בלעדיפתרון לפקק? משרד התחבורה מבקש להעביר את הרציפים הריקים לנמלים הפרטיים
בלעדי
פתרון לפקק? משרד התחבורה מבקש להעביר את הרציפים הריקים לנמלים הפרטיים
במשך שנה נמנע המשרד מהמהלך, אך עתה פנה להסתדרות לאפשר אותו. זו אינה פוסלת על הסף, אך מתנה את ההעברה בעמידה בהסכמים, שמגנים על הנמלים הוותיקים. נכון להיום ממתינות מחוץ לנמלים 76 אוניות, והנזק המוערך למשק מהמצב הוא כ-14 מיליארד שקל בשנה
מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק פנתה השבוע להסתדרות בבקשה להסדיר את העברת הרציפים הריקים לנמלים הפרטיים, לטובת פריקת אוניות מטען כללי, וזאת כדי לצמצם את הפקק בנמלים. אתמול סיירה שרת התחבורה מרב מיכאלי ברציפי הנמלים בחיפה עם מנכ"ל חברת נמלי ישראל (חנ"י) איציק בלומנטל.
הכוונה היא להעביר את רציפים 7 ו-8 בחיפה לנמל המפרץ הפרטי בחיפה, ואת רציף 28 לנמל הדרום הפרטי באשדוד. מדובר בשינוי מדיניות משמעותי של משרד התחבורה, וזאת לאחר שבמשך שנה הוא נמנע מלבצע את המהלך, למרות התור התפעולי העצום. נכון להיום, ממתינות מחוץ לנמלי ישראל כ-76 אוניות, והשבוע מספרן הגיע אף ל-85.
הפנייה של פרנק להסתדרות נעשתה לאחר דיונים מקצועיים רבים בין משרדי התחבורה והאוצר, בקשות חוזרות של הנמלים הפרטיים עצמם ולאחר ביקורת ציבורית רבה מצד התקשורת, ועדת הכלכלה, יבואנים וארגונים כמו התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. בהסתדרות ובנמלים הוותיקים התנגדו להענקת הרציפים לנמלים הפרטיים, ולטענתם הדבר יפגע בפתיחה ההדרגתית של התחום לתחרות, יפגע בהפרטת נמל חיפה ואף עלול לגרום לקריסת הנמלים הוותיקים. כמו כן, גורמים במשרד התחבורה ובנמלים הוותיקים טוענים כי אין טעם להעניק לנמלים הפרטיים רציפים נוספים, כי הם לא מצליחים למלא את הרציפים הקיימים שלהם.
בהסתדרות טוענים כי מנכ"לית המשרד פנתה אליהם, כדי להגיע להסדר שיספק את שני הצדדים, ולא דרשה מהם דבר באופן חד-צדדי, וזאת בניגוד לאירוע שבו המדינה דרשה מההסתדרות לאפשר להכניס אוניות מטען כללי לנמלים הפרטיים. לכן בהסתדרות לא פוסלים עתה על הסף את האפשרות של הענקת הרציפים.
אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אמר ל"כלכליסט" כי "במשרד התחבורה מתחילים להבין שיש הסכמים". אדרי אמר שהפעלת רציף 7 ו-8 אמורה להיות בתהליך של 12 שנים, וזה מפני שנבחנו פרמטרים של יציבות הנמלים הקיימים.
"ההפתעה שנחתה על כולנו היא הפקקים של הקורונה, והמדינה עכשיו בלחץ - ורוצה לפתוח רציפים", הוסיף אדרי, "הם פנו אלינו, אמרתי להם שיש הסכמים, ושנעשה התאמות. רוצים לפתוח את רציף 7 ו-8, אז צריך לתת לנמל הקיים את כרמל ב' (רציף מכולות בסמוך לנמל חיפה - י"ש), זה ההסכם. אבל הם לא רוצים לתת אותו. אנחנו באים לעזור, אבל ממקום נקי, ולכן מנסים למצוא דרך חכמה לפתור את הפקקים - אם בהסבת יותר ידיים, פתיחת יותר ידיים או עבודה נוספת. קודם כל לסחוט את הלימון עם העובדים הקיימים. אם זה לא יסתייע, נמצא פתרונות אחרים, שיכללו את פתיחת הסכמי הרפורמה".
אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי הציבורי האינטרס שלנו, אמר ל"כלכליסט" כי "התור בנמלים עולה לנו כשמונה מיליארד שקלים בשנה. אין צעד מהיר ומשמעותי יותר שניתן לבצע כעת, על מנת להוזיל את יוקר המחיה בישראל. לא יעלה על הדעת שבעת כזו יהיו רציפים ריקים בישראל. מצופה מממשלת ישראל להוציא לפועל לאלתר תוכנית שתסיים את התור בנמלים - כולל פריקת מטענים ברציפים הריקים".
הרוב המוחלט של האוניות, הממתינות לפריקה בלב ים, הן אוניות מטען כללי הנושאות מתכות, או אוניות צובר (אוניות משא, המובילות מטענים יבשים בתפזורת). שני הנמלים החדשים, שנפתחו במהלך השנה שעברה, הם נמלי מכולות שאינם מותאמים לפריקת מטען כללי, ולכן גם אם יש להם אישור לעסוק בפריקת מטען כללי ברציפים הקיימים, הרי שמבנה הרציפים והמכשור שלהם אינם מותאמים לכך.
לפי נתוני האוצר, הפקק בנמלים מסב למשק נזק יומי של 16 מיליון שקל ביצוא ו-23 מיליון שקל ביבוא. בחישוב גס אפשר לומר כי בשנה האחרונה הפסיד המשק כ-14 מיליארד שקל בגלל אוניות שממתינות מחוץ לנמלים. קיימת מחלוקת מקצועית בין גורמים בשוק בנוגע לגורמים לפקק, כאשר חלק מאשימים בכך את חוסר היעילות של הנמלים בישראל ואת העובדה שרווחי להם יותר לפרוק מכולות, ואילו אחרים טוענים כי מדובר בחלק ממשבר שרשרת האספקה העולמי, שנוצר בעקבות משבר הקורונה, וכי למדינה אין כלים אמיתיים להתמודד עם זה.
תגובת משרד התחבורה: "שרת התחבורה, מנכ"לית המשרד ומנהל רשות הספנות והנמלים פועלים באופן שוטף בכל האמצעים הרלבנטיים לזרז את פריקת אוניות המטען הכללי. בימים אלה בוחן משרד התחבורה אפשרויות נוספות לצמצום התור התפעולי בנמלים".
