דעהה-OECD יידע להעריך את השפעת ריסון האינפלציה על המיתון
דעה
ה-OECD יידע להעריך את השפעת ריסון האינפלציה על המיתון
הארגוו קבע שמינואר המדד יהיה דו-חודשי, עבור כלכלות נבחרות, ויכיל דשבורד עם מגוון אינדיקטורים כלכליים לתקופות קצרות. שמחתי לראות זאת, וככלכלן ותיק, אני מקווה לראות מגמות דומות בהקדם גם אצל גופי המחקר בישראל– הלמ"ס, האוצר ובנק ישראל
פיתוח חדש של ארגון ה-OECD יקל מעתה להעריך האם ריסון האינפלציה יוליך למיתון כלכלי גלובלי, או שאולי המחיר הכלכלי יהיה קל יותר.
שרת האוצר של ארה"ב ונגידת הבנק הפדרלי לשעבר, ג'נט ילן, העריכה השבוע, בראיון שהעניקה ל-CBS, כי האינפלציה תרד משמעותית במהלך 2023. לדבריה, הדבר יקרה בעוד שוק העבודה נותר חסון, כך שמיתון כלכלי אמנם על הפרק, אך לא בהכרח יתרחש ומכל מקום אינו תוצאה מחייבת של הצעדים הננקטים לריסון האינפלציה.
אלו דברים מעניינים, משום שכלכלנים רבים רואים כיום מיתון בתור כלי הכרחי לריסון האינפלציה.
אמירותיה של ילן משקפות, לכן, היטב את הסוגיה המרכזית הניצבת לפתחה של שנת 2023 – האם האינפלציה אכן תרד ותפנה את סדר היום לצורך התמודדות עם מיתון כלכלי, או שאולי ניתן יהיה להשיג זאת תוך כדי "נחיתה רכה" של הכלכלה העולמית?
ילן נשמעה מעודדת, אך זהירה, ובצדק. האינדיקציות הכלכליות מלמדות על הצורך בזהירות רבה ובהיערכות לאפשרות שמיתון בכל זאת יתרחש.
השבוע פרסם ארגון ה-OECD בפעם האחרונה את המדד החודשי שלו לפעילות הכלכלית במדינות החשובות בעולם ומהתוצאות עולה כי הצמיחה הכלכלית ממשיכה להיחלש. במבט לחודשים הקרובים, משתמעת ממנו האטה נוספת.
ההאטה הכלכלית ניכרת ברוב המדינות, כולל ארצות הברית, קנדה וגוש האירו על כלכלותיו הגדולות – גרמניה, צרפת ואיטליה.
לא במפתיע, עורכי המדד זוקפים את החולשה לחובת האינפלציה הגבוהה והעלאות הריבית החדות. עם זאת, יש גם שתי נקודות אור.
מהמדד עולה כי יפן, הכלכלה השלישית בעולם, שבעתות צמיחה גלובלית מהירה נתפסת גורם מעכב, הפעם, כשהצמיחה נחלשת, היא גורם ממתן ואצלה הצמיחה תשמור על יציבות.
כמו כן, לגבי סין, הכלכלה השנייה בגודלה, המדד החל להצביע על סימני התייצבות ותורמים לכך התרחבות של ייצור כלי רכב וגם עליית שערי המניות.
האם יהיה בכך כדי לפצות בגין אובדן מומנטום בכלכלות מתפתחות חשובות אחרות, כמו הודו וברזיל, המתמודדות עם חולשה של ההזמנות מבתי החרושת שלהן? זו אחת השאלות המרכזיות לקראת השנה הקרובה.
סוגיה חשובה נוספת שנכונה תמיד, אך בצל תהפוכות כמו המלחמה באוקראינה ושאלת הקורונה בסין בולטת הפעם במיוחד – מידת המהימנות של המדד. האם הוא עדיין אינדיקטור טוב למגמות ותפניות כלכליות?
כאמור, כיום המדד מצביע על היחלשות גלובלית, אך אם יתברר כי תוצאותיו נטו יתר על המידה כלפי מטה, ייתכן כי המחשבות שיש כיום בקרב בנקים מרכזיים על מיתון של העלאות הריבית מוקדמות מדי? מנגד, אם המדד לא משקף מהר מספיק את התמתנות הפעילות, עלולה הריבית להיעצר מאוחר מדי, וכאן מגיעות החדשות הגדולות שיסייעו גם למקבלי ההחלטות וגם לכלכלנים ולציבור הרחב לאזן בין החשש מאינפלציה לבין החשש ממיתון ולדעת טוב יותר מה המצב לאשורו.
אני רואה בחדשות הללו, שכבר אפרט, גם לקח מתקופת הקורונה – הצורך לשפר את רמת ההתעדכנות הכלכלית ותפיסת המציאות בשטח בזמן אמת בתקופה של משברים.
מינואר 2023, ולאחר שנים ארוכות, המדד יהיה דו-חודשי (עבור מדינות ה-G7, שבע הכלכלות הגדולות בעולם, ומספר משקים מתעוררים נבחרים). בנוסף, יהיה בו דשבורד חדש עם מגוון אינדיקטורים כלכליים לתקופות קצרות. לדברי OECD, הדבר ייתן תמונה רחבה יותר של ההתפתחויות המקרו כלכליות ברחבי העולם.
שמחתי לראות את ההודעה. בטורים קודמים שלי למדור זה דיברתי על החשיבות במדדים מהירים, כמו אלו שמסתמכים על נתוני חברת Google, לדוגמא, כדי להיערך טוב יותר. המדדים הללו פותחו במהירות, אך לא בהכרח המשיכו להתפרסם כאשר השלכות הקורונה פחתו והמלחמה ברוסיה טרם החלה.
כעת, הם מתחילים לחזור. אני, ככלכלן ותיק, אני ממתין בקוצר רוח למדד החדש ומקווה לראות מגמות דומות גם אצל גופי המחקר שלנו – הלמ"ס, האוצר ובנק ישראל.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
