מידע מודיעיני בפרשת "הפלס": גפני תכנן להיפגש עם המפכ"ל לקדם חקירה נגד עיתון יריב
מידע מודיעיני בפרשת "הפלס": גפני תכנן להיפגש עם המפכ"ל לקדם חקירה נגד עיתון יריב
בשבוע שעבר בוטלו האישומים נגד בכירי עיתון "הפלס" בהטרדות ואיומים נגד מפרסמים ב"יתד נאמן" המזוהה עם דגל התורה. מסמך משטרתי בתיק חושף טענות לניסיון התערבות לכאורה של ח"כ גפני בקידום החקירה. גפני: "לא זוכר דבר כזה"
ביום שני שעבר, אחרי הליך גישור ממושך, חזרה בה המדינה מהאישומים באחת הפרשות שהסעירו את הציבור החרדי־ליטאי בשנים האחרונות. כחלק מהסדר מותנה, הפרקליטות ביטלה כתב אישום בעבירות של הטרדה, סחיטה באיומים וקשירת קשר שהוגש ב־2019 נגד בכירי עיתון "הפלס" של הפלג הירושלמי החרדי קיצוני.
וכך, התיק שהחל בפשיטה לילית מתוקשרת ומעצרים של עשרות חשודים בהפעלת "קווי הטרדות" נגד אנשי עסקים ובעלי חברות שפרסמו בעיתון "יתד נאמן" המזוהה עם הפלג הליטאי המרכזי ומפלגת דגל התורה, במטרה לגרום להם לעבור לפרסם בעיתון המתחרה "הפלס" - הגיע לסופו בקול ענות חלושה.
אולם בכך לא מסתיים הסיפור: מסמכים שאנו חושפים כעת מעוררים תהיות שהעלו הסנגורים של הנאשמים בתיק במהלך ההליך המשפטי לגבי טענות למעורבות פוליטית לכאורה מאחורי הקלעים של יו"ר מפלגת דגל התורה ח"כ משה גפני בקידום החקירה נגד אנשי "הפלס".
"עכשיו שקט וטוב לכולם"
שמו של גפני, שבעבר כינה את "הפלס" בפומבי "פשקוויל", מופיע בפרפראזה (ידיעה) מודיעינית שנמצאת בחומר החקירה. מדובר במסמך קצר שכתב גורם משטרתי המתבסס על מקור חסוי של המשטרה, וממנו עולה לכאורה כי במרץ 2016 נקבעה פגישה בין ח"כ גפני ומנכ"ל עיתון "יתד נאמן" זליג אורלנסקי עם מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך. לפי המסמך, אורלנסקי, שכבר ב־2015 התלונן במשטרת ירושלים על "קווי ההטרדות", הרגיש שהנושא לא מטופל כמו שצריך, וחרף מעצרים שבוצעו באותה שנה של חשודים וכתבי אישום, ההטרדות של המפרסמים נמשכו. מטרת הפגישה מצד השניים, כך צוין במסמך, הייתה להלין על טיפול המשטרה ולהאיץ ולקדם את החקירה ואף להציג למפכ"ל חומרים וראיות לכאורה על ההטרדות.
1 צפייה בגלריה
המסמך המודיעיני. "ביום חמישי הקרוב אמורים להיפגש מפכ"ל המשטרה, ח"כ גפני וזליג אורלנסקי, מנכ"ל עיתון 'יתד נאמן'"
בפרפראזה המודיעינית נכתב כך: "ביום חמישי הקרוב, 3.3.2016, אמורים להיפגש מפכ"ל המשטרה, ח"כ גפני וזליג אורלנסקי, מנכ"ל עיתון 'יתד נאמן', המשתייכים לפלג הליטאי המזוהה עם הרב שטיינמן. מטרת הפגישה להעלות את אכזבתם מהפסקת הטיפול בנושא 'קו ההגנה', וככל הנראה יבקשו להעביר את החקירה לטיפולו של מפקד מרחב דן שמעון לביא שעמו הם בקשר טוב. קו ההגנה, או קו ההטרדות, הוא אותו קו שממנו יצאו קריאות לאנשי הפלג הליטאי של הרב אויירבך להטריד אנשי עסקים אשר מפרסמים ב'יתד נאמן' ולא בעיתון 'הפלס' וכן קריאות למחאות בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל... כיום למרות הפעילות והמעצרים שבוצעו ישנם קוי הגנה נוספים... בקו זה ישנן הקלטות ותיעוד של הטרדות שבוצעו על ידי אנשי הפלג הירושלמי, כל יום עולים לקו ומתעדים את כל ההטרדות שנעשו, למי, מתי, איך ולמה. דרך הקו גם קוראים לאנשים להגיע להפגנות או למנוע מעצר בחורי ישיבות על ידי מצ"ח".
בסוף הפרפראזה נכתב: "הערת מקור - במהלך הפגישה עם המפכ"ל הולכים להתלונן שהקו וההטרדות לא טופלו כמו שצריך והקו ממשיך לפעול כבעבר. כמו כן יבקשו כנראה להשמיע לו קלטות של הטרדות ואיומים מהקו".
אין בחומר החקירה מידע האם הפגישה שמוזכרת באותה פרפראזה אכן התקיימה לבסוף. גפני מכחיש את קיומה של הפגישה, אך אם היא אכן נקבעה או יצאה אל הפועל, הרי שמדובר במהלך חריג מאוד.
מפכ"לים לשעבר אמרו ל"כלכליסט" כי לא נהוג שמפכ"ל ייפגש עם פוליטיקאים, בוודאי בנושא של חקירות, ואף שהדבר אפשרי בתנאים מסוימים הוא חריג ביותר. גפני מסר בתגובה באמצעות דוברו, כי "זה באמת לא ראוי" שחבר כנסת יקדם פגישה שכזו עם מפכ"ל משטרה, אך לדבריו "הסיפור שאתה מתאר לא היה ולא נברא". לאחר שנאמר לו כי הפרטים בדבר הפגישה שתוכננה מופיעים במסמך משטרתי, טען גפני כי הוא "באמת לא זוכר דבר שכזה, כפי שאתה מתאר שכתוב במסמך". אלשיך לא השיב לפניותינו בנושא.
בשיחה שקיימנו השבוע עם אורלנסקי על הפגישה שתוארה באותו מסמך משטרתי, הוא לא אישר אך גם לא הכחיש את קיומה. "אני לא רוצה לדבר על פגישה כזו או אחרת, אם הייתה או לא הייתה. באותה תקופה התלוננו יחד עם עוד אנשים רבים שהתלוננו, אבל אני לא רוצה לדבר על הנושא הזה או לגעת בו בכלל. אני לא מתכוון להדליק אש מחדש, שקט וטוב לכולם עכשיו, אז אני לא אזרוק לך גפרורים כדי שתצית", אמר.
לאחר מועד הפגישה הנטענת בפרפראזה מסר אורלנסקי עדות נוספת ביחידת ההונאה במחוז מרכז, ובהמשך הוחלט במשטרה להקים צח"מ (צוות חקירה מיוחד), כאשר האחריות לניהול החקירה הוטלה על יחידת ההונאה של מחוז ירושלים. בינואר 2017 פנה ראש הצח"מ לקציני חקירות ומודיעין בשאר מחוזות המשטרה וביקש סיוע בגביית עדויות ממתלוננים בתחומם במסגרת החקירה.
חוקרי המשטרה גבו עדויות מעשרות בכירים בחברות הגדולות במשק, בהן תנובה, שטראוס, אסם, סנו, קוקה־קולה, שופרסל, בנק הפועלים, חברת החשמל ועוד. המתלוננים העידו על הטרדות בלתי פוסקות באמצעות הטלפון, דוא"ל ופקסים של מנכ"לים ובכירי החברות ואף בני משפחותיהם, כאשר הפונים הציגו את עצמם כמי שמייצגים ציבור גדול המרגיש מקופח מכך שהם לא מפרסמים בעיתון "הפלס" המייצג אותם.
"לגפני יש עניין בהליך"
מהחקירה עלה לכאורה כי החשודים נהגו לפנות מדי יום למוקד טלפוני המכונה "קו המאבק". בקו הזה הם היו שומעים הקלטות של שדרנים שפרסמו תכנים הכוללים את פרטי החברה שאותה הגדירו ככזו שצריך להטריד באותו היום ומה "מדד ההטרדה" (כמה שיחות/הודעות לאותו היום). בשל ההטרדות הבלתי פוסקות שובשה שגרת החיים של המתלוננים, ונאמר להם שההטרדה תיפסק רק אם יעברו לפרסם בעיתון "הפלס" ויעצרו את הפרסום ב"יתד נאמן". בעקבות זאת, חלק מהחברות בחרו לבטל לגמרי את הפרסומים בתקשורת החרדית.
באפריל 2017 המשטרה יצאה לגל מעצרים נרחב של עשרות חשודים בפרשה ובאוגוסט 2019 הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום חמור נגד כמה מהחשודים בעבירות של סחיטה באיומים, הטרדה וקשירת קשר לביצוע פשע. שלושת הנאשמים המרכזיים היו בעלי ועורך עיתון "הפלס" נתן גרוסמן, מנכ"ל העיתון שמואל אלישיב והעסקן החרדי אברהם טריגר, שהואשם בהפעלת "קווי ההטרדות" כחלק מקשירת הקשר עם בכירי "הפלס".
במהלך הדרך, התיקים נגד מרבית החשודים נסגרו בהסדרים מותנים, כאשר שלושת הנאשמים המרכזיים המשיכו לקיים הליכי גישור פליליים מול הפרקליטות בחסות ביהמ"ש. לפני שנה הגישו השלושה לבית משפט השלום בת"א עתירה לביטול כתב האישום. באמצעות עוה"ד רווית צמח, עמית ניר, דותן דניאלי, גיל פרידמן ומלכי בליטנטל, הם טענו כי נפלו פגמים רבים בכתב האישום וכי ניהול ההליך הפלילי לא היה הוגן. הם שטחו שורת טענות ביחס להעברת חומרי החקירה לעיונם שפגעה בניהול ההגנה, כאשר אחת הטענות התייחסה לאותה מעורבות נטענת של גפני בחקירה, כפי שנחשף באותה פרפראזה מודיעינית שלטענת הסנגורים בעתירה, הפרקליטות העבירה לראשונה לידיהם רק בסוף שנת 2021 - שנתיים אחרי העברת מלוא חומר החקירה.
"ליו"ר סיעת דגל התורה יש עניין מוגבר בהליך", טענו הסנגורים ותיארו כיצד גפני התכוון לכאורה "לפנות למפכ"ל המשטרה דאז על מנת להפעיל את המשטרה לחקור את הפרשה", וכיצד לאחר מועד הפגישה הנטענת הוקם צח"מ בתיק. הם טענו בבקשה כי "אין זה סוד כי ח"כ גפני רואה בנאשמים דנן ובחשודים אחרים יריבים פוליטיים ואף יריבים אידיאולוגיים או לכל הפחות כאלה המשתייכים לצד היריב. לא בכדי נוכח בפגישה משתתף נוסף שהנו מנכ"ל 'יתד נאמן', מר זליג אורלנסקי".
לדבריהם, "מעורבות פוליטית לכאורית זו שעולה מהמידע המודיעיני שהועבר לראשונה רק לאחרונה... מעלה תהיות רבות. כך, למשל, לא ברור מדוע הידיעה המודיעינית הועברה בחלוף זמן כה רב מהגשת כתב האישום".
בהמשך ניהלה שופטת השלום בת"א רונית פוזננסקי־כץ הליך גישור בין שלושת הנאשמים לבין הפרקליטות. ביום שני האחרון הודיעו הצדדים בבית המשפט כי הגיעו להסדר שבמסגרתו כתב האישום יבוטל בהסכמה. ההסכמה על ביטול כתב האישום עוגנה בהחלטת השופטת.
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בחקירה ארוכה שנוהלה לפני למעלה משש שנים, במסגרתה נעצרו לחקירה עשרות חשודים ונאספו ראיות שהובילו להגשת כתבי אישום. החקירה נוהלה במקצועיות וללא משוא פנים וכל טענה אחרת הנה על אחריותו הבלעדית של המפרסם".
מהפרקליטות נמסר: "הפרקליטות הגישה כתב אישום לאחר שבחנה את מכלול הראיות שנאספו על ידי המשטרה וסברה כי ישנו סיכוי סביר להרשעה. לעתים, בשל התפתחויות ושינוי נסיבות, במהלך ניהול התיק, אנו מחויבים לבחון הסדרים כאלה ואחרים, תוך שניתן משקל נכבד לשמירה על האינטרס הציבורי. בתיק המדובר התנהל בבית המשפט הליך גישור ממושך ובסופו חתמו הצדדים על הסדר מותנה שבמסגרתו על הנאשמים למלא תנאים מסוימים. לאחר שיתמלאו התנאים סוכם כי התיק ייסגר. כמו כן סוכם כי כתב האישום יבוטל בהסכמה".
