חינוך במשברתלמידים יקרים, ברוכים הבאים למאה ה־19
חינוך במשבר
תלמידים יקרים, ברוכים הבאים למאה ה־19
מערכת החינוך ממשיכה להרצות לתלמידים ידע במקום ללמד איך ללמוד ולחנך אותם לשיתוף פעולה, יצירתיות ויוזמה. רפורמת הבגרויות של שרת החינוך אמורה להתניע שינוי אלא שספק אם היא מספיקה וקיים חשש גדול שהשר הבא יבטלה
בעקבות המשבר הכלכלי הקשה ב־2008, ה־OECD הקדיש במבחן PISA 2012 פרק לנושא הכל כך חשוב של אוריינות פיננסית. באופן מפתיע את התוצאות הטובות ביותר השיגו תלמידי מחוז שנגחאי בסין שלא למדו אוריינות פיננסית. מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר אוהב להשתמש בסיפור הזה כדי להמחיש שמה שבאמת חשוב היום בחינוך זה ללמוד להתמודד עם בעיות לא מוכרות.
במערכת החינוך במדינות המפותחות וגם בישראל יש הסכמה רחבה שבעולם שבו הידע מאוד נגיש, הרבה יותר חשוב להקנות מיומנויות חיוניות לשוק העבודה מאשר ידע. לכן, מבחני PISA, למשל, בודקים יכולת יישום של ידע הרבה יותר מאשר את השליטה בו. אבל מערכת החינוך ממשיכה לשמור על הלימודים בכיתה הפרונטלית שבהם קשה מאוד להקנות מיומנויות כמו איך ללמוד, איך למצוא חומר, לנתח אותו, להוציא עיקר מטפל, איך להציג אותו בפני קהל ולשתף פעולה.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מנסה לקדם את לימודי המיומנויות באמצעות רפורמת המח"ר (מדעי החברה והרוח) בבחינות הבגרות. הרפורמה מבוססת על החלפת הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים בבחינות פנימיות ועבודת גמר. אבל מכל הרפורמות של שאשא ביטון, זו מעוררת את המחלוקת החריפה ביותר. חמור מכך, בשל ההתנגדות קיים חשש כבד ששר החינוך הבא יבטל את הרפורמה, אפילו את המהלך החלקי הזה.
"אנחנו רחוקים משמעותית ממה שקורה בעולם בתחום החינוך", אומרת סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון לשעבר של משרד החינוך, כיום מנהלת מרכז המדיניות מנור מבית "יוזמת המאה", ד"ר מיכל טביביאן־מזרחי. "אנחנו לומדים הרבה יותר שעות והרבה יותר תוכן, וזה לא מוכיח את עצמו לא רק במבחני PISA לתלמידים בגיל 15 אלא גם במבחני מיומנויות מבוגרים". לדבריה, "הבעיה המרכזית של מערכת החינוך היא שהמחלוקות האידיאולוגיות כל כך גדולות שהיא מלמדת הכל. וכשאתה מלמד הכל, אתה לא מלמד כלום".
בעבר הבנה ושליטה בלשון, מתמטיקה ומדעים היו מאפשרות כניסה לעולם העבודה. אבל שוק העבודה משתנה ומתמחשב במהירות, וה־OECD הגדיר עוד 11 כישורי ליבה, מאפייני אישיות ותחומי ידע שחיוניים להשתלבות בעולם העבודה המתוחכם והמשתנה של המאה ה־21 שבו מחשבים תופסים כל הזמן יותר ויותר משרות. בין המיומנויות: ניהול מידע, חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדשנות, יכולת פתרון בעיות, שיתוף פעולה, תקשורת, כישורים דיגיטליים, למידה לאורך החיים ועוד. המשותף לרוב המיומנויות האלו הוא שבינתיים הן אינן בנות־החלפה במחשוב.
בראיון ל"כלכליסט" אמר שלייכר ש"יש לכם תלמידים של המאה ה־21, לימודים של המאה ה־20 ומערכת ארגונית של בתי ספר מהמאה ה־19. זו מערכת מאוד תעשייתית". הוא הסביר ש"התלמידים הישראלים מגלים יכולות טובות בשינון חומר וחזרה עליו, אבל לא רבים מהם טובים בשימוש בידע כדי לייצר רעיונות חדשים". לדבריו, "אלה גם דברים שקל להחליף במחשוב ובאוטומציה".
ישראל דורגה במבחני PISA האחרונים, הבודקים מיומנויות חשיבה ויצירתיות, במקומות 33-29 מבין 37 מדינות ה־OECD. דו"ח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2021 כלל ביקורת חריפה על מצב שילוב מיומנויות המאה ה־21 במערכת החינוך. לפחות בחצי מתוכניות הלימוד של המשרד המיומנויות לא הוטמעו. המבקר קובע שגם "בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט שאינן מתייחסות למיומנויות המאה ה־21 ואינן בוחנות אותן". נעשה שימוש מועט בשאלות חשיבה, וגם בהן התלמידים אינם מצליחים.
לפי המבקר, בישראל נדרשים התלמידים לעמוד ב־11-10 בחינות לעומת 5 בשוויץ, 4 בפינלנד ו־3 באוסטריה. ריבוי הבחינות מייצר מערכת המקשה על בתי הספר להשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים ולתת להן עדיפות. 69% מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות שבהן נבחנים התלמידים פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת להקנות להם את המיומנויות. המבקר המליץ "לבצע בחינה מחודשת של עומס בחינות הבגרות והמתכונת שלהן". יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל־יסודיים מנשה לוי מסביר ש"הבגרות משליכה לאחור", כלומר כל תוכנית הלימודים של התיכון מתכווננת אליה.
רפורמת המח"ר של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מנסה לעשות שינוי חלקי במציאות הזו. במסגרתה ציוני הבגרות במקצועות ספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות יהיו ציונים פנימיים ויתבססו מלבד מבחנים, גם על עבודות עצמיות ובצוות והצגה בעל פה. הציון העיקרי יינתן על עבודה עצמית גדולה. המטרה: "להביא לידי ביטוי בכתב ובעל פה מיומנויות אקדמיות שהם רכשו, הכוללות בין היתר, יכולת לשאול שאלות, איסוף ומיזוג מידע, הצגה בכתב ובעל פה, יכולת ניתוח ועבודה בצוות".
שום רפורמה של השרה לא מעוררת מחלוקת כל כך קשה ומשני הכיוונים – מי שרואים בה הפחתה במעמד המקצועות ההומניים ומי שסבורים שהיה צריך לבטל את הבגרויות כליל. לוי אומר ש"שרת החינוך יצרה בחינות סוג א' ובחינות סוג ב'. רוצה לעשות רפורמה בבגרות? תעשי בכל המקצועות". הוא גם מעריך שהאוניברסיטאות יתחילו להתייחס בזלזול לציוני המח"ר בגלל שבתי ספר חלשים יגזימו בהם.
סגן דקאנית הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה פרופ' אריה קיזל אומר ש"מה ששאשא ביטון עשתה זה דירוג בין מדעים מכניסים כלכלית שבהם יהיו מבחנים לבין המדעים הלא מכניסים כלכלית שבהם לא יהיו. כל המטרה זה הרס מדעי הרוח. הם לא יצליחו. הם יגדלו דור שלא יודע לקרוא ובטח לא יודע קריאה ביקורתית". ההצעה שלו: "או שתבטלי את כל המבחנים או שתעשי הגרלה באילו מקצועות תהיה בחינה".
את ההתנגדות לרפורמה מהצד השמרני מוביל יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז. לדבריו, "הרפורמה פוגעת במוטיבציה של התלמידים, יוצרת חוסר שוויון בין תלמידים בפריפריה ותלמידים שמעמדם הכלכלי והחברתי משופר, פוגעת בתנאי העבודה והשכר של המורים והמנהלים ופוגעת פגיעה חמורה בזהות הלאומית שלנו. שאשא ביטון הורסת את החינוך בישראל. לא היה שר חינוך שעשה נזק כזה גדול". ארז פתח בקמפיין שלפיו "זה לא ריאלי בלי הומני".
הבעיה היא שארז לא הולך לשום מקום ושאשא ביטון כנראה תסיים את כהונתה אחרי הבחירות. שאשא ביטון היתה מאוד מודעת למיעוט הזמן שעומד לרשותה. ברפורמת אחרות כמו עצמאות המנהלים או העברת מעונות היום למשרד החינוך היא קודם כל קבעה עובדות בשטח והוציאה אותן לדרך. רפורמת הבגרות, לעומת זאת, מתחילה השנה בכיתה י', מה שאומר שכל שר אחר יכול לבטל אותה. גם שר החינוך לשעבר שי פירון ניסה להנהיג רפורמה של למידה משמעותית שמוסמסה. הוא אומר שהמעבר למיומנויות לא קרה "בגלל שמרנות, פחד מפירוק מסגרות, לובינג של מורי מקצועות, והפחדה שכולם יהיו בורים". הוא סבור שהדרך להעביר רפורמה מהפכנית כזו היא חקיקה שלא תאפשר לשרים אחרים לבטל אותה.
יש לרפורמה גם תומכים, למשל מנהל קרן טראמפ המעודדת את לימודי המתמטיקה אלי הורביץ. לדבריו, "בקורונה ראינו את היתרון היחסי של מי שהחזיקו במיומנויות העולם החדש והצליחו לעבוד גם בבית. גם במערכת החינוך מי שהיתה להם גמישות, הצליחו להמשיך ללמוד". הורביץ אומר שמדינות רבות בחרו להתרכז במיומנויות במקום ללמד הרבה מאוד ידע שמעצם טיבו יהיה שטחי. מנכ"ל רשת ברנקו וייס, מי שהיה מנהל מינהל החינוך של עיריית ירושלים, אביב קינן, אומר ש"רפורמת המח"ר לא מספקת. לדעתי גם השרה לא חושבת שהיא מספקת. היא חושבת שזה המרב שאפשר לעשות כעת".
פרופ' קיזל אומר ש"ישראל ממשיכה להחזיק את הלמידה לגטו של בית הספר, ממשיכים ללמוד מטקסטים ולמבחנים. פתאום בקורונה בית הספר התפרק לחתיכות. התברר שהוא לא מלמד לכתוב, לחשוב, לשאול שאלות. בקורונה הילדים ישבו ללמוד לבד בבית והתגלו כאימפוטנטים בלמידה. אף על פי שאנחנו כל השנים מדברים על כישורי לומד עצמאי, המשבר הראה לנו שאנחנו ממשיכים לפתח לומדים תלותיים".
ממשרד החינוך נמסר ש"הרפורמה של מקצועות המח"ר תשנה את שיטת הבחינות בבגרויות. במקום מבחנים, התלמידים יבצעו עבודה מסכמת רב־תחומית, שבמסגרתה הם יבצעו חקר מעמיק ומקיף, תוך שימוש במיומנויות הנדרשות בעולם האקדמי ובשוק העבודה, ובהן חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית, יכולת עבודה בצוות ויכולת פרזנטציה".
