בין המורים לאוצר היה צריך להיחתם הסכם קיבוצי עד סוף נובמבר. המלחמה מנעה המשך משא ומתן. אבל גם כשהמגעים חודשו לא הושגו הסכמות בגלל המחלוקת על החוזים האישיים. במרץ חידשו המורים את העיצומים. נראה שארז שואף לנהל משא ומתן מחודש בחופש הגדול בתקווה שתהיה מערכת בחירות והוא יוכל להשיג הסכם טוב יותר.
לפני כחודש חשף "כלכליסט" כי הממונה על השכר אפי מלכין הורה בצעד חסר תקדים לרשויות המקומיות שהן המעסיק של מורים בתיכונים לנכות מהמורים שכר בשל העיצומים. מלכין שלח לרשויות המקומיות לראשונה תעריף לניכוי שכר עבור העיצומים השונים: על אי מתן ציון מגן ינוכה 5% מהשכר לכל כיתה, על הימנעות מאספת הורים או יציאה לטיול 2.5% – לכל כיתה. הניכוי הראשון יבוצע ממשכורת מאי שתשולם ביוני. מדובר במהלך שבוצע בעבר במגזרים אחרים של המשק אבל מעולם לא לגבי מורים. ארגון המורים פנה בתגובה לבית הדין הארצי לעבודה בטענה שהקיצוץ המתוכנן בלתי חוקי והמדינה צפויה להגיב בשבוע הבא. עד להכרעת בית הדין המדינה עוד לא החלה לאסוף דיווחים על מורים שהשתתפו או לא בעיצומים. שנת הלימודים הולכת ומתקרבת לסופה. כל המאמצים של מועצת התלמידים לשכנע את הצדדים לאפשר סיום סדיר של השנה נכשלים.
בינתיים הולך ונוצר מוקד מחלוקת נוסף בין משרד החינוך למורים והוא תוכנית האקדמיזציה של מערכת החינוך שמטרתה צבירת נקודות אקדמיות של התלמידים במקום בחינות בגרות. הקמפיין לתוכנית שבו פתח קיש הפך אותה למטרה בעיני ארגון המורים. במכתב למנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני כותב ארז: "בתוכנית האקדמיזציה יש פגיעה קשה מאוד בתנאי העבודה של המורים". לדבריו, "בשלב זה תוכנית זו נראית יותר כשליפה מהמותן, כמו שקרה בהחלטות אחרות של משרד החינוך". הוא מזהיר את שמעוני: "כמי שמכיר אותך בתור אדם הגיוני, אדם המעוניין שמערכת החינוך תצליח, וכמי שיודע שאי אפשר להצליח ללא המורים, אציע לך לעצור כל צעד טרם התקבלו הסכמות עימנו".
מלשכת שר החינוך נמסר ש"עיצומים בתקופת מלחמה אינם קבילים ופוגעים בתלמידים בצורה לא הוגנת ולא סבירה".
