בנק ישראל: "גיוס חרדים ימתן הפגיעה במשק, להקים ועדה לבחינת תקציב הביטחון"
בנק ישראל: "גיוס חרדים ימתן הפגיעה במשק, להקים ועדה לבחינת תקציב הביטחון"
על פי דו"ח בנק ישראל ל-2023, יש להקים ועדה שתביא בחשבון את ההשלכות של הגדלת תקציב הביטחון על כלל המשק. עוד טוענים שם כי הרכב התקציב לא עלה בקנה אחד עם תמיכה בצמיחה ארוכת טווח וביצוע רפורמות מבניות
"אם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב הביטחון מעבר למה שכבר סוכם, חשוב שהיא תלווה בהתאמות פיסקליות אשר לכל הפחות ימנעו עלייה של יחס החוב", כך הדגיש נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בפתח דבריו בדו"ח בנק ישראל המסכם את שנת 2023. עוד הוסיף ירון כי "על מנת לקבוע באופן מושכל את גובה תקציב הביטחון יש להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת שתביא בחשבון את כלל ההשלכות על המשק".
הדו"ח של בנק ישראל, המוגש לממשלה אחת לשנה, הקדיש את הפרק הראשון בו ל"משק והמדיניות הכלכלית בשנת משבר חברתי ומלחמה". חלק ניכר מהפרק עוסק באתגרים שלאחר המלחמה, במרכזם גיבוש תקציב ביטחון וחלוקת נטל השירות בצבא, באופן שימזער את הפגיעה בכלכלה הישראלית. "חשוב לבחון את היקף ההגדלה של תקציב הביטחון באופן קבוע גם מול משמעויותיה האזרחיות והכלכליות", נכתב בדו"ח. מכיוון שההוצאה האזרחית בישראל גם כך נמוכה בהשוואה בינלאומית, בבנק ישראל מזהירים שצמצום נוסף בהוצאה האזרחית כגון במיזמי תשתיות דוגמת המטרו, קיצוץ בתכניות החומש של המגזר הערבי וכן הארכת שירות הסדיר והרחבת שירות המילואים, ייפגעו בצמיחה של המשק.
הנקודה האחרונה - העלייה בצורכי כוח האדם של הצבא - מטרידה במיוחד את הבנק המרכזי, שמדגיש את חשיבותו של חוק גיוס שנותן מענה למחסור בכח האדם בצה"ל. "הארכת השירות הצבאי של הפרט, בין בחובה ובין במילואים, פוגעת בתפוקתו המשקית האזרחית ופגיעה זו מתעצמת במידה גוברת והולכת ככל שמשך השירות שלו מתארך". עוד נכתב כי "הרחבת מעגל המשרתים בצבא, בכלל זה מקרב האוכלוסייה החרדית – במסגרת מתווה מוסכם לגבי אופי התהליך - תאפשר אפוא לענות על צורכי הביטחון הגדלים תוך מיתון הפגיעה במשרתים ובמשק".
בבנק ישראל ביקרו את המדיניות הפיסקלית של הממשלה וכתבו כי בראייה של צמיחה ארוכת טווח, התרומה לצמיחה של מדיניות הממשלה והרכב ההוצאות שקבעה הייתה מצומצמת: "מסגרת התקציב המקורית ביטאה אחריות פיסקלית, אך הרכבו לא עלה בקנה אחד עם תמיכה בצמיחה ארוכת טווח וביצוע רפורמות מבניות. תקציב ההשקעות הוקטן ביחס לשנת 2022 ורפורמות רגולטוריות בענף המזון והטואלטיקה וחוק המטרו קודמו באופן חלקי בלבד. כנגד זאת הגדילה הממשלה את מספר השרים והמשרדים, בניגוד להמלצות צוות בין-משרדי שבחן את הסוגיה והוסיפה תקציבים לסעיפים שמקטינים את התמריצים לקידום לימודי ליבה ותעסוקה בחברה החרדית. הסכמי השכר שנחתמו השנה, כמו אשתקד, התמקדו בחיסכון תקציבי ולא בשינויים מבניים במגזר הציבורי ובחיזוק ההון האנושי שלו".
בחלק נוסף של הדו"ח, מתמקד בנק ישראל בהאטה בצריכה הפרטית. לטענת הבנק, הירידות בשוק ההון במהלך 2023, אותם מייחס הבנק להליכי החקיקה המשפטית שקידמה הממשלה, הם הגורם המרכזי לירידה בצריכה הפרטית בתקופה שלפני המלחמה, שכן הירידה הריאלית בתיק הנכסים של הציבור מפחיתה את תחושת העושר של הפרט. לפי הבנק, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הצריכה הפרטית עלתה ב-1.7% בלבד, מה שמבטא ירידה של 0.5% בצריכה לנפש.
בנוסף לתהליכי החקיקה והמשבר החברתי והפוליטי שנלווה, בבנק מסבירים ששיעורן הגבוה של הלוואות בריבית משתנה הביא להשפעה חזקה במיוחד של עליית הריבית במשק על התייקרות ההלוואות ולפיכך גם על הירידה בצריכה הפרטית. לפי הבנק, החזרי המשכנתאות בין ינואר לספטמבר 2023 עלו ב-16% ביחס לחודשים המקבילים ב-2022, ובסכום מצטבר של 4.3 מיליארד שקל - 0.7% מסך הצריכה הפרטית.
בחלק אחר בדו"ח, שעוסק בהסרת חסמי יבוא להפחתת מחירי המזון בישראל, כותב בנק ישראל כי "למרות הגידול ביבוא, בהמשך לרפורמות שביצעה הממשלה להקלה על הייבוא, "אין עדיין סימנים מובהקים שמעידים כי הסרת החסמים הביאה לירידה של מחירי המזון, ובפרט של התוצרת המקומית". לטענת הבנק, כדי שמהלכים שנעשו עד כה ישפיעו, "חשוב שהממשלה תמשיך לפעול להסרת החסמים הרבים שנותרו ליבוא, כדי להעצים את השפעתו התחרותית על מחירי המוצרים המקומיים, וכדי להגדיל את התחרות בין היבואנים". בבנק מדגישים ש"יבוא מזון יכול לשמש כלי מרכזי להוזלת מחירי המזון ולהגדלת מגוון המוצרים".
לצד זאת, בבנק המרכזי מוסיפים שהסרת חסמי ייבוא "אינה פיתרון מלא, וודאי לא מיידי ליוקר היחסי של המזון בישראל". בבנק מוסיפים שהמיסוי הגבוה יחסית על מזון וכן דרישות כשרות, מיקריים את המזון ביחס לחו"ל, וכי ככל שהמקטע הקמעונאי שמקשר בין היבואן לצרכן לא יהיה תחרותי, "אין ביטחון שירידת המחירים הסיטוניים תגיע ברובה לצרכנים". המקטע הקמעונאי, לדברי הבנק, "מחייב טיפול נפרד מצד הרגולטורים הרלוונטיים והממשלה".
