בלעדיהאוצר שוב בלם הצטרפות ליוזמת אנרגיה מתחדשת
בלעדי
האוצר שוב בלם הצטרפות ליוזמת אנרגיה מתחדשת
ועידת האקלים בדובאי הולידה הסכם בינלאומי לצמצום שימוש בדלקים מזהמים. 120 מדינות הצטרפו אבל משרד האוצר הטיל וטו בשל רצון להימנע מהשקעה ממשלתית
כ־118 מדינות חתמו במהלך הימים האחרונים על יוזמה בין־ממשלתית חדשה במסגרת ועידת האקלים הנערכת בימים אלו בדובאי: התחייבות לשלש את קיבולת האנרגיה המתחדשת שלהן עד שנת 2030 ולהכפיל את קצב ההתעיילות האנרגטית שלהן כדרך לצמצם את חלקם של הפחם, הנפט והגז בייצור האנרגיה. על ההתחייבות חתמו ארה״ב, קנדה, אוסטרליה, ברזיל, מדינות האיחוד האירופי, ניגריה, גרמניה, קניה, איחוד האמירויות ורבות נוספות. בישראל הביעו עניין ביוזמה, אך משרד האוצר החליט לבלום את ההצטרפות אליה, כך נודע ל"כלכליסט".
פחם, גז ונפט תורמים כשני שלישים מפליטות גזי החממה באטמוספרה, ולכן סוכנות האנרגיה הבינלאומית אף הגדירה כי התמודדות עם שינויי האקלים מחייבת הפחתה משמעותית של השימוש בהם תוך מעבר לאנרגיה נקייה. גם בישראל מזהים את חשיבות הנושא - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות קובי בליטשטיין אמר רק אתמול כי המלחמה רק מדגישה את הצורך באנרגיה מתחדשת וכי ״משבר האקלים מכריח חשיבה אחרת, האצה של תהליכים ושינוי יסודי. אלה דברים שישראל יודעת לעשות".
אולם נראה שהרטוריקה במשרד האנרגיה רחוקה מהפרקטיקה בממשלה. בשבועיים האחרונים התקיימו בין משרדי הממשלה דיונים בנושא, לרבות המשמעות התקציבית, כאשר משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והחוץ עשו בימים האחרונים מאמצים מרחיקי לכת כדי לשכנע את גורמי המקצוע במשרד האוצר לאפשר את צירופה של ישראל להתחייבות. ל"כלכליסט" נודע שהממשלה החליטה לא לחתום על היוזמה העולמית לאחר שמשרד האוצר הטיל על כך וטו.
לפי גורם בממשלה, ההתנגדות העיקרית של האוצר היא ליישום סעיף המתייחס להתייעלות אנרגטית — התחייבות כלל עולמית להכפיל את הקצב השנתי הממוצע העולמי של שיפורי יעילות אנרגטית מכ־2% ליותר מ־4% מדי שנה עד 2030. התייעלות אנרגטית, לאחר השקעה ראשונית, מובילה להפחתה בצריכת החשמל, הפחתת זיהום אוויר, פליטות גזי חממה וחיסכון כספי משמעותי, אולם הממשלה הקודמת כרכה את יישום התוכניות שאליהן התחייבה בתחום עם יישום מס הפחמן, אותו החליטה הממשלה הנוכחית שלא לקדם. ״לאוצר מפריעה הגישה החיובית לאנרגיה מתחדשת, מתוך מחשבה שזה יעלה להם כסף בעתיד. הממשלה יכולה להחליט שהיא לא רוצה מס פחמן. אבל שתואיל, אם כך, למצוא מקורות אחרים למימון הפעולות הנדרשות״, אומר גורם בממשלה.
ישראל כושלת באופן עקבי בהשגת היעדים האקלימיים שהציבה לעצמה. בשנת 2022 רק כ־9.8% מהחשמל בישראל יוצרו באמצעות אנרגיה נקייה לעומת יעד של 10% שנקבע לשנת 2020. לפי החלטת הממשלה, ב־2030 ייוצרו 30% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות (פי שלושה מהשיעור כיום), אולם אף גורם ממשלתי לא סבור שהיעדים יושגו בהתבסס על המדיניות הממשלתית הנוכחית. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, רק 19% מהחשמל בישראל בסוף העשור ייוצרו באנרגיה נקייה. כדי להשיג את היעדים שנקבעו, תידרש ישראל להשקיע בכך תקציבים ולהסיר חסמים רגולטוריים רבים. בינתיים מדינות רבות בעולם מציגות יעדים שאפתניים משמעותית, וכבר מייצרות היום יותר מ־30% מהחשמל שלהן באמצעות אנרגיה נקייה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: ״נדרש שיתקיים דיון בממשלה על החלטות מדיניות רוחביות אשר מתחייבים אליהן בחתימה על ההצהרה, כגון עדכון יעדים להתייעלות אנרגטית ל־4% בשנה. המשרד ביקש מהמשרדים הרלבנטיים לבצע השוואה של ההתחייבות בהצהרה עם החלטות הממשלה ולהצביע על פערים והתחייבויות חדשות. השוואה כזו לא התקבלה נכון למועד זה ולכן נדרש דיון ממשלתי בנושא״.
