עגונות מלחמה בעל כורחן
עגונות מלחמה בעל כורחן
נושאים שנחשפנו אליהם בעבר הרחוק חוזרים לצערנו להיות רלוונטיים. על צירוף המילים המצמרר 'עגונות מלחמה' ועל המצב המשפטי הנוכחי בישראל
מדינת ישראל מתמודדת לאורך כל שנותיה עם מציאות ביטחונית קשה ומתמשכת של מלחמות ופעולות איבה, אשר הביאו למותם של אזרחים וחיילים רבים. לעיתים, קיימת חוסר וודאות ביחס לנסיבות המוות ואף למוות עצמו. אי הוודאות ביחס לגורלו של אדם מהווה מכה קשה למשפחתו ובמיוחד לנשות הנעדרים, אשר אינן מותרות להינשא מחדש בשל הסיכוי שבעליהן עדיין בחיים. למרות מאמצים מצד בתי הדין הרבניים להתיר נשים עגונות, ולעיתים אף לפעול לפנים משורת הדין, ישנם מקרים בהן הנשים נותרות בעגינותן במשך שנים רבות.
קיים חשש שחלק מאין ספור קורבנות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס מיום ה– 7.10.23 יהיו לא רק הנרצחים, הפצועים והנעדרים, אלא גם הנשים שיוותרו בעגינותן ויהוו פצע נוסף ומתמשך בליבה של החברה הישראלית.
מהי עגינות?
מדובר במונח ביהדות המתייחס בעיקר למצבה של אישה שבעלה נעלם לתקופה ממושכת ולא ניתן לאתרו. האישה נחשבת כנשואה ונאסר עליה מבחינה הלכתית, לקיים יחסי אישות או להינשא לאחר (במידה והאישה יולדת ילד מגבר אחר, הילד ייחשב כממזר).
עגינות יכולה להתרחש גם במידה והבעל אינו במצב הכרתי המאפשר לו לתת גט לאישה (למשל, תרדמת עקב תאונה או מחלה קשה). ההלכה קובעת, כי גט צריך להינתן מרצון ומתוך הבנה להשלכותיו של הגט כמעשה בלתי הפיך.
יודגש, כי אין הצהרה רשמית במסגרתה מכריזים על האישה כעגונה. אישה נחשבת עגונה מהרגע שבעלה נעלם ומקום הימצאו לא נודע. מדובר, כמובן, בסיטואציה המותירה את האישה בחוסר וודאות עצום כאשר מצד אחד היא איננה יודעת אם בעלה בחיים ולעיתים מפעפעת התקווה כי ימצא, ומהצד השני היא אינה יכולה להתגרש ממנו ולהינשא בשנית.
התרת עגינות
הפתרון ההילכתי להתרת עגונות קיים בהלכה. יש צורך באיתור הבעל על מנת שייתן גט או בהבאת הוכחה ברמה סבירה למות הבעל. מכיוון שהתרת עגונות נחשבת למצווה חשובה ביהדות, בתי הדין הרבניים מוכנים להגמיש באופן מסוים את כללי ההלכה, כגון במקרה של התרת עגינות בהתבסס על פי עד אחד בלבד. בדומה, לפני מספר שנים, בית הדין הרבני האזורי בצפת התיר עגונה שבעלה היה בתרדמת כשש שנים באמצעות ב "גט זיכוי". "גט זיכוי" הינו גט הניתן בנסיבות חריגות בלבד ובמסגרתו רבני בית הדין קובעים כי רצון הבעל הוא להעניק גט לאישתו וזאת ללא צורך בהסכמתו או אף במודעות מצדו.
כאשר מצב העגינות של האישה נובע בשל יציאת הבעל למלחמה, ניתן להתיר אותה מעגינותה לאחר הכרזת הבעל כחלל אשר מקום קבורתו לא נודע. כך למשל, הוצא בעבר פסק הלכה שהתיר את עגונות הצוללת אח"י דקר על אף שהצוללת נמצאה רק שנים רבות לאחר מכן.
מקרה מפורסם נוסף נוגע למלחמת יום הכיפורים, אשר לאחריה ניתן פסק דין רבני מיוחד שהתיר את עגינותן של כאלף נשים שבעליהן היו בין נעדרי המלחמה. מי שהיה אב בתי הדין הרבנים המיוחדים לענייני העגונות לאחר המלחמה היה הרב עובדיה יוסף ז"ל, אשר נטל על עצמו משימה הלכתית כואבת ומסובכת שאיימה לפעור פצע נוסף וכואב בעם.
אפשרות נוספת להתרת עגינות, בה נעשה שימוש במקרים נדירים בלבד, היא באמצעות מציאת פגם הלכתי בטקס הנישואין. פגם שכזה מאפשר להכריז כי הנישואים אינם תקפים ועל כן האישה היא למעשה רווקה והנישואים "בטלים מעיקרא".
הבעייתיות בהתרת עגינות
למרות כל רצונם הטוב של בתי הדין הרבניים לסייע לנשים העגונות, בנסיבות מסוימות ידם קצרה מלהושיע. מדובר בשני מצבים עיקריים:
ראשית, בתי הדין הרבניים אומנם מוכנים להסתמך על ראיות נסיבתיות המוכיחות את מות הבעל כאשר לא אותרה או זוהתה גופתו, אולם עדיין יש צורך בממצאים פיסיים כלשהם, עדות נאמנה מבחינה הלכתית או נסיבות בהן ברור לחלוטין כי הבעל אינו יכול להיות בין החיים. כך למשל, התרת העגינות במקרה של הצוללת אח"י דקר באה רק לאחר שנמצא מצוף מהצוללת והובאה סטטיסטיקה המוכיחה כי הסיכוי להינצל מצוללת אבודה הוא אפסי. כמו כן, בתי הדין הסתמכו על פסיקה הלכתית הקובעת שיש להתיר מעגינותה אישה שבעלה טבע במים שיש להם "סוף".
שנית, על מנת להתיר אישה מעגינותה נדרשת הכרזה על הבעל כמת. עם זאת, לעיתים, האישה אינה מעוניינת כי תינתן הכרזה כזו, אשר תסתום את הגולל על המשך המאמצים לאיתור בעלה שנעלם.
עגינות היא נושא הלכתי סבוך, שבתי הדין הרבניים משתדלים להתרחק ממנו בעיקר מחשש שיתירו בטעות נישואיה של אישה שבעלה חי ובעתיד ישוב לביתו. מקרה שכזה ניתן למצוא בסיפורו של חזי שי, אשר נעדר במלחמת לבנון הראשונה ועלתה ההצעה להתיר את אשתו מעגינותה. למרבה המזל כעבור שנתיים וחצי התברר כי הוא יושב בשבי ובסופו של דבר שב אל ביתו.
כך גם סיפורה של קרנית גולדווסר, אלמנתו של אהוד גולדווסר ז"ל, שנחטף על ידי החיזבאללה בשנת 2006, אשר אחת הסיבות העיקריות להחזרת גופתו הייתה שאלת העגינות של אשתו.
כמיהה לאיתור הנעדרים
המצב בו מדינת ישראל ואזרחיה מוצאים את עצמם כיום הינו חסר תקדים במובנים רבים. שאלת התרת עגינות עשויה, למרבה הצער, להתווסף לסוגיות הכואבות להן אנו נדרשים בימים אלה ובעתיד, כאשר נשים רבות יוותרו ללא מענה הלכתי. כך, בתי הדין הרבנים שידונו בעניין בעתיד יצטרכו לשים דעתם לשאלות שלא עלו בפניהם במשך שנים רבות בעניין נעדרים, זיהוי גופות והוכחת מוות. למרות שקרוב לוודאי שינסו לסייע לנשים העגונות, נראה שהנסיבות המזוויעות במיוחד של מתקפת הטרור של חמאס, עשויות ליצור קשיים משמעותיים במקרים מסוימים.
מאת עו"ד טל איטקין , מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
