ניתוחנוטשים את שוק ההון: 50 מיליארד שקל זרמו לפיקדונות בספטמבר
ניתוח
נוטשים את שוק ההון: 50 מיליארד שקל זרמו לפיקדונות בספטמבר
קרנות הנאמנות איבדו עשרות מיליארדי שקלים בחודשים האחרונים. זרם ההפקדות לקופות הגמל להשקעה צנח ב־70% ואילו הבנקים גייסו 196 מיליארד שקל לפיקדונות ב־5 חודשים. הריבית הממוצעת בהלוואות למשקי בית כבר מגיעה ליותר מ־7%
הציבור לא מפסיק לנהור אל הפיקדונות: מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום עולה כי היקף הכספים שנכנסו לפיקדונות הגיע בחודש ספטמבר ל־49.7 מיליארד שקל. מדובר בסכום יותר מכפול לעומת ספטמבר אשתקד שעמד על 21.4 מיליארד שקל.
בסך הכל הועברו לפיקדונות בחמשת החודשים האחרונים (מאי עד ספטמבר) 196.1 מיליארד שקל, זינוק של 34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
המעבר החד נעשה בעקבות הטלטלות בשווקים. בחודשים האחרונים השווקים אינם יציבים בשל עליית הריבית, והנתונים שחושפים שבעיית האינפלציה עמוקה יותר מכפי שהיה נראה בתחילה, כך שתהליך העלאת הריבית צפוי להיות משמעותי יותר. חודש ספטמבר היה חודש גרוע בשווקים, בשל האצת המגמות הללו, והניב הפסדים למשקיעים במניות ובאג"ח.
במקביל לכך גם השארת כספים עודפים בחשבון העו"ש היא בעייתית: עליית האינפלציה שוחקת את ערך הכסף בעו"ש. לעומת זאת אפיק הפיקדונות שעד לפני מספר חודשים הניב תשואה אפסית, מציע כיום ריביות גבוהות יותר, כאשר בפיקדון לשנה כבר מדובר בריבית של 3% ומעלה ואף למעלה מכך, ללא תנודתיות.
הבנקים גם כן החלו לפרסם את הפיקדונות הללו (הפרסום מתמקד בפיקדונות לתקופה של שנה ומעלה), מה שמביא לנהירה של כספים, הן ממעבר מאפיקים ברמת סיכון גבוהה יותר, שסבלו מירידות בחודשים האחרונים, והן ממעבר כספים מתוך הר הכספים בחשבונות העו"ש (שהגיע בשיאו ל־600 מיליארד שקל).
המעבר לנכסים סולידיים מתבטא באפיק נוסף־ הקרנות הכספיות. בחודש ספטמבר זרמו אל הקרנות 6.5 מיליארד שקל. גם בחודש אוקטובר נמשכה זרימת הכספים לקרנות הכספיות, אם כי הקצב הואט. בשבועיים וחצי הראשונים של חודש אוקטובר זרמו אל הקרנות הללו 2.8 מיליארד שקל.
אמנם ביחס למקובל בענף קרנות הנאמנות, הסכומים שזורמים לקרנות הכספיות הם גבוהים, אולם כשמשווים זאת לעשרות מיליארדי השקלים שזורמים אל הפיקדונות, רואים שמדובר בסכומים נמוכים ביחס לפוטנציאל. זאת על אף שלקרנות הכספיות יתרונות על פני הפיקדונות ובראשם הנזילות. קרן כספית ניתן לפדות ברמה היומית, בעוד בפיקדון מתחייבים לסגור את הכסף לתקופה מסוימת. נראה שבסופו של דבר הקרנות הכספיות נגישות בעיקר ללקוחות המקבלים ייעוץ השקעות, ולפלח מסוים מהציבור שיש לו מודעות למוצר זה, ולכן זרם הכספים הזורמים אליו נמוך יותר לעומת הפיקדונות.
תמונת הראי של זרימת הכספים לאפיקים הסולידיים היא במוצרים החשופים יותר לשוק ההון. כך למשל, קרנות הנאמנות מסוג אג"ח למיניהן (כולל כאלו המעורבות עם מניות) איבדו מתחילת השנה כמעט 34 מיליארד שקל־ ירידה של 15%, חלקו מיציאת כספים, וחלקו כתוצאה מירידה בשווי בשל הנפילות.
קרנות מניות חו"ל איבדו מתחילת השנה 16.5 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 22% בסך הנכסים. דווקא בקרנות המנייתיות בארץ נרשמה יציבות, ואפילו עלייה קלה מתחילת השנה של 4.5% בהיקף הנכסים ל־68.9 מיליארד שקל, כאשר לפי הערכות הסיבה לכך היא הגדלה של חלק מהמוסדיים את החשיפה שלהם לשוק המקומי דרך רכישת קרנות.
תעשיית קרנות הנאמנות תמיד מגיבה בתנודתיות בהתאם למגמה בשווקים־ בעת נפילות כספים יוצאים ממנה, ובעליות, היא מייד מגייסת כספים. על כן, מעניין לבדוק מה קורה באפיקים החיסכון לטווח ארוך יותר. שם אמנם אין עדיין מגמה של פדיונות, אבל בחלק מהמקרים נחלש זרם הגיוסים הגדול. ניקח למשל את תחום קופ"ג להשקעה, שנחשב בשנים האחרונות לאפיק גיוס פופולרי, בין היתר בשל יתרונות המס הגלומים בו.
בעוד בשנה שעברה בחודשים מאי עד אוגוסט, נרשמה צבירה נטו (גיוסים פחות משיכות) חיובית של 3.1 מיליארד שקל, בחודשים הללו בשנת 2022 נרשמה ירידה של 70% בהיקף הצבירות שעמדו על כ־900 מיליון שקל בלבד. גם אם משווים לחודשים הרלוונטיים בשנת 2020, שהייתה שנת הקורונה, היקף הצבירות היה אז גבוה יותר ועמד על 1.1 מיליארד שקל.
ענף הגמל להשקעה רשם ב־12 החודשים האחרונים תשואה ממוצעת שלילית של כמעט 6%, כך שבנתונים שכאלה קשה יותר כמובן לגייס כספים חדשים, בוודאי כשבפיקדונות לטווח של שנה ומעלה מוצעת ריבית של 3% ללא תנודות.
יש שטוענים שדווקא עכשיו זה הזמן להשקיע באפיקים בסיכון גבוה יותר כמו האג"ח, שחלקן מגלמות תשואות לפדיון אטרקטיביות. אולם כשאי הוודאות עדיין כה גדול, ולא ברור איך ומתי יסתיימו העלאות הריבית, כנראה שרבים עדיין מעדיפים את החיק הבטוח של הפיקדונות.
לעומת זאת, בתחום קרנות ההשתלמות קצב הגיוסים לא נפגע: היקף הצבירה נטו עמד בחודשים מאי־אוגוסט על 4.8 מיליארד שקל, נמוך רק ב־6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הסיבה לכך ככל הנראה היא כי מרבית ההפקדות נעשות באופן שוטף מתוך השכר, וכי המפולת בשווקים עדיין אינה חמורה כ"כ שמצדיקה משיכת כספים, שיביאו לאובדן יתרון המס הכרוך בהשקעה באפיק זה.
בחזרה אל הפיקדונות: הבנקים ספגו בחודשים האחרונים ביקורת ציבורית, על כך שגלגלו מעט מדי מעליית ריבית בנק ישראל אל הריבית שהם משלמים ללקוחותיהם בפיקדונות. בעקבות הביקורת, החליט הפיקוח על הבנקים הודיע כי בכוונתו לפרסם את הריביות על הפיקדונות וההלוואות של הבנקים למשקי הבית, בעקבות ביקורת שספג בעצמו על כך שאינו מתערב בסוגיה.
ואכן תוך מספר שבועות הוקמה המערכת, שנתוניה מתעדכנים אחת לחודש, והיום עודכנו נכון לחודש ספטמבר. כלומר, הם עדיין לא מגלמים את רמת הריביות המוצעת בפיקדונות לאחר עליית הריבית האחרונה מתחילת החודש.
בפיקדונות הקצרים (עד שלושה חודשים) בריבית קבועה, עמדה נכון לספטמבר הריבית בממוצע על 0.73%, כאשר את הריבית הנמוכה ביותר מציע בנק יהב עם 0.41%, בעוד הריבית הגבוהה ביותר היא פי ארבעה והיא בבנק ירושלים – 1.79%.
בפיקדונות לתקופה של 3 חודשים עד שנה הריבית הממוצעת מגיעה ל־2.56% נכון לספטמבר. מזרחי טפחות מציע את הריבית הנמוכה ביותר, 1.44%. דיסקונט מציע ריבית כפולה שמגיעה ל־2.89%.
בעוד מזרחי טפחות נמצא במקום האחרון בפיקדונות של שלושה חודשים עד שנה, הרי שבקבוצת הפיקדונות לשנה עד שנתיים הוא קופץ למקום הראשון עם ריבית ממוצעת של 3.58% בעוד הממוצע בקבוצה זו הוא 2.59%. במקום האחרון בקבוצה זו נמצא בנק יהב עם 1.91%.
בפיקדונות בריבית משתנה, קרי פיקדונות שצמודים לשינוי בריבית בנק ישראל, המערכת לבחינת הריביות אינה מפרידה בין תקופות ההפרדה, ונותנת ממוצע משוקלל. מהנתונים עולה כי במקום הראשון נמצא בנק ירושלים עם ריבית ממוצעת של 2.32% בספטמבר, ואחריו הבנק הדיגיטלי החדש וואן זירו עם 2.16%. במקום האחרון נמצא בנק מסד עם 0.69% בלבד, כלומר הפער בין המקום הראשון לאחרון הוא יותר מפי שלושה.
הנתונים מאפשרים גם הצצה אל הריביות שגובים הבנקים. בעוד בתחום המשכנתאות, ניכרת ירידה משמעותית בביקושים בשל עליית הריבית, הרי שבאשראי הצרכני הירידה יותר מתונה. נכון לחודש ספטמבר היקף האשראי שניתן למשקי הבית (ללא משכנתאות) עמד על 4 מיליארד שקל, נמוך ב־10% לעומת הממוצע מתחילת השנה. עליית הריבית חילחלה במהירות לריבית הממוצעת על אשראי זה ועמדה על 7.23% בממוצע לעומת 6.57% באוגוסט, ו־4.93% בחודש מרץ, לפני שהחלה עליית הריבית. כלומר בעוד הריבית במשק עלתה בכ־2% מאפריל ועד ספטמבר, הריבית הממוצעת בהלוואות למשקי בית עלתה ב־2.3%, ככל הנראה תחת הנימוק של "עלייה ברמת הסיכון".
את הריבית הנמוכה ביותר בהלוואות גובה וואן זירו עם 4.73%, ואחריו בנק דיסקונט עם 5.74%. את הריבית הגבוהה ביותר גובה בנק ירושלים – 13.2%.
