סגור
מבחן רכב יונדאי איוניק 6
(צילום: טל סער)

מבחן רכב
יונדאי איוניק 6 - הנוסחה לפתיחת ארנקים "כבדים"

הרכב מותאם לפלח הולך וגדל בשוק הישראלי: בעלי יכולת שמוכנים להיפרד מרבע מיליון שקל כדי להיכנס למשפחתית חשמלית "חדשנית" וטרנדית. בתמורה הם מקבלים מכונית שיוט מוקפדת, טווח נסיעה עצום, טעינות מהירות ואינספור לדים, ספוילרים ושאר גימיקים

להלן מידע שאינו שימושי: יונדאי איוניק 6 מסוגלת לנסוע בתיאוריה 614 ק”מ ללא טעינה, כלומר מרחובות לאילת ובחזרה בלי לעצור, כלומר יכולת הטווח המרשימה מאוד של איוניק 6 רלבנטית לנסיעה אחת בשנה.
לאיוניק 6 יכולת להיטען מהר, כך שגם אם יכולת הטווח שלה הייתה צנועה בהרבה, בכל מקרה היא יכולה להוסיף לטווח שלה כמה עשרות קילומטרים בתוך דקות. סוג של אוקסימורון: יכולת הטעינה המהירה מבטלת את הצורך בטווח אדיר. אבל זה לא משנה, הרוכשים יעמדו בתור, כי איוניק 6 היא כל מה שהישראלים שרוצים: לפתוח ארנק ולספר לשכנים ש"גם הם בטרנד".

1 צפייה בגלריה
מבחן רכב יונדאי איוניק 6
מבחן רכב יונדאי איוניק 6
תא הנוסעים. מצוידת באין־ספור בקרות בטיחות
(צילום: טל סער)

אגב בהערת ביניים חשוב לציין: טסלה 3 אינה מתחרה ביונדאי איוניק 6, לא מדובר בתפוחים מול תפוחים. אם כבר, תפוחים מול בננות: הגודל שלה שונה, המאפיינים שלה שונים. כשחושבים על זה, הדבר היחיד שמשותף למכוניות האלה הוא העובדה שהן משפחתיות חשמליות. אבל עבור הלקוחות בישראל זה לא משנה: יש מנוע חשמלי, יש ארנק פתוח, סימן שהמכוניות האלה מתחרות. רק שטסלה הוזילה את ה־3 וחשפה את הפחד הכמוס של הישראלים: גם מי שמנהל את נסיעתו היומית באפליקציות, סומך על חוברת נייר של לוי יצחק. ביונדאי כנראה אין כזאת סכנה. עוד לא נולד יבואן רכב שמוזיל מכוניות. והלקוחות האלה, שבסוכנויות הרכב רואים בהם בעיקר בעלי יכולת לרכוש מכונית כעת בלי להיכנס להלוואות וריביות מטורפות, רואים את עצמם כ"חדשנים". ולהם יונדאי איוניק מתאימה בול.
זה מתחיל במראה. מקדימה איוניק 6 נראית כמו יונדאי סונטה שהלכה לאימוני כושר ועברה בדרך בחנות נורות לד: יש לדים במראות, יש לדים בפנסים, איוניק 6 היא מכונית מסנוורת. לדים פירושם טכנולוגיה, יש אפילו כמה כאלה בהגה והם מחליפים צבעים. מאחור סיפור שונה: איוניק 6 צריכה לנסוע רוורס כדי להיראות טוב: יש לה ספוילרים בפגוש, מעל הפגוש, בצידי הפגוש, ועשרות נורות לד בפס לרוחב ישבן המכונית. העיצוב מאחור הוא שילוב בין פורשה, מרצדס והאירוויזיון. כשאיוניק 6 מראה למכוניות מאחוריה את הישבן, המטרה היא שמי שיושב מאחור יחוש צער על שלא בחר בחדשנות החדשנית ביותר. יונדאי יודעת היטב מדוע: כיום קל מאוד לתפוס את תשומת הלב של הלקוחות הפוטנציאליים באמצעות העטיפה. לטסלה יש עיצוב נקי ונטול שטויות? ביונדאי הולכים על מכת סינוורים.
איוניק 6 מבוססת על פלטפורמה שמשותפת גם ליונדאי איוניק 5, אבל בין השתיים אין הרבה משותף: ליד איוניק 5 איוניק 6 נראית כמו מכונית ענקית, אף שהאורך לא באמת כל כך יותר משמעותי. איוניק 6 היא גם מכונית נמוכה יותר, היא מרגישה רחבה יותר, דחוסה פחות. אולי בגלל זה הוחלט ביונדאי להשקיע בכל כך הרבה גימיקים שהופכים את איוניק 6 למצועצעת למדי, בטח שליד איוניק 5.
תא הנוסעים של איוניק 6 מרשים, אבל לא חסר פגמים. הממשק, כלומר צמד המסכים והתפעול של בקרת האקלים, מוכרים היטב מאיוניק 5. הכל תכליתי מאוד. אותה ידית ששולטת בכיוון קדימה ולאחור, שקל מאוד לטעות בה ולשלב הילוך קדמי במקום אחורי, אותו מסך הפעלה, אותה בקרת אקלים. אבל היתר שונה מאוד: תנוחת הישיבה מקדימה הרבה יותר נמוכה. ובמקום החלל הענק שיש באיוניק 5 בין הנהג לנוסע, חלל שאפשר לשים בו מה שרק רוצים, יש תעלה מרכזית גבוהה, מתקן פלסטיק גדול שיש בו מחזיקי כוסות ובאופן מפתיע גם בקרה של החלונות החשמליים, שבהחלט הייתה מרגישה יותר בבית בדלתות. ביונדאי מבטיחים שהקונסולה המרכזית של איוניק 6 עשויה מחומרים מזהמים אשר נאספו ביד אוהבת מקרקעית האוקיינוס. התהליך, למרבה הצער, לא ממש מצליח להשכיח מהחומרים הללו שנמשו מהמעמקים את מוצאם הצנוע. לעומת זאת, כנראה שחומרי הדיפון של הדלתות לא ביקרו במעמקי האוקיינוס. כל דלת מעוצבת באופן שממחיש שהושקעה בה תשומת לב ניכרת. כצפוי, מערכות המדיה מושלמות. מערכת השמע נפלאה. יש מצלמה לכל חלק של הרכב, יש אינספור בקרות בטיחות. צפוי. בספסל האחורי איוניק 6 מציעה יותר מרווח פנימי ממכוניות שעולות פי שניים או שלושה. אפשר ממש למתוח רגליים. חבל שתא המטען לא ממשיך את המגמה: הוא לא גדול, וגם פתח הכנסת המטען אינו גדול מספיק. עוד נקודה שתשנה ללקוחות מסוימים: בניגוד לאחות הקטנה איוניק 5, אין אורות צבעוניים בתא הנוסעים.
תחנת טעינה מהירה, צומת גומא, יום לוהט. איוניק 6 גומעת חשמל כאילו אין מחר ומוכיחה שההבטחות של יונדאי נכונות: איוניק 6 מגיעה עם 44% סוללה, יוצאת אחרי כחצי שעה עם סוללה מלאה. שועטת לרמת הגולן. בנסיעה מאומצת מאוד אפשר לנסוע 400 ק”מ עם איוניק 6 בקלות. בנסיעה רגועה, 500 ק”מ פלוס הם בהחלט בטווח.
התנהגות הכביש של איוניק 6 מעניינת. היא מכונית שיוט מעולה. יש לה מצב ספורט שאינו שימושי במיוחד, מצב חיסכון ומצב רגיל. הרבה בעלי מכוניות חשמליות טוענים ששלהם שקטה. נהפוך הוא, במכונית חשמלית יש רעשים, הם פשוט שונים – רעש כביש, רעש צמיגים. לאיוניק 6 אין את הרעשים האלה. מדובר באמת במכונית שיוט מוקפדת. אין מה לצפות כאן להתנהגות ספורטיבית או מדויקת, זו לא המטרה. איוניק 6 מיועדת למי שצריך משפחתית גדולה כמו יונדאי סונטה, חושש לרכוש חשמלית וצריך משהו שיאכיל את האגו וייתן טיעון משכנע מדוע כן שווה להשקיע עוד – ולהיכנס לעידן החשמלי.
אבל לא הכל מושלם בהתנהגות הכביש: הפלטפורמה הזאת של יונדאי עובדת הרבה יותר טוב באיוניק 5, האחות הקטנה. אולי זו תוספת המשקל, אולי זו תוספת הגודל, אבל איוניק 6 היא מכונית שהישבן שלה מרגיש עסוק. איכות השיכוך שלה אינה מושלמת, החלק האחורי נוקשה למדי ואיוניק 6 נחבטת בבורות של רמת הגולן, ומתקשה על תלוליות בכביש. סביר להניח שלקוחות שירכשו איוניק 6 כדי שהשכנים יראו יבקשו להתקין עליה את חישוקי הגלגלים הגדולים ביותר שיש בנמצא. איכות השיכוך של איוניק 6 בחלק האחורי סבירה מינוס. חישוקים גדולים יהפכו אותה כבר לגרועה.
בשורה התחתונה, עבור יבואנית יונדאי, איוניק 6 היא המכונית הנכונה בזמן הנכון: מוצר שמיועד להקל על לקוחות כבדי ארנק לעבור לרכב חשמלי. לאיוניק 6 יש יכולת "לגנוב" לקוחות ממכוניות מנהלים גדולות יותר, להוות נקודת ייחוס עמוסת גימיקים ללקוחות שכבר נוסעים במכונית משפחתית חשמלית ולמען האמת, מדובר גם במכונית משפחתית גדולה מוצלחת – אך לא מושלמת.
יונדאי איוניק 6 ברמת הגימור "לקשורי" עולה מעל רבע מיליון שקל, סכום שרוכש את היכולת להשוויץ בטווח נסיעה שאין לו שום נגיעה לעולם האמיתי. אולי מדובר בעצם באפקט פסיכולוגי: היכולת לשלם הרבה כדי לסנגר על החלטה, מהלך שקול להשקעת הון ברכישת שעון צלילה שבמקרה הצורך, אם בעליו רק יחפוץ לצאת מהמזגן, יאפשר הצצה בקרקעית הים.
לאיוניק 6 יש גם גרסה עם מנוע שמפיק פחות כוחות סוס, גרסה שנוסעת רק 400 ק”מ, ועולה פחות מ־215 אלף שקל. למי שזקוק למכונית חשמלית שימושית אמיתית, זו כנראה הגרסה המומלצת. למי שצריך להראות לחבריו ש"גם הוא הצטרף לטרנד החשמלי", ולא מוטרד מזוטות כמו הקטע הטורדני של לשלם מעל רבע מיליון שקל על מה שהוא בפועל רכב משפחתי גדול, איוניק 6 בגרסת ה־600 ק”מ פלוס תתאים מאוד. כנראה שאלה יהיו רוב הרוכשים בכל מקרה.

יונדאי איוניק 6
מנוע: חשמלי, הספק מרבי 228 כ"ס, מומנט מרבי 35.6 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 185 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־4.7 שניות
צריכת אנרגיה: נתוני יצרן: קיבולת סוללה 77.4 קוט"ש; צריכה 14.3 וואט שעה/ק"מ. נתוני מבחן: 15.7 וואט שעה/ק"מ
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 259 אלף שקל

אהבנו
עיצוב, מרווח פנימי
אהבנו פחות
התנהגות כביש, איכות חומרים
מתחרים
טסלה 3
לסיכום
חשמלית ראויה מאוד אך יקרה. ללקוחות זה לא ישנה