נתן שרנסקי: "לקבל הצעת הנשיא, התגברות ב-61 קולות זה אבסורד"
נתן שרנסקי: "לקבל הצעת הנשיא, התגברות ב-61 קולות זה אבסורד"
השר לשעבר ויו״ר הסוכנות לשעבר, מי שנחשב לאסיר ציון המפורסם ביותר, התייחס בפוסט בפייסבוק למהפכה המשפטית וכתב, "דמוקרטיה זה שני דברים יחד - שלטון הרוב וזכויות האדם בלתי ניתנות לביטול ע"י אף רוב". לדבריו, יש להשתמש בהצעת הנשיא כפלטפורמה שתאפשר הידברות
"היום כולנו שבויים של המצב אשר נובע משלוש שנים של מערכת בחירות ללא הפסקה. כאשר כל הקשת הפוליטית של החברה הישראלית הותכה לשתי מפלגות – "רק לא ביבי" ו"רק ביבי"", כך כתב היום נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות לשעבר ואסיר ציון המפורסם ביותר, בפוסט בפייסבוק בו הציע לקבל את הצעת הפשרה של נשיא המדינה שקרא לנבחרי הציבור להקפיא את המהפכה המשפטית ולאפשר הידברות.
שרנסקי מנה את הסיבות שהביאו לדעתו למבוי הסתום, "לאחר תיקו ממושך, מחנה אחד זכה ברוב מינימאלי. אך התברר שמבחינה פוליטית הממשלה הנבחרת היתה משותקת לחלוטין, מכיוון שקואליציה של 61 קולות היתה מורכבת מ-8 מפלגות שונות לחלוטין, שאין להן שום דבר במשותף, מלבד הסיסמה "רק לא ביבי". לכן הצלחתה היחידה היתה עצם הישרדותה בשלטון.
"אולם כאשר המפלגה השנייה ניצחה בהפרש קצת יותר גדול, הקיטוב המוחלט והתלות של השותפים זה בזה לא איפשרו כל הידברות להרחבת הממשלה הזו לעבר מצע לאומי רחב יותר. ולפיכך כאשר הוצע חוק לחלוקת הסמכויות מחדש בין הענפים השונים, חוק שחיכו לו ודיברו עליו עשרות שנים – הוא נתקל במבוי סתום. מבחינת הקואליציה - צריך לאמץ את ההצעה במלואה ומיד "הרי העם כבר בחר, למה להקשיב לשופטים? מי בחר אותם?". או, לטענת האופוזיציה - יש לדחותה לאלתר, אחרת "זה סוף לדמוקרטיה, נתנגד בכל דרך, נעבור ממילים למעשים".
שרנסקי המשיך והזהיר מפני ההשלכות בעולם, "ברור שהצהרות כאלה משני הצדדים מגבירות את הקיטוב. המחלוקת הזו מספקת טיעון מצוין ל"אנטישמים ליברליים" בקמפוסים באוניברסיטאות בארה"ב, שהפכו זה מכבר למרכז התעמולה האנטי-ישראלית. בשלב מסוים, גם ה-BDS וגם האפרטהייד נסוגו לאחור. הרי זו הזדמנות מצויינת לטעון שישראל הפסיקה להיות דמוקרטיה, מספיק לצטט את נציגי הקואליציה והאופוזיציה במקביל.
"אני מאמין שצריך לקבל בדחיפות את הצעת הנשיא ולהשתמש בה כפלטפורמה להידברות. יש להתחיל לדון בסעיפים ספציפיים של הצעת הרפורמה.
בתקווה שהדיאלוג סוף סוף יתחיל , הנה התרומה הצנועה שלי לדיונים. מבחינתי, בכל הצעות הרפורמה החשובות הללו, הנקודה הכי בעייתית היא סעיף ההתגברות ב-61 קולות.
"מי ואיך יגן על זכויות האדם? הקריאות של "אנחנו נבחרנו, אנחנו נגן" זה דמגוגיה. דמוקרטיה זה שני דברים יחד - שלטון הרוב וזכויות האדם בלתי ניתנות לביטול ע"י אף רוב. הכנסת מספקת את שלטון הרוב. בית המשפט מספק הגנה על זכויות האדם. בראש ובראשונה בשביל זה הוא נחוץ. קל לדמיין למה עלול להוביל קיטוב פוליטי בחברה אם המפלגות יהיו אחראיות על הגנת זכויות האדם. אתן דוגמאות אבסורדיות וקיצוניות - קואליציית הימין מחליטה שלכל מי שתומך ב-BDS תישלל זכות ההצבעה בבחירות. או להיפך, הקואליציה של שמאל מחליטה שכל מי שגר ביהודה ושומרון תישלל זכותו להצביע בבחירות. וכשבית המשפט, כמובן, מתערב, 61 קולות שומרים על אבסורד זה.
"חשוב שלכנסת תהיה המילה האחרונה בהחלטות פוליטיות. ולבית המשפט בהחלטות הקשורות לזכויות האדם. אם נקבל את העיקרון הזה, המחלוקות כבר לא יהיו לגבי מה הרוב שצריך להיות בשביל ההתגברות, אלא לגבי אילו נושאים מיהו המתגבר. כמובן ,שקיומה של חוקה יכולה לסייע. אך גם בהיעדרה, השכל הישר יכול להועיל".
