הדרך לשיקום ישובי העוטף והצפון עוברת דרך קרנות "ריט" לתשתיות
הדרך לשיקום ישובי העוטף והצפון עוברת דרך קרנות "ריט" לתשתיות
בעוד שר האוצר מחפש דרכים יצירתיות למימון השקעות בתשתית בהיקף עשרות מיליארדים במאמץ לשיקום ישובי העוטף וצפון הארץ בשנים הבאות, וקידום משק האנרגיה, מסתיר ממנו אגף החשב הכללי את המלצות "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות", בראשות המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, שהגישה המלצותיה לפני חמש שנים בניסיון לפתור משברים מסוג זה.
הקיפאון התמוה ביישום המלצות הוועדה בולט על רקע התזזיתיות של האוצר בניסיון נואש להגדיל השקעות של גופים מוסדיים בישראל. מדוע מעלות ההמלצות החיוניות אבק? במשרד המשפטים טוענים כי משרד החשב הכללי באוצר הוא זה אשר תוקע את יישום המלצות הוועדה.
שוק מימון התשתיות הישראלי מתאפיין במספר שחקנים מצומצם. מקור האשראי העיקרי בתחום הוא אשראי של המערכת הבנקאית, כאשר את ההון העצמי הנדרש לפרויקטים מעמידות, בראש ובראשונה, החברות הפועלות בתחום ייזום פרוייקטים של תשתית וגופים מוסדיים.
על רקע זה כונסה הוועדה בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד מאיר לוין והמליצה ב-2019 על מהלכים לעודד הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, במטרה להגדיל את מקורות המימון העומדים לטובת פרויקטים בתחום התשתיות בישראל, להפחית את עלויות האשראי וההון שלהם ולתרום ליכולת המדינה להוציא פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, וכן לפתוח בפני הציבור אפיק השקעה חדש ולאפשר לו להיות שותף ישיר בהשקעות בפרויקטים אלו.
הוועדה המליצה על מודל לקרנות השקעה בתשתיות המבוסס על עקרונות המודל הקיים של קרנות השקעה נסחרות בנדל"ן (קרנות "ריט"), בפרט לעניין משטר המס החל עליהן, שעיקרון הבסיס שלו הינו מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי מניות הקרן, באופן שהמס שיושת על בעלי המניות בקרן ישקף השקעה ישירה שלהם בפרויקט התשתית עצמו. על מנת ליהנות ממשטר המס המיוחד, על הקרן לעמוד בתנאים מסוימים, שעיקרם החזקה בנכסי תשתיות בלבד, חלוקה שוטפת של הרווחים למשקיעים, פיזור המשקיעים בקרן ומגבלות על מינוף הקרן.
הומלץ כי הקרנות יוקמו כחברה בע"מ וירשמו למסחר בבורסה לניירות ערך עד שלוש שנים ממועד התאגדותן. הקרנות יבצעו השקעות במיזמי תשתיות (החזקה, העמדת חוב ותפעול), בתחומי האנרגיה, המים, התחבורה, הבינוי, הסביבה, התקשורת ועוד, ויחלקו למשקיעיהן דיבידנד שנתי בסך של לפחות 90% מהכנסתן החייבת בכל שנה. על מנת לעודד השקעה של קרנות פנסיה וקופות גמל בקרנות התשתית , יהיו גופים אלו פטורים ממס בגין כלל הכנסות הקרן.
כל פרויקט תשתית המבוצע במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי (PPP ) ייחשב כתחום תשתיות, כמו גם תחומים נוספים שיאושרו על ידי שר האוצר כתחום תשתית.
בינתיים, במאמץ (כאילו) לקדם את התחרות בשווקים הפיננסיים והריאליים במשק, מבקש שר האוצר להקים ועדה ציבורית לבחינת השפעת היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים הפיננסיים ואופן ניהולם על המשק הישראלי. על פי הצעת האוצר במסגרת חוק ההסדרים, תוקם ועדה ציבורית שמטרתה לבחון את ההשפעות של היקף ניהול הנכסים בידי הגופים המוסדיים, לרבות ההתפתחות הצפויה שלהם, על רמת התחרות הכלל-משקית בהווה ובעתיד. זאת, לרבות, המלצות על צעדים אופרטיביים, וביניהם תיקונים נדרשים לחקיקה ולהוראות הרגולציה.
אנו סבורים כי תחת מסווה לשיפור הנזילות בבורסה הישראלית חותר האוצר לכפות על המשקיעים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם במשק הישראלי, כלומר לגייס כספי חוסכים לאור הירידה באטרקטיביות ההשקעה בישראל. החשש בקרב מנהלים של גופים מוסדיים הוא מהתערבות ממשלתית בתמהיל ההשקעה של גופים כמו קרנות פנסיה, מצעדים לצמצום השקעות בחו"ל על ידי יצירת חסמים שיתעלו גופים מוסדיים להעדיף השקעות בישראל, או משטר בתחום ההשקעות שיניע השקעות בישראל בתחום מסוים. מהלך זה שגוי להערכתנו לאחר שהאוצר נחלץ מן הצורך להנפיק אג"ח יעודיות לגופי הפנסיה.
הפתרון הנכון הוא להריץ את מסקנות "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות", לקראת אימוצן בחוק. אימוץ המלצות הוועדה בראשות עו"ד מאיר לוין יוביל לצירופן למסחר בבורסה של קרנות כאלה ולקידום מהיר של פרויקטים בתחומי תשתית, הרחבת ההשקעה בתשתיות וגיוון מקורות המימון, המאפשרים לציבור כולו להשתתף בהשקעה בפרויקטים לאומיים בתחום התשתית.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א.
עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
