משפטנים: כך ניתן להשבית את מקומות העבודה בגלל ההפיכה המשטרית - בלי ההסתדרות
משפטנים: כך ניתן להשבית את מקומות העבודה בגלל ההפיכה המשטרית - בלי ההסתדרות
ברקע חוסר רצונה של ההסתדרות להשבית את המשק בעקבות התקדמות החקיקה - גיבשו עשרות עורכי דין ומומחים לדיני עבודה שורה של עילות שיאפשרו לארגוני עובדים לנקוט עיצומים; "מהלכי הממשלה לא מסכנים רק את הדמוקרטיה אלא גם פוגעים באופן משמעותי בזכויות העובדים"
התארגנות של עשרות עורכי דין שמומחים לדיני עבודה ושל פעילים בתחום מנסה להכשיר את הקרקע לקראת השבתת מקומות עבודה בעקבות קידום ההפיכה המשטרית, וזאת חרף ההימנעות של יו"ר ההסתדרות הכללית ארנון בר דוד מהצטרפות למחאה.
ההתארגנות נקראת "מחאת העובדים והעובדות" והיא הוקמה בחודשים האחרונים על רקע קידום החקיקה בכנסת והחשש שהשלמתה תפגע בצורה אנושה בצביונה הדמוקרטי של ישראל, תערער את האיזונים שמקיימים את שוק העבודה ואת היחסים שבין עובדים למעסיקים.
בימים האחרונים פעיליה גיבשו שורה של עילות שעל בסיסן יהיה בכוחם של ארגוני עובדים, כמו גם ועדי עובדים, להכריז על סכסוכי עבודה בשל פגיעה ישירה וממשית שתגרם לציבור המועסקים כתוצאה מקידום חוקי ההפיכה ושינוי המשטר.
לדעת עורכי הדין שמעורבים במהלך, מדובר בעילות שמספקות הגנה משפטית טובה לארגוני עובדים שיבקשו להתבסס עליהן וזאת באופן שיוכל לאפשר להם לנקוט בצעדי מחאה משמעותיים יותר אל מול ההפיכה. שם מזהירים עוד כי מהלכי הממשלה והקואליציה יפגעו בהכרח בדיני העבודה תוך רמיסת יחסי העבודה הקיבוציים, במעמד העבודה המאורגנת ובזכותם של עובדים להתאגד, לפגיעה בתנאי עבודתם ועוד.
בין העילות שבגינן ניתן יהיה להכריז על סכסוכי עבודה, וכעבור כשבועיים גם להשבית את מקום העבודה, עומדת גם הפגיעה בעילת הסבירות. זאת, בשל הימנעות אפשרית עתידית של המדינה מהרחבת הסכמים קיבוציים או פגיעה במינויי עובדים ובעלי תפקידים, פגיעה ביכולת של נשים הרות או עובדים שנמצאים בטיפולי פוריות להתגונן מפני החלטות שרירותיות על פיטוריהם כמו גם פגיעה בכושרם של ארגוני עובדי להתגונן מפני החלטות שמגבילות או מבטלות באופן מוחלט את זכות השביתה.
לדעת החברים במחאת העובדים והעובדות גם כוונת הממשלה להחליש את בית המשפט העליון ואת בתי הדין לעבודה תוך פגיעה במעמדם כמערכות שיפוטיות עצמאיות מהווה לכשעצמה עילה להכרזה על סכסוך עבודה.
לאלה מתווספת עילה שמתבססת על פגיעות ישירות ועקיפות בחברות ובמעסיקים בשל הידרדרות כלכלית כלל משקית כתוצאה מחקיקת חוקי ההפיכה. מדובר בהידרדרות שתחבל בזכויות קניין של מעסיקים ועובדים, לפגיעה אפשרית בפנסיות ובקרנות ההשתלמות שמושקעות בשוק ההון בישראל, לפיטורי עובדים שיובילו לגאות באבטלה, בפגיעה ביכולת של מעסיקים להעניק לעובדים תוספות שכר ועוד.
ראשי ההתארגנות אמרו ל"כלכליסט" כי גם להתנהלות בדרך של קביעת עובדות בשטח בצורה חד-צדדית ותכתיבים באופן שמשפיע על העבודה המאורגנת תוך שבירת כללים ונורמות שנהוגים עשרות שנים בשוק העבודה – מהווים עילה לכשעצמה להכרזה על סכסוך עבודה.
בהתארגנות לוקחים חלק, בין השאר, עורכי הדין נאווה פינצ'וק, מורן סבוראי, מירי גרוס, אמיר בשה, בני כהן, ופרופ' גיא דוידוב. בין מוביליה יו"ר ארגון העיתונאים לשעבר בהסתדרות, יאיר טרצ'יצקי.
לדברי טרצ'יצקי, "אנחנו מבינים את הקושי של ארגוני עובדים להכריז סכסוך עבודה סביב נושא שנתפס פוליטי, אבל מהלכי הממשלה לא מסכנים רק את הדמוקרטיה אלא גם פוגעים באופן משמעותי בזכויות העובדים ובארגוני העובדים".
עם כל אלה, אין די בהיאחזות בעילות שניסחו המשפטנים שחברים במחאת העובדים והעובדות כדי לקדם הכרזות על סכסוכי עבודה, ואלה יצטרכו לקבל את אישור ארגון העובדים, כמו ההסתדרות הכללית והודעה בנושא צריכה להישלח אל הממונה על יחסי העבודה שבמשרד העבודה. רק 15 יום לאחר הכרזה על סכסוך עבודה ניתן לנקוט בצעדים ארגונים שכוללים שיבושי עבודה או שביתה.
מארגני היוזמה אמרו היום כי אפשר שגיבוש העילות ישרת גם את ההסתדרות עצמה, שמהססת אם לקחת חלק אקטיבי במחאה בשל החשש שייוחס לה שיתוף פעולה במאבק פוליטי.
בשבוע שעבר הודיע בר דוד כי לא ירתם למאבק על ביטול עילת הסבירות וכי ארגונו יבחר את מלחמותיו. כך, יו"ר ההסתדרות קבע את השינויים בתהליכי המינוי של שופטים כקו אדום שחצייתו בידי הקואליציה תוביל להצטרפות ההסתדרות למחאה. זאת, בעיקר על רקע החשש מהשפעה של מצב כזה על מינוי של שופטים בבתי הדין לעבודה.
החששות של פעילים בתחום יחסי העבודה ושל משפטנים בעלי מומחיות בדיני עבודה לא באים בחלל ריק. הרוח החיה שמאחורי ההפיכה שמקדמת הקואליציה הוא פורום קהלת, ובין יעדיו - פגיעה בעבודה המאורגנת ובזכות השביתה.
