בזה מקצצים? משמן נגד פרקינסון ועד מיני מלון: הפיתוחים של מכון וולקני
בזה מקצצים? משמן נגד פרקינסון ועד מיני מלון: הפיתוחים של מכון וולקני
במכון וולקני עובדים היום על יותר מ־700 פיתוחים בתחום החקלאות, שמניבים למשק תועלת של כמעט 7 מיליארד שקל בשנה. למרות זאת הממשלה שוב ושוב מקצצת בתקציבו של מוסד המחקר הישראלי הייחודי, פוגעת בפעילותו ומפספסת את ההשפעה העצומה שלו על חיינו ועל החדשנות המקומית
הקיץ בפתח, ואל המקררים יחזור בקרוב אחד הפירות האהובים ביותר: המלון. הוא אטרקטיבי בחופי הים והבריכות, ולא פחות חשוב מכך, עמוס בוויטמינים כמו ויטמין סי ונוגדי חמצון. אבל יש לו גם חיסרון שיכול להפוך את חווית האכילה שלו ללא נעימה ולגרום לציבור להעדיף את מתחריו במדף הפירות: הוא גדול, עמוס גרעינים ודורש התעסקות.
כעת ייתכן שהחסרונות הללו עומדים להיעלם. במכון וולקני, המכון המוביל את המחקר החקלאי בישראל, פיתחו זן חדש: מיני מלון (cherry melon), שעשוי להגיע למקררים שלנו כבר בשנים הקרובות. זהו מלון בגודל כ־50–100 גרם, שמבוסס על מחקרים שנעשו במכון וולקני, והוטמעו בשדה באמצעות הסטארט־אפ סופר פרוטר. קליפתו תהיה אכילה וכך גם זרעיו, נוכל להחזיק אותו ביד אחת, ולאכול את כולו כמו תפוח. הגודל עשוי למנוע את המצב הנפוץ בו מחצית ממנו נשארת במקרר ומגיעה לפח במצב של ריקבון, וגם החקלאים יקצרו ברינה: כמות היבול תהיה גבוהה בכ־50% בהשוואה למלונים רגילים. את המלונים הקטנטנים נוכל לגדל בחממות, ובכך לחסוך בשטחי גידול, במים ובחומרי הדברה מזיקים. אם כל זה לא מספיק, גם עונת הגידול תוכל להתארך.
זהו רק מחקר אחד מרבים אשר צמחו במכון וולקני, ועשוי להפוך לפיתוח פורץ דרך בקרוב, לאחר שכבר נרשם כפטנט והוקמה על בסיסו חברה מסחרית. רשימת המחקרים שעשויים להפוך לטכנולוגיות משנות חיים כבר בחמש השנים הקרובות ארוכה: תרנגולת שמטילה רק נקבות ובכך מאפשרת להימנע מהרג הזכרים בתעשייה; נזם לפרות לזיהוי כאב ומדדים פיזיולוגיים; סונר שמעריך את כמות היבול ומצב הצמחים בגידולי ירקות בחממה; חיידק המעודד גדילה בצמחי עגבנייה ומשרה עמידות ליובש ולמליחות, ובכך מפחית באופן משמעותי פחת; הפחתת תלות החקלאים בדשנים שמקורם בפוספט באמצעות המרת זרחן אורגני מבוצה עירונית ושפכים; ועוד ועוד.
לא רק החקלאות הקלאסית עומדת להרוויח מהפיתוחים שנרקחים במכון וולקני. עד שנת 2027 מקווים במכון להתחיל ליישם פיתוח הנמצא היום בניסוי: שמן צמחי לטיפול במחלת פרקינסון ומחלות נוירודגנרטיביות נוספות. שנה לאחריו, כך לפי ההערכות, יושק שמן צמחי לטיפול בפגיעות ראש (שני הפיתוחים מתבצעים בשיתוף עם בית החולים שיבא). עוד מצויים בפיתוח שיטות לכימות חומרים פעילים בתפרוחות קנביס רפואי, אשר יאפשרו למגדל לקטוף תפרוחות במועד מדויק; פיתוח שימושים בריאותיים לשעוות חוחובה, כמו מניעת הרפס והגברת ייצור קולגן להצערת העור (ישראל היא מובילה מבחינת היקף יצור קולגן); לצד פיתוחים שונים הנבחנים לצד חברות רבות במשק.
לא בכדי, מכון וולקני הפך לשם נרדף למחקר ישראלי יישומי פורץ דרך. פיתוחיו נפוצים ברחבי העולם, ומצליחים לשפר ולהוזיל את התוצרת שמתגלגלת לצלחת שלנו. הנה דוגמה אחת: כנות אבוקדו עמידות למליחות ולגיר שפותחו במכון וולקני מהוות 20% מהנטיעות בעולם. חשיבותו יקרה מפז, אך עתידו כעת לוט באפילה. בחודשים האחרונים נקלע המכון לסחרור פוליטי: ממשלת נתניהו החליטה לקצץ חלק ניכר מתקציבו, ושלחה אותו להילחם על חייו. 66 מיליון שקלים שנלקחו מהמכון בקיצוץ התקציב הובילו אותו לגירעון שעלול לאלצו להפסיק מחקרים ולשחרר חוקרים, טובי המוחות בתחום. בחודשים האחרונים המצב הפך כה חמור, עד שחוקרים במכון נאלצו לקנות ציוד וחומרים מכספם כדי לא לפגוע במחקר שלהם, כך לפי מקור המכיר את הפרטים.
לאחר מאבק מצאו משרדי החקלאות והאוצר 40 מיליון שקלים לפעילותו וכעת עומד הקיצוץ במכון על 26 מיליון שקלים. למרות שעבור הממשלה מדובר בפרוטות, עבור מכון אשר אין לו רזרבות ושומנים, וכלל תקציבו משוריין למחקרים ארוכי טווח אשר לא ניתן לקצץ בעלותם, מדובר בסכנה קיומית. זאת, על אחת כמה וכמה כאשר התקציב הממשלתי מהווה פלטפורמה שעל בסיסה מגייסים חוקרי המכון סכומים נוספים מקרנות תחרותיות וממקורות נוספים — אשר עלולים להקטין את ההשקעה בשיעור שבו נסוגה הממשלה.
חוקרי המכון חשים תסכול רב, וטוענים כי במשרד האוצר לא מבינים את חשיבות עבודתם ומבקשים להיפטר ממנה כחלק ממהלך רחב של צמצום סקטור החקלאות בישראל. ״הם לא מבינים מה אנחנו עושים״, אומר יעקב מועלם, מנהל יחידת קידום למסחור טכנולוגיות המכון. ״החקלאות היא 2% מהתוצר, אז הם אומרים שכל האופרציה לא שווה להם. הם מפספסים בענק. פטנטים שהתחילו בוולקני הגיעו לחברות כמו כיל, אדמה וחיפה כימיקלים. אנחנו פועלים בתחומים רבים. אנחנו עובדים למשל על ממתיק טבעי בריא. שאר החברות בתחום לעולם לא יחליפו את הסוכר כי הן מייצרות תחליף יקר. אנחנו מייצרים תחליף שיהיה זול יותר מסוכר. יש לנו היום סטארט־אפ אחר שסופח פחמן מהקרקע. סטארט-אפ ישן שלנו — ויניה (מייצר תוסף תזונה המסייע בשיפור זרימת הדם, ש"א), מכפיל מכירות כל שנה וחצי בארה״ב ונסחר בבורסה בקנדה. במשרד האוצר לא נכנסים לפרטים. היינו רוצים שיראו את התמונה המלאה, שידעו מה קורה כאן״.
מכון וולקני, בו מתקיימות היום 700 תוכניות מחקר, היה לאורך השנים מקור לגאווה ואפילו התרברבות עבור הפוליטיקאים. זה לא מפתיע: חוקריו פיתחו את מלון הגליה הפופולרי אשר פרנס את חקלאי הערבה 20 שנה, כנות אבוקדו ״אשדות״ ו״דגניה״ אשר בשימוש בעולם כולו ובלעדיהן היה קשה לקיים את ענף האבוקדו בישראל, מרבית תות השדה שגדל בישראל, המנגו שחולש על כשליש מכל שטחי הגידול בארץ, הרוב המוחץ של המנדרינות שאנחנו אוכלים, רבים מזני הזיתים, השקדים, המשמש ועוד. במדינה שנאלצת לגדל מזון במדבר בתנאים קשים — לא מדובר בנתונים מובנים מאליהם, אלא בחקלאות ישראלית פורצת דרך שמשמשת דוגמה לעולם, ומסייעת גם למדינות אחרות לקיים חקלאות בעידן של שינויי אקלים, הדורש התאמת זנים ושיטות השקייה למזג אוויר שהופך עוין יותר ויותר לענף החקלאות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ עצמו, אשר משרדו - כך לפי שר החקלאות אבי דיכטר - דורש להמשיך לקצץ בתקציב מכון וולקני, ביקר במכון רק בחודש אוגוסט האחרון. "החקלאות הישראלית היא ערך ציוני חשוב וראשון במעלה. הפוטנציאל של החקלאות הישראלית הוא אדיר. אנחנו משקיעים שני מיליארד שקל בחדשנות וטכנולוגיה בחקלאות, כי אנחנו מאמינים בחקלאים ובחקלאות הישראלית. אנחנו נחושים לחזק את החקלאות הישראלית כך שתמשיך להיות מהמובילות ומהמשוכללות בעולם", הכריז השר, רגע לפני שרץ לקצץ בתקציב המכון בו התגאה כל כך רק זמן קצר לפני כן.
מה מפספסים במשרד האוצר? המחקר היישומי במכון וולקני מגלגל כסף למשק — בין אם בזכויות המכון על פטנטים, או בהסכמים עם חברות שקמו על בסיס מחקריו ונחלו הצלחה. כך למשל, בשלוש השנים האחרונות נחתמו 173 הסכמים לפיתוח עם התעשייה או קרנות הון סיכון. בחמש השנים האחרונות הוקמו כ־35 סטרטאפים על בסיס פיתוחי מכון וולקני. את ההצלחות העתידיות קשה לאמוד, אבל העבר של המכון יכול ללמד על הפוטנציאל הרב הגלום בעתידו. ביקשנו מחוקרי המכון לאגד כמה דוגמאות כאלו: בשנים 2016–2023 ממוצע הכנסות הפטנטים עמד על כמעט 60 מיליון שקל בשנה, סכום ההולך וגדל. זן המנדרינות אורי אשר פותח במכון, נחשב לזן הטוב בעולם. בעשור שיא הרווחים של הזן, המגדלים בארץ הרוויחו בהערכה זהירה 2.5 מיליארד שקל, ובהערכה מקסימאלית, כמיליארד דולר. הזן מגודל ברישוי בספרד וההכנסות השנתיות למגדלים שם נאמדות ב־80 מיליון יורו.
ענף התבלינים הטריים פותח והתבסס על מחקריהם של חוקרי המנהל ומפרנס שנים רבות חקלאים רבים. הכנסות מהענף נאמדות בכ־3 מיליארד שקל ב־20 שנה. זן הפסיפלורה אשר טיפח המכון הוא הזן עליו מתבסס הגידול בארץ, אשר מוטה יצוא ופודה כ־40 מיליון שקל בשנה.
מחקרי וולקני גם תרמו רבות לתחום הגנת הצומח. פתרונות המכון למחלות באגסים, למשל, חסכו ב־2018 57 מיליון שקל למגדלים. פרוטוקול להפחתת מחלות בעגבנייה מוערך ב־300 מיליון שקל בשנה. התאמת סוגי רשתות לכיסוי מטעים הקטינה את מנת ההשקיה בכ־30% במטעי בננות בבקעת הירדן, הגדילה את רווחיות הענף באזור זה ביותר מ־10 מיליון שקל בשנה, וחסכה 3 מיליון ממ"ק מים שפירים בשנה. קרן בארד, שהשקיעה בפיתוח עגבניות השרי נבולה עם וולקני, העריכה כי כל 1.5 מיליון דולר השקעה מחזיר בחמש שנים כמיליארד דולר.
זוהי רשימה חלקית, אולם לפי הערכה שביצעה חברת צונבר עבור המכון בשנת 2021, התועלת של מחקרי וולקני נאמדת ב־6.7 מיליארד שקלים בשנה, ותקומת התקציב הממשלתי הישיר המושקע במכון מניחה יחס תועלת של 17.7 שקלים על כל שקל שמושקע. חוקרי המכון אף עובדים יום יום בשטח עם חקלאים בכדי למצוא פתרונות לבעיות משמעותיות, שילכו ויגברו בשנים הקרובות מכמה סיבות: משבר האקלים הגורם לנזקים חסרי תקדים ביבולים, כמו גם למתקפות של מזיקים, ומדינות העולם ובראשן מדינות אירופה, אשר מחליטות לצמצם את השימוש בחומרי הדברה המזיקים לבריאות ולסביבה ומאלצות את החקלאים למצוא שיטות חדשות להגביר את היבול או להגן עליו מפני מחלות ומזיקים.
נמרוד אלרון עשה תואר שני מחקרי בשלוחה הצפונית של מכון וולקני, והתמחה בתחום הדברת עשבים בגידולי שדה. היום הוא עובד בחברת דרך השדה, המספקת פתרונות ושירותי שדה לבתי אריזה ומפעלים ומלווה מקצועית חקלאים שמספקים תוצרת לחברות. כך, בין היתר, הם מספקים חומרים למפעל שמפיק תכשירים ותרופות מעגבניות. ״הבעיה מספר אחד של עגבניות לתעשייה זה עשב טפיל שנקרא לקט מצרית. הוא יכול להוביל לקריסה של השדות״, הוא אומר. ״באזורים שלמים ברמת הגולן לא מגדלים עגבניות לתעשייה כי אין להתמודד עם הטפיל הזה. המנחה שלי בוולקני פיתח פרוטוקול הדברה מיוחד ומצא איך לגדל עגבניות ולהגיע ליבול מקסימלי גם בשדות נגועים, ובשנה הבאה ננסה להחזיר את העגבניות בדרום ומרכז רמת הגולן. יש לנו גם פתרונות דומים למזיקים בכרוב ובגזר, והכל בזכות מכון וולקני״.
4 צפייה בגלריה
עגבניות שעמידות לחום הישראלי. "בשנה הבאה ננסה להחזיר את העגבניות בדרום ומרכז רמת הגולן"
(צילום: משרד החקלאות)
אלרון מספר על איום נוסף: ״המגמה העולמית היא להוציא משימוש חומרי הדברה. באיחוד האירופי יכולים מחר להוציא חומר משימוש. ללא הפיתוחים החליפיים של מכון וולקני, החקלאים יישארו בלי פתרונות. ללא מכון מחקר שמחובר לשטח ועובד עם החקלאים, נישאר מאחור, בכל התחומים. עם האתגרים הרבים היום על הפרק, בלי מחקר, אין לחקלאות עתיד. לא נצליח להתמודד עם הפגעים וגם לא עם התחרות. בלי המחקר — אי אפשר להגיע לפתרונות ולמצוא את הזן שייתן יבול יותר גבוה ויהיה אותו רק לנו או את אמצעי ההדברה הייחודי שיהיה רק לנו. נאבד ייתרון תחרותי עצום״.
במידה רבה, אפשר לומר שמכון וולקני הוא זה שיקבע לא רק איך תראה החקלאות הישראלית בעתיד, אלא גם איך תראה ישראל בעתיד בעיניי העולם, שכן מחקר חקלאי כבר הצליח למרק את שמה ברחבי העולם כמדינה פורצת דרך בעלת תרומה גלובלית ייחודית. אוהד צוקרמן, שותף־מנהל בקרן קופיה המשקיעה בטכנולוגיות חקלאות ומזון בישראל, מבין זאת היטב, וחרד מהפגיעה במחקר החקלאי בישראל. מרבית השקעות הקרן הראשונה של קופיה (18 השקעות) הן בחברות שקמו על בסיס פיתוחי מכון וולקני.
״אין עוד גוף כזה בישראל״, הוא אומר. ״לסרס אותו בצורה כזאת זה נזק אסטרטגי למדינה. מחקרים חשובים יבוטלו בגלל החלטות פוליטיות קצרות רואי, וחוקרים יעזבו את הארץ. בוולקני יש מדענים צעירים שעושים דברים לא מהעולם הזה. אלו אנשים עם יכולות גבוהות מאוד שבחרו לעשות דברים מתוך ציונות. פוגעים לא רק בוולקני אלא בתעשייה הישראלית וביכולת של חברות תעשיות לפתח מוצרים שאח״כ ילכו גם ליצוא ויחזירו למדינה דולרים: בוולקני מדברים את השפה של המדע ושל התעשייה ומחברים בין הדברים. הם משתפים פעולה עם כל האוניברסיטאות ועם חברות במשק. זה אקוסיסטם. אם פוגעים בוולקני, פוגעים באוניברסיטאות ובחברות. זה גם גוף קריטי לביטחון המזון: ישראל חיה בשכונה לא הכי חביבה. אם נכנס למלחמה כוללת יותר, ביטחון תזונתי הוא קריטי, והוא מתבסס על ייצור מקומי. יהיה קשה להביא לפה מזון. יש כאן כ״כ הרבה נזקים מצטברים, זאת פשוט קטסטרופה״.
צוקרמן משוכנע שהמחקר הישראלי קריטי לעתידה של המדינה, ושהפוטנציאל המקומי — טוב יותר מזה במקומות אחרים בעולם. הוא מפציר בפני הממשלה לא לזנוח את מכון וולקני. ״כבר ראיתי איך צוות ישראלי של שלושה אנשים בוולקני משיג הישגים הרבה יותר גדולים מצוות אירופי של עשרה אנשים. אצלנו עובדים בכוכים קטנטנים, משקיעים פחות כסף, ומגיעים עדיין להישגים מופלאים. הכסף הקטן שמושקע פה, התשואה שלו היא הרבה יותר גדולה לעומת אם הוא היה מושקע בחו״ל. מקצצים ביתרונות התחרותיים שלנו. בלי מחקר, נהפוך להיות מדינה נחשלת ותלותית״.
פרופ׳ אבי צדקה, יו״ר ועד החוקרים במכון וולקני, מקווה שהממשלה תתעשת ותשים סוף למשברים החוזרים ונשנים במכון וולקני – שנאלץ מדי כמה שנים להתחנן על תקציביו. כך היה לאחר שאורי אריאל החליט ב־2016 להעביר את מכון וולקני לצפון, החלטה שמשמעותה הייתה חיסול רוב הפעילות המחקרית של המכון, וכך היום. ״מ־2016 אנחנו ברכבת הרים. אריאל רצה לצמצם את המכון ולהעביר אותו לצפון, כנראה בעיקר בגלל עניין נדלני. ועד החוקרים פנה לבג"צ והמהלך נבלם. לאחר מכן, הוא קיצץ מתקציבנו 55 מיליון שקל, מה שהכניס אותנו לחוסר יכולת לתפקד. לבסוף הצלחנו לקבל את רוב הכסף בחזרה דרך ועדת הכספים בכנסת.
"בתקופת ממשלת בנט־לפיד, כהונת ראש המכון הסתיימה, ועודד פורר ומנכל"ית משרדו תקעו בחירת מנהל קבוע. שנתיים וחצי התנהלנו ללא מנהל קבוע וזה רק עכשיו קרוב לפתרון. עכשיו, שוב קיצוצים, ומשרד האוצר חושב שצריך לקצץ 50% מכוח האדם. בשיחות מסדרון, אנשי אגף התקציבים טוענים שוולקני גדול מדי. ללא עבודת מטה, פשוט החליטו שאפשר להסתדר עם פחות מחקר. ביקשנו שיבואו לעשות בדיקה יסודית במכון. הם לא רוצים. כנראה שאינם רוצים לשנות את הקונספציה שלהם. אנחנו זקוקים ליציבות: מסגרת תקציב קבועה אשר מתחשבת בכל הצרכים הנדרשים לעמידה במשימות הלאומיות, כך שלא כל אחד יוכל לעשות בתקציב המכון ככל העולה על רוחו״.
