הסכנה – סטגפלציה!
הסכנה – סטגפלציה!
סטגפלציה הינו מונח כלכלי המתאר שילוב קטלני של אינפלציה דוהרת יחד עם סטגנציה, כלומר האטה בפעילות במשק עד כדי סכנת מיתון.
זהו, במילה אחת, המצב בו עומדת כיום כלכלת מדינת ישראל. מדד מרץ האחרון, 0.8 אחוזים, כפליים יותר לעומת תחזית בנק ישראל, אינפלציה שנתית שמתעקשת לעמוד על 5 אחוזים, מלמד יותר מכל אודות אובדן השליטה המוחלט של בנק ישראל.
יתרה מכך: לא מכבר דווח כי הצמיחה במשק ירדה בשנה באופן תלול ל-1.5 אחוזים בלבד, כך שאם נחלט מנתון זה את העלייה השנתית במספר תושבי המדינה, 213,000 תושבים גידול נטו ב- 2022 נגיע לנתון המפחיד של "צמיחה 0". כמו כן העובדה שענף הנדל"ן, שהיה לכל הדעות הקטר המוביל כל המשק, לצד ענף ההייטק, נעצר כמעט לחלוטין, כולל ירידה תלולה של 46 אחוזים במכירת דירות, משמע הכנסות ומיסים, מעיד אף הוא אודות כישלון בנק ישראל.
נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, עומד כעת בפני מלכוד. ביום שני הקרוב הוא אמור לקבל את ההחלטה לגבי גובה הריבית במשק. מחד גיסא, אם יחליט להמשיך ולעלות את הריבית בפעם העשירית ברציפות, לנוכח סכנת המשך האינפלציה, עובדה זו תפגע עוד יותר בפעילות במשק, תייקר עוד יותר את האשראי ואת המשכנתאות ועלולה לבלום לחלוטין את הצמיחה ואת הפעילות הכלכלית ולהכניס את המשק כולו, כולל ענף הבנייה, לתוך מיתון עמוק שאני מזהיר מפניו כבר 8 חודשים..
מצד שני, אם הנגיד יחליט לשנות ממנהגו ולא להעלות את הריבית ואולי אף להפתיע את כולם ולהוריד אותה במקצת, עובדה זו עשויה מחד גיסא לייצר פעילות חיובית במשק, כולל יציאת שוק הדיור מהקיפאון בו הוא נתון כיום, אולם מאידך גיסא עלולה להביא להמשך והחרפת האינפלציה.
אולם, וזה אולם גדול, לטעמי ההחלטה על עצירת העלאות הריבית ואף הורדה מסוימת שלה, הינה על אף הסיכון לכאורה, ההחלטה הנכונה שעל הנגיד לקבל בעת הזאת. בינינו: אם 9 העלאות הריבית לא בלמו עד כה את האינפלציה וסתם הזיקו לפעילות הכלכלית במשק, האם אין זה אומר שהציבור הרחב לא רק שלא הגיב כפי שהנגיד צפה ומיתן את הצריכה, אלא גם הגביר אותה עוד יותר(!)כי חשש מהמשך עליית מחירים. עצירת עלית הריבית לפחות תעצור את המרוץ לקנות ותכניס את המשק לשפיות ולעיכול המצב.
לכן שינוי הדפוס של העלאות ריבית אוטומטיות צריך וחייב להיעצר. המשק הישראלי נכנס במהלך השנה האחרונה בעל כורחו להאטת פעילות, זאת לאחר שאשתקד הצמיחה והפעילות, הן בענף הנדל"ן, והן בכלל, הייתה בשיאה, ועל כן הסיכון לכאורה של עלייה בחצי אחוז-אחוז של אינפלציה שנתית, שווה את ה"סיכון".
וגם הגיע הזמן, אם נתייחס ספציפית לענף הנדל"ן ושוק הדיור, שהנגיד, יחד עם הבנקים המסחריים, ואולי פה המקום לציין כי הבנקים גם הם מעלים את התוספת ריבית על הפריים במקביל להעלאת הנגיד מה שמעלה את הריבית מ- 2 הכיוונים, חייבים למצוא פתרון נכון להתייקרות המשכנתאות במהלך השנה האחרונה, מה שהיה הגורם המרכזי בהאטה במכירות. העובדה שנכון להיום הבנקים מנסים פטנטים שונים ומשונים כגון תשלום החזר חודשי נמוך יותר לתקופה קצובה "עד יעבור זעם" הינו לטעמי בבחינת "כדור אקמול", וייצור בסופו של דבר בעיה רצינית הרבה יותר לנוטלי המשכנתאות בטווח הבינוני והארוך!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
