סמוטריץ': "החלטות מערכת הביטחון מגיעות אלינו בהפתעה"
סמוטריץ': "החלטות מערכת הביטחון מגיעות אלינו בהפתעה"
במכתב שנשלח לראש הממשלה ולשר הביטחון, ושבניסוחו היו מעורבים גורמי המקצוע במשרד האוצר, כותב השר שמאז פרוץ המלחמה התקיים רק דיון משותף אחד של קבינט המלחמה עם הנהלת משרדו, בנובמבר: "התייעצות מוקדמת עשויה לחסוך פגיעה בכלכלה הישראלית"
"ההחלטות בנושאים הביטחוניים מתקבלות דרך קבע מבלי להתייעץ עם גורמי המקצוע האמונים על כלכלת המדינה, התייעצות מוקדמת עשויה לחסוך פגיעה בכלכלה הישראלית". כך כותב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במכתב שמופנה לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון יואב גלנט, למזכיר הממשלה יוסי פוקס, ולראש המל"ח הנגבי.
המכתב חתום על ידי השר סמוטריץ', אך לכלכליסט נודע כי בגיבושו היו מעורבים כלל גורמי המקצוע במשרד, וכי בתחילת גיבוש המכתב היתה מחשבה כי המכתב ייצא כמכתב מקצועי שחתומים עליו ראשי האגפים באוצר, אך בסופו של דבר, סמוטריץ' העדיף שהמכתב ייצא בחתימתו. המכתב נשלח ללא העתקים לגורמי המקצוע.
במסגרת המכתב חושף סמוטריץ' כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקיים רק דיון משותף אחד של קבינט המלחמה עם הנהלת משרד האוצר, ודיון זה התקיים לפני כחמישה חודשים, במהלך נובמבר 2023. במכתב סמוטריץ מתאר עוד כי כיום "משרד האוצר מקבל בהפתעה את החלטות מערכת הביטחון".
עם זאת, למרות שהמכתב יצא מלשכתו של שר האוצר סמוטריץ' שהוא דמות פוליטית, הרי שהמכתב מייצג מרמור ותסכול רחב בקרב הפקידות המקצועית באוצר. סמוטריץ' שמר על האופי המקצועי של המכתב, ונמנע מלחבר את הדרישה ל"עדכון מקצועי" לגורמי הכלכלה במשרד האוצר לבין רצונו הפוליטי להיות חלק מקבינט המלחמה המצומצם. בהערת אגב יש לציין, כי תמיכתו של סמוטריץ' בהגדלת המעורבות של גורמים כלכליים בתהליך קבלת ההחלטות הביטחוניות מצויה בניגוד מה לעמדותיו הניציות החותרות להרחבת הלחימה לזירות נוספות ובהקדם האפשרי.
מכל מקום, במכתב של סמוטריץ' והנהלת האוצר יש שלוש טענות עקרוניות על הצורך במעורבות הגורמים הכלכליים בקבלת ההחלטות הביטחוניות ובהבנתן. הטענה הראשונה היא החריפה ביותר והיא ש"המשמעויות הכלכליות והמשקיות של החלטות ביטחוניות לא מוצגות ונשקלות במסגרת קבלת ההחלטות". המשמעות היא שהאוצר היה רוצה להשפיע על עצם קבלת ההחלטות הביטחוניות. בהקשר זה, נוקב סמוטריץ' בהחלטה לסגור את מערכת החינוך ביום ראשון, ובהחלטה שהתקבלה רק ב-12 בלילה לפתוח את מערכת החינוך ליום שני. בהקשר זה בכירים באוצר מזכירים את הקורונה, שם האוצר היה שותף לקבלת ההחלטות, למרות שאלו הוכתבו והוכרעו על ידי מערכת הבריאות.
הטיעון השני של סמוטריץ' הוא שגם "אחרי שמתקבלת ההחלטה על ידי הקבינט, הרי שלא מתקיים דיון מסודר עם גורמי המקצוע האמונים על כלכלת המדינה ותפקוד המשק, כדי לאפשר תכנון של הצעדים הדרושים לשמירה על יציבות הכלכלה לאורן של אותן החלטות. חוסר היידוע משפיע על יכולת הממשלה לתת שירות, ליצור ודאות, ולנווט את המשק בצורה יציבה בתקופה מאתגרת זו". כלומר, הטענה היא שלא רק שהאוצר לא מעורב בתהליך קבלת ההחלטות, הוא גם לא מעודכן בצורה מסודרת על ההחלטה גם אחרי שהתקבלה, ולכן אין ביכולתו להיערך אליה באופן המיטבי ביותר. בהקשר זה מציין סמוטריץ' את העובדה שמערכת הביטחון ידעה ברמה מדויקת למדי על המתאר של המתקפה האיראנית במוצאי שבת, ולמרות זאת "לא התקיים שום שיח מקדים עם מי מגורמי המקצוע במשרד האוצר".
הטענה השלישית של סמוטריץ' מתמקדת בכך שמשרד האוצר בכלל, ואגף החשב הכללי בפרט, הוא גורם שמתווך את המדיניות הביטחונית של ישראל לשחקנים כלכליים בעולם שמשקיעים באיגרות החוב של המדינה, וחוסר המעורבות והידע של האוצר מביא לכך שהיכולת של פקידי האוצר להסביר ולהבהיר את המצב לוקה בחסר. כך "ככל שתהליכי קבלת ההחלטות ייעשו בשיתוף ותוך יידוע מוקדם הרי שזה יאפשר לנו לבצע הסברה בחזית הכלכלית בצורה מיטבית ולתווך לשוק את המהלכים ואת התחזיות, כמובן, הכל בתיאום עם מערכת הביטחון ובמגבלות של בטחון מידע".
את מכתבו מסיים סמוטריץ' בבקשה "לבסס ציר היוועצות ועדכון מסודר לגורמי המקצוע הרלבנטיים במשרד האוצר, זאת בכפוך לסיווג ביטחוני מתאים". סמוטריץ' לא מרחיב לגבי אותו מנגנון תיאום וסנכרון, האם הכוונה היא שהוא או גורם מקצועי במשרד יקבל מעמד של משקיף בקבינט המלחמה, או מנגנון עדכון אחר. סמוטריץ' מדגיש כי זו לא הפנייה הראשונה שלו בנושא, וכי קדמה לכך פניה כבר בנובמבר 2023.
