האם מדינת ישראל תפצה את נפגעי חיסון הקורונה?
האם מדינת ישראל תפצה את נפגעי חיסון הקורונה?
מספר נפגעי החיסון אינו ידוע עד היום. למרות הסכמי שיתוף פעולה אפידמיולוגים בין משרד הבריאות וחברת פייזר, אין איסוף דיווחים על נתונים אפידמיולוגים אודות יעילות החיסון ובטיחותו ואף לא נתונים אודות תופעות לוואי, אירועים חריגים, שיעורי תחלואה ונפגעי חיסון
עד לסוף מרץ שנת 2021 חוסנו יותר ממחצית תושבי מדינת ישראל בשתי מנות של החיסון כנגד קורונה. כ–6 מיליון ישראלים חוסנו במנה הראשונה והשנייה של חיסון וכ–4.5 מיליון ישראלים חוסנו במנה השלישית. המדובר בנתונים מספריים עדכניים שפרסם משרד הבריאות. כידוע, החיסון יוצר וסופק ע"י חברת פייזר במסגרת מבצע חיסונים שהחל בחודש דצמבר שנת 2020 עם התפרצות מגיפת הקורונה.
מספר נפגעי החיסון אינו ידוע עד היום. למרות הסכמי שיתוף פעולה אפידמיולוגים בין משרד הבריאות וחברת פייזר, אין כל דיווח על נתונים אפידמיולוגים אודות יעילות החיסון ובטיחותו ואף לא נתונים אודות תופעות לוואי, אירועים חריגים, שיעורי תחלואה ונפגעי חיסון.
בהסכם ראשוני בין משרד הבריאות לחברת פייזר, התחייבה חברת פייזר לייצר ולספק עבור תושבי מדינת ישראל את חיסוני הקורונה ומשרד הבריאות התחייב לרכוש את החיסונים של חברת פייזר. בהמשך להסכם זה, בתאריך 6 לחודש ינואר שנת 2021 נחתם הסכם שיתוף פעולה אפידמיולוגי בין משרד הבריאות מטעם מדינת ישראל לבין חברת פייזר העולמית. רבים מסעיפיו של ההסכם לשיתוף פעולה אפידמיולוגי מושחרים. בהסכם הוסכם בין הצדדים על שיתוף מידע ונתונים בנוגע להפצה, אספקה ושימוש בחיסונים. מדינת ישראל וחברת פייזר הצהירו בהסכם כי קיימת חשיבות לבריאות הציבור לאסוף ולעקוב אחר מידע פנדמי על מנת להעריך האם הושגה הגנת עדר חיסונית במהלך מבצע החיסון. שיתוף הפעולה מחייב כל צד למסור מידע מצטבר שבידיו אודות יעילות החיסון ובטיחותו בארץ ובעולם על מנת לבחון את יעילות החיסון לטובת בריאות הציבור. תוצאות הפרויקט יכללו דוחות אפידמיולוגים שיסופקו ע"י משרד הבריאות ביחס לנתוני החיסונים בארץ ודוחות אפידמיולוגים שיסופקו ע"י פייזר מהחיסונים בחו"ל לרבות דוחות משותפים הכוללים ניתוחים והערכות של הנתונים. בנספח B של ההסכם התחייב משרד הבריאות למסור מידע על מספר החיסונים שניתנו וכן מספר החולים שנמצאו מאומתים/מאושפזים/חולים קשים/מונשמים/נפטרים/סימפטומטיים. מטעם מדינת ישראל חתום על ההסכם פרופ' חזי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות דאז.
באופן תמוה, למרות ההצהרה המשותפת לפעול למען בריאות הציבור, ההסכם אינו מתייחס ב'רחל ביתך הקטנה' לאיסוף ושיתוף במידע בטיחותי הנוגע לחולים שלקו בתופעות לוואי של החיסון או אירועים רפואיים חריגים בעקבותיו ואף לא לשיעורי תחלואה או נפגעי חיסון. הסיבה לכך יכולה להיות אחת משתיים. האחת, שחברת פייזר ומשרד הבריאות היו משוכנעים בעת המגיפה שהחיסון בטוח לחלוטין ואין לפיכך צורך במידע בטיחותי כלל על תופעות לוואי ואירועים חריגים למחוסנים בעקבות החיסון. השנייה היא, שבגלל מצב החירום שהוכרז עקב פרוץ המגיפה, 'נשכחה' החובה הכללית לאסוף ולבדוק נתוני בטיחות של כל חיסון חדש, כולל חיסון הקורונה של פייזר שאושר באישור בזק בתקופת חירום. כך או כך, משרד הבריאות לא אסף ולא ריכז נתונים על תופעות לוואי, אירועים חריגים או תחלואת נפגעי הקורונה. פועל יוצא מכך הוא שלא נערך מחקר בטיחות אפידמיולוגי ואין נתונים על תחלואת חיסון הקורונה.
הוכחה לכך שאין במשרד הבריאות מאגר מאגר תחלואה של נפגעי חיסון הקורונה, הוא סקר טלפוני ייעודי שערך משרד הבריאות בקרב 2049 מחוסנים, סקר שפורסם באתר משרד הבריאות והוא קרוי "סקר תופעות מדווחות לאחר חיסון שלישי של Pfizerכנגד 19-COVID". בסקר מצהיר משרד הבריאות כי קיים תת דיווח מהשטח על תופעות בסמיכות לחיסון. לפי משרד הבריאות, איסוף הנתונים של דיווחי הצוותים הרפואיים או דיווח עצמי של הציבור לגבי תופעות בסמיכות החיסון – המוגדר ניטור סביל - מראה כי קיים תת-דיווח; לפיכך החליט משרד הבריאות על אפיון תופעות בסמיכות לחיסון בקרב מתחסני מנת הדחף באופן פעיל באמצעות סקר טלפוני ייעודי. ללמדך, שמשרד הבריאות לא הקים מערכת דיווח ומעקב לאומית פסיבית לדיווח על תופעות לוואי של חיסונים באמצעים דיגיטליים. מערכת כזו כדוגמת מערכת VAERS בארה"ב, צריך שתהיה נגישה אלקטרונית לדיווחים מהשטח של נפגעים, רופאים ועוד וצריך שתהיה פתוחה לציבור ולכל אנשי המקצוע.
הסקר הטלפוני שנערך ע"י משרד הבריאות נועד כך כתוב, לבדוק את שכיחות התופעות שהופיעו תוך 30-21 יום מהחיסון השלישי של חברת פייזר כנגד קורונה בקרב אזרחי ישראל בני 18 ומעלה. הסקר שנערך בקרב 2049 מחוסנים, איתם נערכו ראיונות טלפוניים ע"י סוקרים, באמצעות שאלון מובנה וממוחשב בעברית. נבדקו תופעות מקומיות שדווחו בסמיכות זמנים לקבלת החיסון עד 21-30 יום לאחר קבלת החיסון כגון כאב; הגבלה בתנועת היד; נפיחות; בלוטות לימפה נפוחות סמוך לאזור ההזרקה; אודם; תפרחת מקומית; מורסה (אבצס). נמצא כי כמחצית 55.7% מהמרואיינים דיווחו כי סבלו לפחות מתופעה מקומית אחת בסמוך לחיסון. שיעור הדיווח השתנה במובהק לפי מין- יותר בנשים ולפי גיל - יותר בצעירים. נבדקו תופעות כלליות שדווחו בסמיכות זמנים לקבלת החיסון עד 21-30 יום לאחר קבלת החיסון כגון חולשה/עייפות; כאב ראש; כאבי שרירים/מפרקים; צמרמורת; חום מעל 38; תחושת עילפון/סחרחורת; בחלה/הקאה; כאב חזה; בעיות במערכת העיכול; בלוטות לימפה מוגדלות; שיעול; תגובת חרדה; צירים בנשים הרות; אי שקט; ערפול הכרה וקוצר נשימה במאמץ. נמצא כי כמחצית מהמרואיינים דיווחו כי סבלו לפחות מתופעה מקומית אחת בסמוך לחיסון, שיעור הדיווח השתנה במובהק לפי מין- יותר בנשים אך לא לפי גיל. מיעוט (4.5%) מהמרואיינים דיווחו כי סבלו לפחות מתופעה נוירולוגית אחת בסמוך לחיסון, שיעור הדיווח השתנה במובהק לפי מין - יותר בנשים, אבל לא לפי גיל. תופעות נוירולוגיות שנמצאו כללו נימול; פציאליס; טשטוש ראיה/הפרעה בראיה; פגיעה בזיכרון; הפרעה בשמיעה חדה; פרכוסים; איבוד הכרה כולל תנועות לא רצוניות/טיקים בעיניים, ורטיגו. כך גם לגבי תופעות אלרגיות כגון תפרחת, גרד, קשיי נשימה, נפיחות בפנים ובגרון. תופעות אחרות שדווחו במיעוט מהמרואיינים היו הרפס סימפלקס; הרפס זוסטר; שינויים שונים במחזור הווסת (אחוז מכל הנשים); דלקת שריר הלב (מקרה אחד); שינוי בחוש הטעם והריח; בעיות בעיניים. מלבד סקר זה, קיימים מאז שנת 2021 מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית אודות אירועים קרדיאליים בעקבות החיסון (מיוקרדיטיס; פריקרדיטיס; אירועים קרדיווסקולריים בקרב צעירים; תמותה קרדיאלית ועוד).
נשאלת השאלה האם המדינה תפצה את נפגעי חיסון הקורונה? מצד אחד, המדינה הכניסה את החיסון נגד נגיף הקורונה לרשימת החיסונים המזכים בפיצוי לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון. בכך, הכירה המדינה באחריותה הכלכלית לנפגעי החיסון קורונה. מצד שני, היעדר נתוני תחלואה, שיעור נפגעים ואי ביצוע מחקר אפידמיולוגי נרחב על שיעור הפגיעות ומהותן, עלול להוות מכשול בפני נפגעי חיסון הקורונה להוכיח את הקשר הסבתי שבין הפגיעה לחיסון.
מאת עו"ד אהובה טיכו, בעלים ומנהלת, אהובה טיכו, משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
