השקעה בבריאות הנפש של הילדים: מפתח לעתידה של המדינה
השקעה בבריאות הנפש של הילדים: מפתח לעתידה של המדינה
המציאות בישראל מטלטלת: מלחמה שהחלה בהתקפה נפשעת בעוטף עזה, התפתחה למלחמה ממושכת המערבת את כל חלקי הארץ. אלפי משפחות שחוו שכול או פציעות קשות, עשרות אלפי משפחות שאבדו את בתיהן ונמצאות במגורים ארעיים, אירועים ביטחוניים, מתיחות פוליטית, ואי-יציבות כלכלית יוצרים סביבה מלחיצה עבור ילדים רבים. בשנים האחרונות, מחקרים של מרכז גושן ואחרים, מצביעים על שכיחות גבוהה של מצוקה, ועלייה משמעותית בבעיות רגשיות ונפשיות בקרב ילדים ובני נוער. חרדות, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, ואפילו התנהגויות אובדניות – כל אלו הפכו שכיחים יותר.
בריאות הנפש של הילדים אינה עניין אישי בלבד, אלא סוגיה חברתית וכלכלית המשפיעה על עתיד המדינה כולה. ילדים שמתמודדים עם אתגרים נפשיים ללא מענה מתאים נמצאים בסיכון גבוה יותר לכישלונות לימודיים, קשיים חברתיים, ועוני בגיל מבוגר. מנגד, השקעה בבריאות הנפש בגיל צעיר מחזקת את היכולת של ילדים לממש את הפוטנציאל שלהם ולהיות בוגרים, תורמים ומשגשגים.
משבר בריאות הנפש שנוצר בעקבות מגפת הקורונה והמציאות הביטחונית בישראל החריף את המצב, כאשר אלפי ילדים חווים חרדה, דיכאון ותסמינים פוסט-טראומטיים. משפחות רבות מדווחות על קשיים בנגישות ליעוץ וטיפול פסיכולוגי לילדיהן בשל העלויות הגבוהות או מחסור בזמינות אנשי מקצוע. מערכת הבריאות הציבורית, למרות מאמציה, אינה מצליחה לספק מענה מספק לצרכים העצומים.
ב-20/11 יצוין בארץ ובעולם יום הילד הבינ"ל ובמקביל נערכים דיוני התקציב. טיוטת חוק ההסדרים אינה מביאה בשורות חיוביות לילדי ישראל, שאותם אנו שואפים לגדל ל'נפש בריאה בגוף בריא'. חובתנו כחברה היא להכיר בכך שלילדים יש זכות לגדול בסביבה שתומכת ברווחתם הנפשית. יש להקצות משאבים ציבוריים נרחבים יותר למען טיפולים נפשיים בבתי ספר, מרכזי ייעוץ זמינים בקהילה, והכשרת אנשי מקצוע נוספים בתחום. כל יום שבו אינם מקבלים תמיכה מתאימה מעמיק את הפערים החברתיים ומגביר את העומס על מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. השקעה במענה מקצועי ומקיף כוללת הכשרת אנשי מקצוע, שיפור זמינות הטיפולים, והעלאת המודעות בקרב משפחות ואנשי חינוך. התערבות מוקדמת מוכחת כיעילה, חוסכת הוצאות עתידיות ומאפשרת לילדים להתמודד עם משברים באופן בריא ומחזק.
בריאות נפשית היא תשתית לכלכלה חזקה ולחברה מאוזנת. מדינה שמשקיעה בדור הצעיר, במיוחד בנפשם של הילדים, מבטיחה עתיד של יציבות, חוסן ושגשוג. בזמן שמתגבש תקציב המדינה, ברור כי ההשקעה בבריאות הנפש של הילדים חייבת להיות חלק בלתי נפרד מההחלטות הכלכליות. מדיניות שמקצה משאבים למענה מיידי ומערכתי, תוביל לא רק לחיזוק ילדים ומשפחותיהם, אלא גם להפחתת עלויות עתידיות על מערכות הבריאות והחינוך. התקציב המסתמן חייב לכלול תוכניות לאומיות להכשרת אנשי מקצוע, הרחבת מערך הטיפול והנגשת השירותים גם בפריפריה. זה הזמן להפוך את בריאות הנפש של הילדים לעדיפות לאומית. השקעה בבריאות הנפשית של הדור הצעיר היא לא רק חובה מוסרית אלא גם צעד מעשי להבטחת עתיד טוב יותר. ילד שזוכה לטיפול נפשי מתאים היום יהיה מבוגר חסון יותר, תורם לחברה ומסוגל להתמודד עם אתגרי החיים.
זה הזמן לקחת אחריות ולהבטיח שמדינת ישראל תתמוך בילדיה – לא רק פיזית, אלא גם נפשית.
פרופ' איתן כרם הוא יו"ר מרכז גושן לבריאות ושלמות הילד ולשעבר מנהל אגף הילדים בבי"ח הדסה
