האוצר מנצח על אסון ודאי בביטוח הסיעודי
האוצר מנצח על אסון ודאי בביטוח הסיעודי
המאמץ המתמשך של האוצר לכרסם ברשת הבטחון הסוציאלי בישראל, שגבה קורבנות החל בתחום הפנסיה וכלה בביטוח הבריאות, מאיים עתה להוסיף קורבן נוסף. הביטוח הסיעודי. סירובן של חברות הביטוח הגדולות לחדש הסכמים לביטוח סיעודי של מבוטחי קופת החולים הכללית, הציף מעל השטח את הריסוק של הביטוח הסיעודי אל סלעי המציאות, פרי חוסר הבנה של רשות שוק ההון באוצר, המדיניות הצינית של האוצר בכל הנוגע להוצאות על רווחה, והאדישות המקוממת של משרד הבריאות. לא נותר היום אלא לבנות מערכת חדשה שתתייחס לביטוח הסיעודי כאל ביטוח רפואי, שאותו חייבת המדינה לאזרחיה. נדרשת חקיקה חדשה ליצירת רשות מתכללת לביטוח סיעודי, וכן מס סיעוד נפרד אותו יגבה המוסד לביטוח לאומי ויעבירו לקופות החולים למימון ביטוח סיעודי כחלק משירותי הבריאות.
רו"ח שרונה צדוק רוזנבלוט, מערערת במסגרת עבודת הדוקטוראט שלה "מודלים למימון ביטוח סיעודי" במסגרת הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה בבאר שבע, על הצדקת קיומו של המבנה המסורתי של מערכת הביטוח הסיעודי בישראל. המערכת מורכבת היום משני רבדים - מימון ציבורי, שאינו אוניברסלי ואינו מספק אך ניתן לשיעור גבוה מקרב הזקנים בישראל ורובד ביטוח פרטי שרובו מבוסס על פוליסות הביטוח הקבוצתי המשווקות לחברי קופות החולים. היא מסיקה כי אין שום התאמה סבירה של הטיפול הסיעודי על שלל אתגריו הייחודיים לפתרון ביטוחי בשוק הפרטי, שהוא נדיר בעולם.
מערכת הביטוח והטיפול הסיעודי היום הינה מערכת מבוזרת בהיבטי המימון, האחריות, האספקה והרגולציה. יש צורך ברשות מתכללת אחת אשר תנהל את מערך הרפורמות הנדרשות בכל היבטי הטיפול הסיעודי למבוגרים, שתחליף את הרשות לשוק ההון המתייחסת למבוטחים כאל שורות בדף אקסל. רק כך יהיה ניתן לספק פתרון אופטימאלי למצב הסיעודי של אוכלוסייה משמעותית הנדרשת להוצאה משמעותית.
כמה רחוק האוצר מפתרון משבר הביטוח הסיעודי לטובת האזרחים הנזקקים מעידות ההמלצות הביניים בתחילת יולי 2024 של הרשות לשוק ההון שהכעיסו רבים. למשל, הרשות הציעה להרע את התנאים למבוטחים ולהחיל מודל שבו אין שום הבטחה שלטונית לכיסוי מסויים למבוטח. היא מציעה שגובה הגמלה הסיעודית לא ייקבע לפי צורכי המבוטח הסיעודי אלא ייקבע קרוב למועד הזכאות וישתנה על פי התנאים בשוק ההון. כלומר האוצר רוצה להעביר את כל הסיכון האקטוארי למבוטחים, כמו שקורה היום בקרנות הפנסיה החדשות. הכל בשם קיצוץ ההוצאה הציבורית. זאת ועוד, הרשות ממליצה להקשיח את התנאים של מקרי הביטוח ולדחות את גיל הזכאות, המלצה שאין מאחוריה אלא ניסיון להוריד מעל משרדי הממשלה את האחריות לשלומם ובריאותם של האזרחים ולזרוק אותם למציאות שבה האמידים שבינינו ייהנו מביטוח סיעודי טוב והשאר ייזרקו לרחובות.
האוצר ושלוחיו מתעלמים מכך שאין כמעט שוק של ביטוח סיעודי פרטי בעולם. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית של פוליסות שכאלה ולבחון בכלל את ההיתכנות הכלכלית שלהן לאורך זמן, האוצר מציע לפגוע בתנאי המבוטחים ללא הסבר משמעותי האם המלצותיו יפתרו את הבעיה לאורך זמן.
המודל הישראלי אינו מקובל באף מדינה מן המדינות המפותחות בעולם. המודל האופטימלי כמו במבחר מדינות אירופיות הוא ביטוח סיעודי ציבורי המבוסס על גביה מפרמיות ביטוח. כמו הביטוח הרפואי הציבורי. לשם כך צריך לחוקק חוק ביטוח סיעודי אוניברסלי חדש שלא יתייחס לנושא הביטוח הסיעודי כחלק מתקציב הרווחה אלא כאל מסגרת רפואית נפרדת.
ייעול המערכת לטובת המבוטחים יגיע דרך הקמת רשות מתכללת בין משרדי האוצר, הבריאות והרווחה וקופות החולים כרגולטור לביטוח הסיעודי האוניברסלי. הרשות תפקח על איכות הטיפול והביצוע, ובה יהיו מיוצגים מומחי בריאות ורווחה, נציגי קופות החולים והביטוח הלאומי.
על הביטוח הלאומי לפעול במודל המקובל של גביית פרמיות בדומה למס הבריאות שייצבעו במיוחד עבור ביטוח סיעודי. זאת, לפי רמות השכר של המבוטח כולל הכנסות הוניות, ולא לפי הסיכון האישי, ויעביר את כספי הביטוח לקופות החולים שיתפעלו את השירות .
כל זאת כדי לקיים סוף סוף מדיניות של חמלה כלפי המבוטחים, לחזק את הביטוח הציבורי ולהעמידו כמודל בר קיימא.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
