סגור
כניסה ל טרמינל 3 ב נתב"ג
טרמינל 3, נתב"ג. התיקון לחוק פוגע בזכויות הצרכנים (צילום: דנה קופל)

ועדת הכלכלה מקדמת חוק שימנע פיצוי על ביטולי טיסות במלחמה, אבל החברות לא ממהרות לחזור

החוק צפוי לפגוע בזכויות הצרכנים ולהקל על חברות תעופה, אולם חלקן לא ישובו לישראל בשל המצב הביטחוני ושיקולים כספיים. נציג ריינאיייר: "אם יפחיתו את האגרות בנתב"ג נוכל להחזיר טיסות" 

ועדת הכלכלה המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתיקון חוק שירותי התעופה. התיקון צפוי לפגוע בזכויות הצרכנים ולמנוע מהם פיצוי כספי על עיכוב או ביטול טיסה בזמן מלחמה.
יו"ר הוועדה דוד ביטן העלה את האפשרות שהתיקון שפוגע בזכויות הצרכנים במידה מסוימת יחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל. זאת, בשל החשש כי חברות התעופה מנסות להתנער מפיצוי תשלום לצרכנים, וכי ההקלות שיקבלו במסגרת השינוי בחוק לא בהכרח יגרמו לחברות התעופה הזרות לשוב לטוס לישראל בשל המצב הביטחוני.
מטרת התיקון היא להקל על חברות התעופה הישראליות והזרות כך שלא יידרשו לשלם פיצוי כאשר הטיסה מתעכבת או מתבטלת, שלא באשמתן. המחשבה מאחורי התיקון לחוק היא שהוא יוביל לחזרתן של חברות תעופה זרות לישראל, וכך תגבר התחרות ומחירי כרטיסי הטיסה ירדו. אולם בדיונים קודמים כמו גם בדיון שנערך היום ניתן היה להתרשם כי גם אם החוק יתוקן יהיו חברות שימשיכו לבטל את הטיסות לישראל.
כך למשל נציג חברת ריינאייר, עו"ד אייל דורון, אמר בדיון כי יש שלושה אלמנטים שדרושים כדי שהחברה תחזור לפעול בישראל: שקט ביטחוני, תיקון החוק וודאות משפטית, והשלישי הוא הפעלת טרמינל 1 או אגרות בתעריף טרמינל 1. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח נדע להחזיר 10 אלף מושבים בשבוע לעשרה יעדים מרכזיים", אמר. כלומר, אם לא יהיה שקט ביטחוני ואם טרמינל 1 - שהאגרות שחברות התעופה משלמות בו נמוכות ביחס לטרמינל 3 – לא ייפתח מחדש, ריינאייר, ענקית הלואו קוסט האירית, לא מבטיחה שהיא תחזור לפעול בישראל.
ביטן פנה לנציגת האוצר ואמר כי האוצר ידע לקחת מרשות שדות התעופה כסף, אז עכשיו הוא יכול להחזיר להם כדי שיוכלו להפחית אגרות. נציגת אגף התקציבים באוצר ספיר איפרגן השיבה כי היא לא משוכנעת שהחסם בפני החברות הוא כלכלי. לדבריה, "מי שחיפש טיסה יכול לראות שמחירי הכרטיסים גבוהים מאוד, כלומר הבעיה היא לא רווחיות. תמריצים פותרים בעיות כלכליות של פעילות הפסדית, ואנחנו לא מתרשמים שזה המצב. אם יש חברה זרה שלא חוזרת כי החזרה תגרום לה להפסיד כסף אז דלתנו פתוחה. אלי לא הגיעה בקשה כזאת".
ח"כ אחמד טיבי שיזם את החוק המקורי ("חוק טיבי") אמר כי יש חברות שניצלו את המלחמה כדי לסחוט את הממשלה.
בניסיון לצמצם את הפגיעה בנוסעים דנה היום הוועדה בנוסח מתוקן לפיו מיום שהחוק ייכנס לתוקף, כל עוד נמשך מצב המלחמה, חברת תעופה שתבטל את כל הטיסות תצטרך להציע לנוסע כרטיס חלופי או כרטיס מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה, שדומים ככל האפשר לכרטיס המקורי שרכש הנוסע. זאת במטרה לסייע לנוסעים ככל האפשר להגיע ליעד המקורי אליו התכוונו לטוס.
עוד נדון השינוי בחוק לפיו נוסעים שטיסתם בוטלה בין 7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023 לא יהיו זכאים לפיצוי כספי. מי שהטיסה שלו בוטלה מ-1 בדצמבר 2023 עד 29 בפברואר 2024 וקיבל על כך הודעה של שלושה ימים לפחות לפני מועד הטיסה – גם הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הכספי. רשות התעופה האזרחית ביקשה להוסיף גם את המועדים של המתקפה האיראנית הראשונה והשנייה, ואת הימים שאחרי חיסול הנייה.
הוועדה קבעה כי בטיסות שיתקיימו מעתה והלאה תינתן לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות ובין היתר לצמצם את חובת מתן הלינה במקרה של ביטול טיסה, לעד שני לילות. בנוסף השרה תוכל לקבוע בצו כי לא תהייה זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות, או לחלופין תוכל לקבוע כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר משמונה שעות שבגללה נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי, תצומצם מ-14 ימים לפחות לעד שלושה ימים בלבד. חברת התעופה תצטרך להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הכי קרוב או מיעד הכי קרוב. השרה תוכל להחיל צו כזה, במקרה של מצב חירום, על כל הטיסות או על חלק מהן ולתקופה של עד 60 ימים, ותקופת שלילת הפיצוי תהיה לכל היותר 45 ימים.
בדיון עלה גם נושא הביטוח לחברות התעופה הזרות. נציגת החשב הכללי באוצר, מוריה שליסל, סיפרה כי בעיית הביטוח איננה הסיבה בגינה הפסיקו החברות הזרות לטוס לארץ. אגף החשב הכללי נפגש עם החברות הזרות ודן בנושא של ערבות על הביטוח. "הבנו מהשיחות עם החברות שהבעיה היא לא הערבות על הביטוחים. יש בעיה אחרת של חששות מצד אנשי הצוות להגיע לישראל ואת זה ערבות מדינה לא יכולה לפתור", אמרה.
אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, אמר כי חוק טיבי היטיב עם ישראייר כי הוא גרם לה לייצב את לוח הטיסות, אבל אם החברה רוצה לטוס לארה"ב הסיכון בתשלום הפיצויים במקרה של ביטול טיסה הוא גדול מדי. "אנחנו מרוויחים 18-20 דולר לנוסע ולא יכולים להיות חשופים ל-12 מיליון דולר פיצויים כי הצוות לא בא בגלל שהיתה אזעקה בנתב"ג. בגלל החוק, הציבור משלם מחירים יותר גבוהים", אמר.
הוועדה גם דנה בתחולת הצעת החוק על הליכים משפטיים שמתנהלים. עו"ד רננה שחר, היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית ביקשה כי ההצעה תחול גם על הליכים מתנהלים, כל עוד לא ניתן פסק דין, אחרת לא תהיה משמעות לתחולה הרטרואקטיבית.