האם יש לסבא וסבתא זכות להיפגש עם הנכדים ולהיות עמם בקשר למרות התנגדות ההורים?
האם יש לסבא וסבתא זכות להיפגש עם הנכדים ולהיות עמם בקשר למרות התנגדות ההורים?
מדובר בשאלה חשובה אשר רלוונטית לצערנו במשפחות לא מעטות ובה נעסוק במאמרנו הנוכחי
נפתח ונציין כי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 קובע כי :
"ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".
החוק קובע כי להורים יש זכות אפוטרופסות טבעית ובלעדית על ילדיהם. להורים יש זכות וסמכות להפעיל את שיקול דעתם ולקבל החלטות בנוגע לילדם ולטובתו. ובהקשר שבו אנו עוסקים – ההורים רשאים לקבל החלטות בנוגע לקשר של הילד עם בני משפחתו המורחבת לרבות סבים וסבתות-הורי ההורים. מנגד לסבא ולסבתא אין היום זכות קנויה בחוק לפגוש את נכדם.
לכאורה לפי נתונים אלה אין לסבא ולסבתא מה לעשות כאשר שני ההורים או אחד מהם בוחר לנתק את הקשר שלהם עם הנכד. ולא כך היא ! יש גם יש אפשרויות לסבא ולסבתא מסורים המעוניינים לפגוש את נכדם על אף התנגדות ההורים.
במאמר זה נפרט בקצרה כיצד ניתן לעשות זאת. אך יודגש כי הדברים הינם כלליים ולא ממצים.
כל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו הפרטניות לכן יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי במקרה הצורך. יכולות להיות סיבות רבות, מגוונות ושונות להתנגדות הורים לאפשר לסבים לפגוש את נכדיהם.
בשלב ראשון חשוב לבחון את הסיבה בגינה ההורים מבקשים למנוע את המפגשים ובהתאם לכך ניתן להתאים את הפתרון. מפאת קוצר היריעה נתייחס רק לשלוש סיבות לדוגמא.
סיבה ראשונה - ייתכן מקרה שבו נפטר אחד ההורים וההורה שנותר בחיים מסרב, מסיבות שונות, לקשר שבין ילדו, הנכד ובין הורי הוריו של בן הזוג שנפטר. יש לציין כי למקרה ספציפי זה יש פתרון נקודתי בחוק. סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 שהוסף על ידי הכנסת בשנת 1976 בעקבות מלחמת יום כיפור קובע זכות של הורים שכולים לקשר עם נכדם בנסיבות בהן :
"מת הורה של קטין, רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין". הרציונל שמאחורי הסעיף הוא כי ההורים השכולים, הסבא והסבתא, מהווים במקרה זה קשר גנטי לילדם שנפטר ואמורים למלא את החלל שהותיר בלכתו.
סיבה שנייה – ייתכן מקרה בו עקב סכסוך בין בני הזוג, הורי הקטין, נמנע הקשר בין הסבים ובין נכדם. במקרה זה ההורה מנתק את הקשר של הילד עם הוריו של ההורה השני עמו הוא מצוי בסכסוך. בעיה שעשויה להתחדד כאשר מסיבות שונות ההורה השני עצמו איננו מצוי בקשר עם הילד ולכן איננו יכול להפגישו עם הוריו, הסבא והסבתא.
סיבה שלישית – מצב שבו שני ההורים יחדיו מחליטים לנתק את הקשר של הילד מהסבא והסבתא למשל מסיבות דתיות, חינוכיות, סוד שלא רוצים לחשוף וכו'.
מה יעשו הסבא והסבתא במקרים אלו ? עד לפני מספר שנים הדגש ניתן לאוטונומיה של ההורים להחליט בדבר הקשר ואף למנוע אותו.
אבל כנגד זאת החלה להתפתח התפיסה כי לילד יש זכות עצמאית משלו לקיים קשר עם משפחתו המורחבת. החלה להתגבש ההכרה כי בדרך כלל ולמעט מקרים יוצאי דופן טובתו של הילד היא להיות בקשר עם הורי הוריו כי מדובר בקשר שהוא חיובי ותורם להתפתחותו התקינה והטובה ויש בו בדרך כלל רק להיטיב עם הילד, עם הסבא והסבתא ועם החברה בכללותה.
בשנת 2007 התווספה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 תקנה 258כא1 שסללה את הדרך להגשת תביעות לבית המשפט בעניין קביעת קשר בין הורי הורה לבין הנכד כאשר קבעה כי :
"הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965... הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין".
בשנת 2012 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ונוסף ס' 28ב הקובע כי :
"בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין".
להשלמת התמונה נציין כי המחוקק הישראלי הטיל קודם לכן, במסגרת סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, חובה על סבים בעלי יכולת כלכלית לשלם דמי מזונות לנכדים, חובה שבדין האישי היהודי קיימת מכוח דיני הצדקה, במקרה שבו הורה מתחמק מתשלום מזונות או נבצר ממנו לשאת במזונות ילדו הקטין. בצד החובה לזון את הנכדים במקרים המתאימים, אנחנו רואים התפתחות בדין ועיגון לזכות הנכד מצד אחד והורי הוריו מהצד השני למפגשים, לעתים חרף סיכול מצד ההורים.
אם כך – במקרה המתאים יכולים סבא וסבתא לפנות לבית המשפט בתביעה לקביעת מפגשים עם הנכד.
עיקרון העל אשר מנחה את השופט הוא "טובת הקטין".
השופט יצטרך לשקול האם טובתו של הקטין היא לקיים קשר עם הסבא והסבתא, ככל שהתשובה היא חיובית השופט יצהיר על כך וייתן הוראות פרטניות בעניין האופן שבו יתנהלו המפגשים.
בין היתר, השופט יבחן את הסיבה לנתק, גיל הילד, טיב הקשר בין הילד והסבים בטרם נותק הקשר, רצון הילד, קשר של הסבים עם נכדים אחרים במשפחה, האם שני ההורים מתנגדים לקשר או רק אחד מהם. השופט יסתייע בדרך כלל במסגרת ההליך בגורמי מקצוע טיפוליים ו/או שירותי הרווחה. השופט יסתייע בגורמים אלה לצורך קבלת חוות דעת והמלצה מטעמם והן לאחר מכן – ככלי עזר ביישום ההחלטה השיפוטית.
לסיכום
במקרה שבו סבא וסבתא נתקלים במצב שבו נמנע מהם הקשר עם נכד או נכדים יש כיום סעדים שהם יכולים לבקש מבית המשפט על מנת לאפשר קיומו של הקשר עם הנכד ולהיפגש עמו וזאת על אף רצונם המנוגד של ההורים. לשם כך מומלץ לפנות ולקבל ייעוץ משפטי בהקדם האפשרי על מנת שלא לקבע אצל הילד תפיסות שגויות כלפי הורי הוריו ומתוך ראיית טובת הילד.
