מאבדים את הצפוןהתושבים קיבלו צו פינוי ללא צפי לחזרה
מאבדים את הצפון
התושבים קיבלו צו פינוי ללא צפי לחזרה
מאז 7 באוקטובר הפך הצפון לרצועת ביטחון נקייה מאזרחים. כ־63 אלף איש פוזרו בארץ, קהילותיהם לא מתפקדות ועסקיהם קורסים. הפקרתם החלה הרבה קודם כשלא הוקצו כספים הדרושים למיגונם, ונמשכת כעת עם היעדר מדיניות ממשלתית סדורה להשבתם ולהשגת הסדר מדיני
הטילים האיראניים ששוגרו לעבר ישראל השבוע הסיטו שוב את תשומת הלב מהמלחמה על מלא שמתנהלת בצפון כבר חצי שנה. הזירה הצפונית מופקרת לגמרי כבר חודשים - כ־63 אלף תושבים מעשרות יישובים שפונו בתחילת אוקטובר מפוזרים ברחבי הארץ, הקהילות שלהם לא מתפקדות, ילדיהם לא לומדים דרך קבע במסגרות החינוך שלהם, עסקיהם קורסים, חייהם נעים ונדים בין בתי מלון וחדרי אירוח. לצד זה היקף הנזק באותם יישובים שנותרו ריקים עצום: עשרות פגיעות ישירות בבתים ובמבני חינוך, נזק אדיר לתשתיות ולכבישים. ההיקף עצמו עדיין לא ידוע - שכן לא ניתן להיכנס ליישובים אלה ולאמוד אותו.
כתבות נוספות בפרויקט
כמה ימים לפני מימוש האיום האיראני הודיע צה"ל על מיצוי השלב העצים במלחמה בעזה, תוך דילול נרחב בהיקף הכוחות שצה"ל מפעיל בתוכה, בלי שישראל השיגה עד כה את מטרותיה המרכזיות של מיטוט חמאס ושחרור החטופים. מאז, הקשב הוסט להגברת מאמצים לסגירת פערים ברמת המוכנות למלחמה כוללת עם חזבאללה בלבנון. הקשב הזה הולך ומתעצם אגב ההצלחה הישראלית, בסיוע נרחב של בעלות בריתה, ביירוט מתקפת הטילים האיראנית. המעורבות האיראנית בחזיתות של ישראל מורגשת ביתר שאת בצפון, באמצעות חזבאללה.
אלא שמתחילת המלחמה צה"ל והדרג המדיני בחרו לשמר את המציאות של חילופי האש היומיומיים עם חזבאללה בגבול הצפון מתחת לסף של מלחמה, תוך הימנעות מכניסה לחזית נוספת - גדולה, מסוכנת ומורכבת הרבה יותר מזו שבדרום, שבהכרח גם תדרוש הקצאת כוחות צבא בסדרי גודל משמעותיים. להחלטה הזאת יש תג מחיר עצום וחסר תקדים בהיקפו: עשרות אלפי התושבים המפונים לא יודעים כיצד ייראו החודשים הקרובים בחייהם, הם חסרי ודאות סביב השאלה היכן יגורו ואיפה ילדיהם ילמדו בשנה הבאה. תוכנית ממשלתית לשיקום הקהילות ולמענה מיידי לצורכי המפונים עדיין לא קיימת. זו גובשה רק לאחרונה וצפויה לעלות לאישור הממשלה בקרוב, כשהמענה הוא חלקי ביותר. כשברקע החשש מפלישה של כוחות רדואן של הארגון השיעי, בדומה לזו של חמאס על יישובי הדרום ב־7 באוקטובר, פתרון לא נראה באופק.
מהלכי ההתגוננות החריגים לאורך הגבול הצפוני יצרו לראשונה בתולדות המדינה רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל, הפכו את תושבי יישובי הספר לפליטים בארצם ואת יישוביהם, בהם מטולה וקריית שמונה, ליישובי רפאים תוך שיתוק מרבית הפעילות הכלכלית בהם. בחלק מהיישובים לאורך הגבול קיים קושי, שנמשך זה חודשים ארוכים, באמידת היקף הנזק שנגרם עד כה מאש חזבאללה לבתים ולרכוש, שכן הגישה אליהם מוגבלת בשל ירי מדויק של טילי נ"ט מהכפרים שבדרום לבנון.
ההצהרות של חיזבאללה, שלפיהן ינצור את האש עם הפסקת הלחימה בעזה, נענו כבר בידי שר הביטחון יואב גלנט כי המשוואה שהוא מנסה ליצור בשטח לא תהיה מקובלת על ישראל וכי היא תמשיך בתקיפותיה בלבנון ואף תעצים אותן.
ברקע עומד סירובם של רבים מתושבי הצפון המפונים לשוב לבתיהם עד לשינוי המציאות הביטחונית מצדו השני של הגבול, כלקח ממתקפת הענק של חמאס בדרום. אם לא יושג הסדר מדיני שישנה מהותית את המצב בדרום לבנון, תוך הרחקת רוב הכוחות של חזבאללה צפונית לנהר הליטני, ישראל תידרש לעשות זאת באמצעות מהלך צבאי שמשמעותו מלחמה. מדובר בעימות צבאי בהיקף שבמשך שנים ארוכות ישראל וחזבאללה נמנעו מכניסה אליו. מתחילת המלחמה בעזה שוגרו לעבר ישראל כ־15 אלף רקטות וטילים, כ־12 אלף בגזרת הדרום ועוד כ־3,000 בצפון. לפי תרחישי הייחוס המקובלים במערכת הביטחון, קצב האש היומי של חיזבאללה בזמן מלחמה כוללת יהיה נרחב הרבה יותר, בין 4,000 ל־5,000 רקטות וטילים. כ־90% מהאש יופנו לעבר יישובים, בסיסי צה"ל ומתקנים רגישים בקו של חיפה וצפונה. לפי התרחישים, עם ארסנל של לפחות 150 אלף רקטות, טילים וכטב"מים מתאבדים, חזבאללה ינסה לפגוע בעוד שורה ארוכה של מטרות, גם בעומק ישראל.
מטרות אלה כוללות, בין השאר, אתרים חיוניים שאמורים להבטיח את הרציפות התפקודית של המשק, בדגש על תשתיות החשמל, שלדעת רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבמשרד הביטחון לא ערוכות כהלכה לתרחיש של התלקחות בגזרה הצפונית. כפועל יוצא מכך, ראש רח"ל תא"ל (במיל') יורם לרדו הזהיר באחרונה, כי בתרחיש של מלחמה כוללת תשתיות קריטיות במשק החשמל ייפגעו, באופן שיוביל לשני אירועי עלטה שיימשכו בין 24 ל־48 שעות בכ־60% משטח המדינה ולשיבושים קשים באספקת החשמל באזורים מסוימים, בעיקר בצפון, שיימשכו שבועות ואף חודשים.
קריסת רשתות החשמל לפרקי זמן ארוכים עלולה להוביל גם לקריסת רשתות התקשורת והסלולר, שכן יהיו מסוגלות לפעול למשך כשעתיים בלבד מרגע הפסקת זרם החשמל. רק בימים האחרונים משרד התקשורת הודיע על הקצאה של כ־40 מיליון שקל לגיבוי מתקני התקשורת בצפון. עם זאת, ברחבי הארץ כ־7,500 אתרי סלולר, שהגדלת היתירות שלהם בשעת חירום כרוכה בהשקעה של כ־300 מיליון שקל.
במשך שנים ארוכות ממשלת ישראל הזניחה תוכניות שנועדו בדיוק לתרחישים כאלה, ובמרכזן מיגון הצפון בהיקף של מיליארדי שקלים. הכסף הדרוש לא הוקצה והצפון לא מוגן ולא הוכן למלחמה כוללת. במטרופולין חיפה גרים כ־600 אלף איש, לפי הערכות במערכת הביטחון לכ־250 אלף מהם אין פתרונות מיגון. במצב של מלחמה עם חזבאללה רבבות מתושביו יתפנו בעצמם, עוד רבים יפונו בידי המדינה. מאסת המתפנים הגדולה לא תאפשר את שיכונם בבתי הארחה ובמלונות, בדומה למצב הנוכחי של עימות מוגבל בצפון. מקומות המחסה שתציע להם המדינה יהיו במוסדות חינוך, במבני ציבור ובחניונים תת־קרקעיים. במצב כזה, רח"ל תיאלץ להפעיל את התוכנית "לחם הארץ", שבמסגרתה משרד הכלכלה ופיקוד העורף יהיו אחראים על חלוקת עשרות אלפי מנות מזון ביום למפונים.
בחודשים האחרונים רח"ל הגדילה את מלאי החירום של המדינה, הכוללים חומרי גלם בסיסיים למזון, ציוד רפואי, תזקיקים ומספוא בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל וזאת כדי לשפר את ההיערכות להבטחת הרציפות התפקודית של המשק במלחמה כוללת. מוקדם יותר החודש מערכת הביטחון ערכה תרגיל מקיף לבחינת מוכנות העורף האזרחי באזור חיפה למלחמה, ושר הביטחון ציין כי "אחד הנושאים שיגיעו לפתחנו בקרוב יהיה ההתמודדות עם החזרת התושבים בצפון לבתיהם. אנו מעדיפים את דרך ההסדרה וההסכמה שתביא להסרת האיום, אך עלינו להיערך לאפשרות כוחנית בלבנון שמביאה בחשבון גם תרחיש של מלחמה".
