פרשנותהגז הלבנוני עלול לתדלק את העימותים ולא לצמצם אותם
פרשנות
הגז הלבנוני עלול לתדלק את העימותים ולא לצמצם אותם
ממשלת לבנון לא היתה מאשרת הסכם עם ישראל ללא ברכת חיזבאללה. כוונותיו של הארגון כלפי ישראל ברורות, ולכן לא ניתן לשלול את האפשרות כי הגז בסופו של דבר יהווה מקור להמשך העימות ולאו דווקא לצמצומו
הסכם הגבול הימי בין לבנון לבין ישראל שעליו הוכרז היום הוא צעד ראשון בדרך ארוכה, רוויית מכשולים ואתגרים של ארץ הארזים בדרך הפוטנציאלית לגז הנכסף. בנקודת הזמן הנוכחית יש מקום ליותר פסימיות מאופטימיות באשר לסיכוייה של לבנון להפוך למדינה מפיקת גז מאחר שלמדינה אין עתודות גז מוכחות. יותר מכך, הקידוח היחיד שבוצע במימיה של לבנון בשנת 2020, בבלוק 4 הסמוך ל"בלוק המריבה" עם ישראל, לא גילה כמויות מסחריות.
הלבנונים קיבלו ב־2012 תוצאות של מחקר סיסמי מחברה בריטית שהצביעו על עתודות של כ־25 טריליון רגל מעוקבת, אך מאז פוליטיקאים לבנונים העלו את הנתון ללא ביסוס מדעי כחלק מהניסיון לשווק לציבור הלבנוני כי הגז הוא האופק הכלכלי של המדינה.
ענקית האנרגיה הצרפתית טוטאל, שביחד עם חברת ENI האיטלקית מחזיקות ב־80% מהקונסורציום בעל הרישיון לחיפוש הגז, אמורה להתחיל בעבודות הקידוח זמן קצר לאחר החתימה הרשמית, ולפי ההערכות, הן יכולות להתחיל כבר בתחילת 2023. התוצאות אמורות להתברר בתוך חודשים ספורים. בהנחה שיימצאו כמויות מסחריות, ההפקה צפויה להתחיל בעוד שלוש שנים לפחות — זמן ארוך מספיק כדי שמשהו ישתבש בדרך, בייחוד לאור הקריסה הכלכלית של לבנון והמבוי הסתום הפוליטי שלא מאפשר הקמת ממשלה חדשה או בחירת נשיא חדש.
נכון להיום, ממשלת לבנון מחזיקה ב־20% הנותרים מהקונסורציום לאחר פרישת השותפה הרוסית נובאטק, ולא ברור אם תמשיך להחזיק בהם או שתנסה למכור את חלקה לחברות מקטאר או מטורקיה שכבר הביעו עניין. עלות הקידוח שבוצע בשנת 2020 הסתכמה בכ־60 מיליון דולר, ונראה שבקידוח בבלוק 9 יושקע סכום דומה שככל הנראה ימומן מכספי טוטאל והשותפה האיטלקית וזאת עקב הקופה הלבנונית הריקה.
ובכלל, אם קיים סיכון לתהליך, למרות ההגעה להסכם הגבול הימי, הוא נובע מהמצב הפנימי בתוך לבנון. הפיצול העדתי, השחיתות והניהול הכושל שהקריסו את הכלכלה הלבנונית לא ייעלמו גם עתה כשהמדינה לפני גילוי גז טבעי אפשרי, אלא אולי להפך, רק יתעצמו נוכח הצפי להכנסות. זו גם הסיבה שאם הלבנונים סבורים שההסכם עם ישראל יהפוך אותה ליעד אטרקטיבי עבור חברות האנרגיה, טעות בידם. מדינה שבה אספקת החשמל אינה עולה על שעתיים ביום, אינה אטרקטיבית להשקעות, וסביר שחברות האנרגיה שכן ייכנסו לשוק הלבנוני יעדיפו לפעול דווקא מקפריסין. כדי שחברות זרות יבטחו בשוק הלבנוני, הרשויות בביירות צריכות לבצע שורה של רפורמות ולחתום הסכם עם קרן המטבע כדי להתניע תהליך של שיקום כלכלי. כרגע, גם עם ההסכם זו אפשרות רחוקה.
ממשלת לבנון לא היתה מאשרת הסכם עם ישראל ללא ברכת חיזבאללה. כוונותיו של הארגון כלפי ישראל ברורות, ולכן לא ניתן לשלול את האפשרות כי הגז בסופו של דבר יהווה מקור להמשך העימות ולאו דווקא לצמצומו.
דורון פסקין הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת
