אפשר היה להאריך את חופשת הלידה בתשלום - אבל לא סיפרו לנו
אפשר היה להאריך את חופשת הלידה בתשלום - אבל לא סיפרו לנו
נוהל של הביטוח הלאומי איפשר למי שעובדות שעות ארוכות במשמרות או במרחק גדול מהבית לקבל דמי אבטלה על חל"ת מוצדק וכך להאריך את חופשת הלידה בתשלום מ-15 ל-26 שבועות. הבעיה היא שהנוהל נחשף רק לאחר שחוק החל"ת החדש ביטל אותו. רופאות מתמחות ואחיות הכירו את הנוהל - וכעת נותרו ללא פתרון
נוהל בלתי מוכר של הביטוח הלאומי אפשר לנשים שעובדות שעות ארוכות או במרחק גדול מהבית להאריך את חופשת הלידה בתשלום מ-15 שבועות ל-26 שבועות באמצעות קבלת דמי אבטלה על "חל"ת מוצדק". אלא שבפועל, היולדות כמעט לא היו מודעות לקיומו.
הנוהל נחשף דווקא בעקבות ביטולו באמצעות חוק החל"ת החדש, אז התברר שקבוצת עובדות שדווקא היתה מודעות לנוהל - רופאות מתמחות - נותרה ללא פתרון. אפילו היו"ר הוותיקה של הוועדה למעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן מהרשימה המשותפת, סיפרה שלא היתה מודעת לקיום ההטבה.
עד היום היה ידוע בציבור שאישה שסיימה את 15 שבועות דמי הלידה יכולה להאריך את החופשה ב-11 שבועות נוספים ללא תשלום. אלא שבאתר הביטוח הלאומי הופיעה הטבה מאוד לא מוכרת, לפיה "אישה שיצאה לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות, תוכל להיות זכאית לדמי אבטלה" (חל"ת מוצדק).
באתר הביטוח הלאומי מפורטות דוגמאות לסיבה מוצדקת ליציאה לחופשה ללא תשלום: "מצב בריאותי שלה או של בן משפחה; מקום עבודה מרוחק, עבודה בשעות מרובות (מעל ל-8 שעות ליום)"; ועוד. החל"ת המוצדק התבסס על פרשנות של הביטוח הלאומי לחוק. בביטוח הלאומי לא ידעו לומר מתי החל השימוש בו, אבל הוא עוגן בנוהל מסודר ב-2017. בביטוח הלאומי לא ידעו למסור כמה נשים השתמשו בו.
חוק החל"ת שהפסיק את הארכות דמי אבטלה בסוף יוני האחרון גם הסדיר לראשונה את נושא הכללים לחופשה ללא תשלום - ובדרך אגב שלל מהביטוח הלאומי את שיקול הדעת וביטל את החל"ת המוצדק ליולדות. הדבר פגע בייחוד בציבור העיקרי שהיה מודע לקיומה - רופאות מתמחות שעובדות כידוע במשמרות של 26 שעות.
בישיבת הוועדה למעמד האישה שנערכה אתמול, טענו אנשי הביטוח הלאומי שהם הציפו את הבעיה בדיונים לפני החוק, ואילו אנשי האוצר אמרו שלא הבינו את זה כך. אנשי הביטוח הלאומי אמרו ש"המתמחות לא יכולות במשרה של 26 שעות לשים את הילד במעון. לכן אפשרנו חל"ת מוצדק. התיקון לחוק לקח מאיתנו את שיקול הדעת. היינו שמחים לחזור ולקבל אותו".
יו"ר איגוד המתמחים, ד"ר ריי ביטון, אמרה ש"עד כה הרופאות המתמחות היו זכאיות לקבל את השלושה חודשים הנוספים בתשלום מתוך הבנה שהעבודה שלנו מאוד שונה מעבודה של אישה בכל מקצוע אחר. זו פגיעה אנושה".
רכז תעסוקה באגף התקציבים באוצר, אביעד שוורץ, אמר ש"לא בכוונה השמטנו את זה. נושא ההתמחות לא היה על השולחן שלנו". עם זאת, הוא ממש לא התחייב לחדש את הנוהל. לדבריו: "הנקודה של החל"ת באמת צריך להיזהר איתה".
יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, אמרה ש"אם החוק שונה ב'טעות' למצב שיפגע ברופאות מתמחות ונשים נוספות, צריך לתקן אותו במסגרת חקיקה ממשלתית או דרך חוק ההסדרים". נציבת השוויון להזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כהבא, אמרה ש"לא מובן למה זכות שניתנת לנשים מבוטלת בלי שינוי במצבן".
מייסד מיזם נקודת מיפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית, רן מלמד, אמר בתגובה ש"זוהי דוגמה מצוינת להתנהלות ממשלתית שבמודע מונעת מאזרחיות ישראליות לממש את זכותן הכלכלית וזאת רק על מנת לחסוך בתקציב".
ממשרד האוצר נמסר ש"במסגרת הנוהל המדובר, זיכה הביטוח הלאומי מספר נשים בדמי אבטלה בתקופת חל"ת לאחר חופשת הלידה. נוהל זה, נפסק בעת אסדרת הזכאות לדמי אבטלה בזמן חל"ת בעקבות משבר הקורונה. יש לציין כי דמי האבטלה נועדו במטרה לסייע ליולדת שהתפטרה עקב אי יכולתה להמשיך לעבוד במקום עבודתה במקביל לטיפול ברך הנולד, על מנת לאפשר לה לחפש עבודה חלופית המתאימה לה, דבר שאינו מתקיים במקרה דנן. משרד האוצר בקשר עם הגורמים הרלוונטיים וימשיך ללוות את הנושא".
מהביטוח הלאומי נמסר ש"המוסד מטפל באלפי הוראות ולכן ידיעת והכרת כל החוקים, התקנות והנהלים הרלוונטיים על ידי כל אדם היא בלתי אפשרית. הנוהל שפרסם הביטוח הלאומי נובע משיקול דעת שהפעיל המוסד במצב חברתי רגיש. הטענה כי ׳לא ידעו על החוזר׳ תמוהה, שהרי האחיות והרופאות למשל הכירו את החוזר ונהגו על פיו". עוד נמסר מהביטוח הלאומי ש"במהלך תיקון החקיקה האחרון, הביטוח הלאומי עשה הכל על מנת להשאיר בידיו את שיקול הדעת והאוצר עמד על כך שזכות הפעלת שיקול הדעת של הארגון תשלל".
