סגור

דעה
שינוי כיוון בחדלות פירעון: פסק הדין שנותן לחברות יותר עצמאות ביציאה להסדרי חוב

חוק חדלות פירעון החדש מאפשר לחברות להציע הסדר חוב, בטרם פתיחת הליכי חדלות פירעון. פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי הן יכולות לגבש הסדר ללא "איומים" מצדדים שלישיים שישתלטו על ההליך, בניגוד לרצון הנהלת החברה

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי פתח בפני חברות אפשרויות לגבש ולנהל בעצמן הסדרי חוב, עוד בטרם פנייה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון. זאת, במטרה להקדים גיבוש פיתרון ולהצליח לצמצם או למנוע נזקים נרחבים יותר שעלולים להיגרם בפתיחת הליכים אלה.
אלא שלאחרונה התעוררה שאלה לגבי מסגרת ההתנהלות בהסדרי חוב ללא מתן צו לפתיחת הליכים, כאשר בבסיסה עמדה השאלה – האם החברה יכולה לגבש עבור נושיה הסדר לפי ראות עיניה, או האם עליה להביא ולהשוות בין הצעות מתחרות להסדר, כפי שנעשה לאחר פתיחת הליכי חדלות פירעון?

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

השאלה נידונה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינה של חברת קנבוטק בע"מ (חברה ציבורית). החברה פנתה לבית המשפט בבקשה לאשר לה לכנס אסיפות נושים לשם הצבעה על הסדר חוב מוצע מטעמה, המבוסס, רובו ככולו, על הסכם הלוואה המירה למניות שגובש במשך חודשים רבים עם קבוצה של משקיעים שיוצגו על ידי משרד שטיינמץ הרינג גורמן ושות'. חשוב להדגיש כי לא ניתן כנגד החברה צו לפתיחת הליכים, והחברה גיבשה הסדר זה בתנאי "שוק חופשי".
אולם ארבעה ימים לפני כינוסן של אסיפות הנושים באישור בית המשפט, ולאחר קבלת התייחסות הממונה על הליכי חדלות פירעון ורשות ניירות ערך להצעת הסדר החוב, הגיש לפתע צד שלישי – אשר אינו נושה או בעל עניין בהסדר – בקשה לבית המשפט להתיר לו לכנס אסיפות נושים לצורך הצבעה על הצעת השקעה משופרת מטעמו כביכול . למעשה, אותו צד שלישי ניסה לבצע הליך התמחרות בכדי להגדיל את קופת הנשייה, ולהיכנס לנעליהם של המשקיעים.
המשקיעים טענו באמצעות עורכי הדין ניר זוהר, עידן עזרתי ולי גרינברג ממשרד שטיינמץ, הרינג גורמן ושות', כי מכיוון שמדובר בהסדר חוב שנפתח ללא צו לפתיחת הליכים, השדרה הניהולית של החברה לא הופקעה באמצעות צו חדלות פירעון וקיים לחברה שיקול דעת עצמאי. לכן, כלל אין מקום לדון בבקשת המתעניין, בין אם היא עדיפה ובין אם לאו. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי יש השלכות משפטיות וכספיות משמעותיות לביטול ההסכם שנחתם עם המשקיעים על כל הכרוך והמשתמע מכך – השלכות שיכבידו עוד יותר על החברה ועל נושיה.

בית המשפט דחה את הבקשה

בקשתו של המתעניין נדחתה, והשופט חגי ברנר קבע כי הכללים החלים בעניין השוואה בין הצעות מתחרות לטובת השאת ערך לנושים, אשר מבוצע לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, אינם חלים כאשר מוגשת בקשה לאישור הסדר חוב ביוזמת החברה בטרם נפתחו הליכים כאמור.
במקרה האחרון, החברה סוברנית להתנהל כפי שהיא מוצאת לנכון, גם בנוגע להצעות השקעה שהיא מבקשת להביא בפני נושיה, ובית המשפט לא יתערב באופן שבו החברה מנהלת את ענייניה וגם לא יתערב בשיקול דעתה ולא יכפה עליה להעמיד להצבעת הנושים תוכנית השקעה שאינה מקובלת עליה. בית המשפט קבע כי מי שיכריע בגורל הצעת ההסדר שהציעה החברה הם אך ורק נושיה ולא משקיע פוטנציאלי שהוא בבחינת צד חיצוני להליך.
למעשה, בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי למתעניין שאיננו החברה או נושה שלה, אין כל מעמד להציע הסדר חוב בטרם ניתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון, והוא איננו יכול להתערב ביחסים שבין החברה לחברי התאגיד או נושיה או לכפות עליה להעמיד להצבעת הנושים את הצעתו.

"חופש ההתקשרות" גובר על "השוואת הצעות מתחרות"

החלטת ביהמ"ש נתנה רוח גבית של ממש להסדרים המנוהלים ללא צו לפתיחת הליכים, כשנקודת האיזון נוטה לכיבוד עיקרון חופש ההתקשרות ויצירת וודאות על-פני הליך התמחרות הנהוג בהליכים שמתקיימים תחת צו לפתיחת הליכים, והמנוהלים מטעם נאמן שמינה בית המשפט. במקרה זה, נקודת האיזון משתנה ובו הליך ההתמחרות והשאת מסת הנכסים של החברה בעיקר לטובת נושיה, מקבלים משמעות מוגברת.
החלטה זו מהווה מדיניות משפטית ראויה ורצויה ומעניקה וודאות נדרשת לחברות כאשר הן בוחרות להקדים ולפתוח בגיבוש הסדר חוב וולנטרי, ועומדת בהלימה גם עם המשמעויות הכלכליות הנלוות להתקשרויות בהסכמי השקעה, כאשר שיקול דעתה של החברה מקבל משנה תוקף בהתקשרותה עם משקיעים בהסדר חוב.
וודאות זו מגשימה את מטרת החוק, ומאפשרת לסייע לחברות ציבוריות להמשיך את הסחירות ברשימה הראשית בבורסה והשאת שווי הפלטפורמה הציבורית, ובכך למעשה מגשימה את מטרת החוק כולו – השאת התמורה לנושים במסגרת ההסדר חלף מתן צו לפתיחת הליכים .
ניר זהר, לי גרינברג ועידן עזרתי הינם שותפים ועורכי דין במשרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות'