השרים צוידו בטלפון לווייני, אך פגיעה ברשת החשמל עלולה לנתק את הציבור מהסלולר
השרים צוידו בטלפון לווייני, אך פגיעה ברשת החשמל עלולה לנתק את הציבור מהסלולר
בתרחיש שבו ייפגעו בלחימה מתקני אנרגיה מרכזיים, רבים מאזרחי ישראל עלולים למצוא עצמם מנותקים מהרשת הסלולרית כשעתיים מנפילת החשמל. בצפון נעשות עבודות להארכת הטווח ל־12 שעות, אך בשאר הארץ הנושא הוזנח. בהתקפה אסדות הגז יחדלו לפעול כדי לשפר ההגנה עליהן
שרים בממשלה קיבלו בסוף השבוע טלפונים לווייניים "כדי לשמור על רציפות תפקודית" בתרחיש שבו מתקפה שתופנה אל מתקני אנרגיה מרכזיים תגרום לשיבושים באספקת החשמל ולאירועי עלטה שעלולים להביא לקריסת הרשת הסלולרית.
בהתממש תרחיש כזה, רבים מאזרחי ישראל עלולים למצוא עצמם מנותקים מתקשורת סלולרית שבאמצעותה פיקוד העורף אמור להעביר אליהם הנחיות התגוננות לפי הערכות מצב עדכניות וההתפתחויות שחלות בשטח.
בישראל למעלה מ־8,000 אתרי קצה המשמשים את הרשת הסלולרית והיתירות שלהם לפעילות ללא חשמל היא כשעתיים. המשמעות של מצב זה היא שאם רשת החשמל תיפול, מצברי הגיבוי שמותקנים באותם אתרים לא יפעלו מעבר לזמן זה, וכל השירותים הסלולריים באותו אזור עלולים לשבוק.
תרחישי הייחוס שלפיהם טילים וכטב"מי נפץ יכוונו לאתרים חיוניים המשמשים את רשת החשמל כמו תחנות כוח ותחנות משנה, יובילו לאירועי עלטה של שעות ארוכות ואף ימים, מוכרים לרשויות המדינה כבר זמן רב. עם זאת, רק במאי האחרון החלו עבודות בשטח לשיפור היתירות האנרגטית בכ־340 אתרי קצה של חברות הסלולר בקו של חיפה וצפונה.
מאז, שלוש חברות הסלולר פלאפון, סלקום ו־PHI (פרטנר ו־HOT mobile) מנהלות מרוץ נגד הזמן לעיבוי היתירות באתריהן בצפון. זאת, כשמשרד התקשורת קבע להן את סוף חודש יולי כמועד אחרון להשלמת העבודות, כך שאתרים אלה יוכלו להמשיך לפעול ללא חשמל במשך 12 שעות ולאפשר זמינות של הרשת הסלולרית.
לפני כשלושה שבועות כלכליסט חשף כי חרף מאמצי החברות להתקין מצברים נוספים באתרים אלה, לעתים תחת מטחי רקטות שחזבאללה משגר לעבר הצפון, שופרה היתירות האנרגטית בכ־120 אתרים בלבד מתוך כ־340. משרד התקשורת אף הזהיר כי חברה שלא תשלים את העבודות בכל אתריה עד סוף יולי – לא תקבל ממנו החזרים של מיליוני שקלים שיכסו את רכש מצברי הגיבוי ואת עבודות ההתקנה. בנוסף, הוא איים כי במצב כזה הוא יחייב אותן לשדרג את אתרי הקצה שבאחריותן מתוקף תנאי הרישיון שלהן.
לכלכליסט נודע כי בימים האחרונים משרד התקשורת האריך בחודש את המועד האחרון להשלמת עבודות אלה, בין השאר בשל מורכבות המשימה ומשך הזמן הקצר ממילא שנקבע להן ובמסגרתו היו צריכות לנהל רכש בהול של מצברים חדשים. המועד החדש לסיום עבודות השדרוג באתרי הקצה הוא סוף אוגוסט. בכל מקרה, אתרי הקצה המשודרגים בימים אלה נמצאים בצפון' ובאשר לעוד אלפי אתרים ברחבי הארץ' לא הוקצה תקציב לשיפור עמידותם בהפסקות חשמל ממושכות.
שימור השרידות של משק החשמל נחשב לאחד האתגרים הקריטיים של ישראל בתרחיש של לחימה בעצימות גבוהה עם חזבאללה, איראן וארגוני טרור נוספים. משק החשמל עלול להיות מושפע ממימוש האיומים שהשמיע כבר לפני שנים מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה כי בזמן מלחמה ארגונו ינסה לפגוע באסדות הגז הטבעי בים התיכון.
כ־70% מהגז הטבעי המשמש לייצור חשמל בישראל מוזרמים משלוש אסדות הגז תמר, כריש ולווייתן ועם תחילת הלחימה הן אמורות לחדול מפעילות וזאת כדי לשפר את ההגנה עליהן. במצב זה, ייצור החשמל ייעשה על בסיס דלקים חלופיים. בשבוע האחרון חיל הים יירט בשני מקרים שונים כטב"מים שחזבאללה שיגר לתחום המים הכלכליים של ישראל, ולכיוון שבו נמצאת אסדת כריש של אנרג'יאן. בצה"ל אמרו כי שני היירוטים נעשו במרחק רב מהאסדה. יירוטים אלה נעשו כשברקע החות'ים בתימן איימו להגיב על הפצצת נמל חודיידה במסגרת מבצע "יד ארוכה" של חיל האוויר לפני כשבועיים וזאת באמצעות תקיפת אסדות הגז ומתקני אנרגיה בעומק ישראל.
חיל האוויר הגביר את הסיורים האוויריים של מטוסי הקרב בשמי המדינה, ובמרחב האווירי הסמוך לאסדות הגז הטבעי. גם חיל הים הגביר את סיוריו באזורים אלה, בין השאר באמצעות ספינות הטילים מסוג סער 6 שאותן רכש בשנים האחרונות מטיסנקרופ בגרמניה כדי שישמשו להגנת האינטרסים הישראליים במים הכלכליים. 4 ספינות אלה הוכנסו לפעילות מבצעית בדצמבר האחרון.
שני יירוטי הכטב"מים בשבוע האחרון מעל תחום המים הכלכליים של ישראל נעשו באמצעות מערכת ההגנה של רפאל "כיפה ימית", הגרסה הימית של מערכת ההגנה כיפת ברזל המותקנת על סיפונן של הסער 6.
ספינות אלה מצוידות גם במערכת ההגנה מסוג ברק MX שפיתחה ומייצרת התעשייה האווירית, המבוססת על מכ"ם מתקדם שאמור לגלות איומים וטילי יירוט לטווח ארוך מסוג LARD. מערכת ברק MX אמורה לתת מענה הגנתי מפני טילי חוף–ים המאיימים על כלי שיט ועל מטרות ימיות אחרות; כטב"מים; טילי שיוט; ורקטות כבדות. בהיותה מערכת הגנה לטווח ארוך, בכוחה ליירט מהים רקטות, טילים וכלי טיס שמאיימים גם על מטרות ביבשה.
"אנחנו חיים בעולם פנטזיונרי"
שאלת המוכנות של משק החשמל עלתה שוב ושוב במהלך החודשים האחרונים, כשראשיו העבירו מסרים סותרים באשר לעמידות תשתיותיו בתרחישי מלחמה. ביוני האחרון הזהיר שאול גולדשטיין, מנכ"ל החברה לניהול מערכת החשמל נגה, כי רשת החשמל הישראלית פגיעה, ובהיותה דומה לזאת של לבנון ומדינות רבות אחרות, נקודות התורפה בה חשופות לחזבאללה.
בכנס שבו השתתף אמר גולדשטיין כי "אנשים לא מבינים עד כמה החיים שלנו כאן תלויים בחשמל. יש לי 15 מפקחים ברחבי הארץ, אם יש הפסקת חשמל אז אחרי 5 שעות אין לי טלפון להתקשר אליו. נגיד שיקבל יונת דואר אחרי 12 שעות, אותו מפקח יגיע לתחנת דלק אבל אין דלק, אף תחנת דלק לא עובדת, בכל תחנה יש תור של 30 קילומטר לפחות, אם לא יותר מזה. אתה בודק את כל התשתיות שלנו - הסיבים האופטיים, הנמלים, ולא אכנס לדברים רגישים – אנחנו במצב לא טוב. אנו לא מוכנים למלחמה אמיתית. אנו חיים בעולם פנטזיונרי בעיניי".
דבריו של גולדשטיין עוררו את חמתו של מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר שהאשים אותו בהתנהלות חסרת אחריות ובזריעת פאניקה בציבור. שר האנרגיה אלי כהן ומנכ"ל משרדו יוסי דיין נזפו בו ודירקטוריון חברת נגה שקל להדיחו, אך מאוחר יותר חזר בו.
חרף המתקפה על גולדשטיין, דבריו לא נאמרו בחלל ריק. ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון תא"ל (במיל') יורם לרדו התריע בעבר בפני תעשיינים כי האש שחזבאללה עלול להמטיר על תשתיות החשמל תוביל לשני אירועי עלטה ארציים שיימשכו כיממה עד שתיים, כשבחלק מהאזורים העלטה תמשך עוד ימים מעבר לכך ובאזורים מסוימים היא עלולה להימשך גם חודשים ארוכים. חברת החשמל טענה מנגד כי היא הקדימה והצטיידה בתחנות משנה ניידות שיחליפו מתקנים שעלולים להיפגע במתקפת טילים ושצוותיה עשו תרגילים בשטח במסגרת ההיערכות לתרחישים אלה.
