אזהרת הכלכלן הראשי: "אם חוק מילצ'ן לא יתוקן מיד הנזקים למשק יגיעו למיליארדי שקלים בשנה"
אזהרת הכלכלן הראשי: "אם חוק מילצ'ן לא יתוקן מיד הנזקים למשק יגיעו למיליארדי שקלים בשנה"
הכלכלן הראשי קובע בחוות דעת שהגיעה לכלכליסט כי אי תיקון חוק מילצ'ן עד יציאת הכנסת לפגרה יוביל לכך שישראל תוכנס לרשימה השחורה של האיחוד האירופי. בינתיים גפני מעכב את תיקון החוק
הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד''ר שמואל אברמזון מזהיר מסכנות מיידיות למשק כתוצאה מאי תיקון "חוק מילצ'ן" בהתאם לדרישות האיחוד האירופי. החוק פוטר תושבים חוזרים מחובת דיווח לרשויות המס. המהלך לתיקונו מעוכב על ידי יו''ר ועדת הכספים משה גפני (דגל התורה) במסגרת מאבקיו מול האוצר, מה שעלול לגרום להכנסת ישראל לרשימה השחורה של האיחוד.
"כלל הנזקים הפוטנציאליים למשק הישראלי כתוצאה מהכללת ישראל ברשימה השחורה יגיעו לכדי מיליארדי שקלים בשנה, אשר יתבטאו בירידה בתוצר וירידה בהכנסות ממסים. אלה צפויים להביא גם לפגיעה בתעסוקה וברמת החיים", כתב אברמזון בחוות דעת מיוחדת שחיבר והגיעה לידי "כלכליסט" ובה הוא קורא לאשר את התיקונים הנדרשים "באופן מיידי".
הבוקר צפוי להתקיים דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים אחרי לחצים כבדים שהפעילו מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. "שעון החול" עבור ישראל הולך ואוזל שכן בעוד שבועיים יסתיים מושב החורף והערכות הן כי האיחוד האירופי לא יספק לממשלת ישראל הארכות נוספות בסוגיה ויכריע בנושא בשבועות הקרובים, לבטח לפני תחילת מושב הקיץ. השינוי המוצע בחוק מילצ'ן (פטור גורף מתשלום מס על הון לעולים חדשים) מבקש לתקן עיוות היסטורי שלפיו אותם תושבים זרים שהופכים להיות ישראלים לא רק שפטורים מתשלום מס על רווחי הון אלא גם פטורים מדיווח לעשר שנים, כך שהחוק הנוכחי מנתק אותם לגמרי מרשויות המס במשך עשור.
"היכללות ברשימה השחורה האמורה תהיה אירוע חסר תקדים עבור ישראל, ואין כיום אף מדינה מפותחת אחרת ברשימה זו", מוסיף אברמזון ומציין כי ההשלכות "עשויות, ברמה גבוהה של סבירות, להיות חמורות ומרחיקות לכת". לפי אברמזון, "העת הנוכחית מתאפיינת מלכתחילה בסנטימנט שלילי של שחקנים כלכליים זרים ביחס לישראל על רקע אי הוודאות הקשורה להתפתחות המלחמה. אלה מתבטאים, בין היתר, בעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ובהפחתת דירוג האשראי של המדינה ושל מערכת הבנקאות. בשל כך, הכללת ישראל ברשימה בעת הזו תוסיף רובד נוסף של אי־ודאות ותחמיר יותר את הקשיים הכלכליים עמם היא מתמודדת כיום".
הוא מדגיש כי משעה שהוכללה ישראל ברשימה שחורה, "לא ניתן יהיה להסירה מהרשימה באופן מיידי עם תיקון הליקויים", שכן תהליך הסרת מדינה מהרשימה השחורה כרוך בהליך מסודר "שעשוי להימשך כמה חודשים, ומשכך הנזק הכלכלי עשוי להיות נזק מצטבר".
הכלכלן הראשי מסביר כי הנזקים הישירים מכניסה לרשימה השחורה קשורים להשלכות של צעדים אפשריים שיינקטו נגד ישראל על ידי מדינות החברות באיחוד. לדוגמה, כללי מימון מסוימים של האיחוד מתייחסים במפורש להיכללות ברשימה שחורה, וצפויים להביא להגבלת הגישה של חברות בישראל למקורות מימון במסגרת תוכניות מרכזיות במימון אירופי. אברמזון מדגיש כי "לא ניתן לשלול אפשרות כי הדבר יגרור השלכות רוחב להגבלת מימון על ידי גורמים שלישיים קשורים". אך חשוב מכך, האיחוד עלול לנקוט בצעדים נגד מדינות המצויות ברשימה השחורה אשר יקשו על עשיית עסקים, בין היתר בשל דרישה של ניטור מוגבר של עסקאות עם גורמים במדינה ברשימה השחורה, ביקורות מס תכופות על גורם שמנהל יחסים עסקיים עם גורמים במדינה ברשימה השחורה, והקשחת דיווח בין מדינתי לגבי חברות תושבות מדינה ברשימה. גורמים מממנים עשויים לדרוש פרמיות או עמלות גבוהות יותר על עסקאות הקשורות לישראל כדי לצמצם את הסיכונים.
האיחוד האירופי הוא השותף הכלכלי העיקרי של ישראל וכאשר סוכמים את היבוא ואת היצוא יחדיו - הוא גדול יותר מזה של ארה"ב. לפי נתונים שהציג אברמזון, האיחוד הוא שותף הסחר הראשון של ישראל והוא מקור לכ־30% מכלל הסחר בסחורות. ב־2022 הסתכם יצוא הסחורות של ישראל לאיחוד ב־18 מיליארד דולר ויצוא השירותים עמד על 7 מיליארד דולר. כמו כן מלאי ההשקעות של ישראל במדינות האיחוד מוערך ב־50 מיליארד דולר בעוד היקף ההשקעות של האיחוד בישראל מסתכם ב־60 מיליארד דולר. לדברי אברמזון, "הכללת ישראל ברשימה השחורה תהווה פגיעה חמורה במוניטין של ישראל כמדינה מפותחת העומדת בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים. נזק זה עשוי להיות מתמשך, ויעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות נחשלות ומקלטי מס כגון פנמה, איי הבהאמה, רוסיה, פיג'י, סמואה האמריקאית ומדינות דומות, וכמדינה היחידה ברשימה שהיא חברה ב־OECD ועם כלכלה מתקדמת".
חוק מילצ'ן
חוק שמאפשר לעולים ותושבים חוזרים לקבל פטור מדיווח וגם מתשלום מס על הכנסות בחו"ל למשך 10 שנים ולשר האוצר זכות להאריך את הפטור ב־10 שנים נוספות. החוק זכה לכינוי על שמו של ארנון מילצ'ן, שהיה אמור להיות נהנה גדול מהפטור. קיימת ביקורת רבה על החוק שהוא מעודד הלבנת הון
