בזום או בהיכל בית המשפט, ההצגה רלוונטית מתמיד וחייבת להימשך
בזום או בהיכל בית המשפט, ההצגה רלוונטית מתמיד וחייבת להימשך
עולם הליטיגציה המסורתי עובר בתקופה האחרונה שינויים לא מבוטלים. האם המעבר מבית המשפט אל המרחב הווירטואלי פגע בעורכי הדין מתחום הליטיגציה? כיצד סדרי הדין החדשים משפיעים על עבודת הליטיגטור, לחיוב ולשלילה? ואילו תכונות מחפשים הליטיגטורים המובילים בישראל בעובדים שלהם? לקראת פורום המשפט של Duns 100 בתחום הליטיגציה המסחרית מסבירים עורכי הדין הבכירים בתחום הליטיגציה מה הם אתגרי התקופה, כיצד מתמודדים איתם, ומה הם הגורמים שיכולים להפוך עורך דין לליטיגטור מצטיין
תחום הליטיגציה ידוע כאחד מאבני היסוד של עולם עריכת הדין. לא כל עורך דין צריך, חייב, או בכלל יכול להיות ליטיגטור, אבל התחום הוותיק המשלב יכולות ניתוח, מהירות מחשבה, סבלנות, הקשבה, יכולות טיעון ורטוריקה מרשימה, ולפעמים גם קצת יכולות משחק, הוא עדיין אחד מהחשובים בתחום עריכת הדין. משחק המוחות יכול אמנם להתרחש במרחבים שונים ותחת חוקים משתנים, אבל בסיס הליטיגציה לא באמת משתנה ודורש את אותן מיומנויות ופעולות הכוללות, בין היתר, הכנה מעמיקה וניסיון לקרוא את כל פעולות היריב מראש, וגם לדעת לאלתר במהירות שיא כאשר הצד השני שולף 'שפן מהכובע' או מבצע מהלך מפתיע. הליטיגטור העוסק בתחום הליטיגציה המסחרית צריך להכיר באופן יסודי את החוקים והתקנות במנעד רחב של נושאים. הוא נדרש להתמודד עם תיקים מורכבים ומשמעותיים הקשורים לעולמות המסחר המקומי והבינלאומי, דיני תאגידים, שוק הוון וניירות ערך, ועוד, כאשר עולמות אלו משתנים באופן תכוף. על הליטיגטור מוטלת האחריות להכיר את הנושאים המקצועיים מכל זווית אפשרית, ובמקביל, גם לדעת להציג אותם הן באמצעות טיעון משכנע, והן באמצעות רטוריקה משובחת והופעה משכנעת.
אז מי יכול להיות ליטיגטור מוביל ואילו תכונות נדרשות לכך? ובכן, כמה מטובי הליטיגטורים בישראל נדרשו לשאלה וציינו את התכונות החשובות בעיניהם, אלה שמעניקות לליטיגטור את היכולת להצטיין, אם הוא ימשיך לעבוד קשה, להכיר את החומרים הרלוונטיים, ולהבין את חוקי וגבולות בית המשפט והדיונים המשפטיים.
הליטיגטורים גם התייחסו ליתרונות והחסרונות שסדרי הדין החדשים הביאו לבית המשפט, ופירטו כיצד הם משפיעים על עבודתם. הם גם מתייחסים בגילוי לב ובכנות לאתגרי הקורונה ולמעבר החד מבית המשפט למרחב הווירטואלי. המעבר המאולץ השפיע כמובן באופן רוחבי על הדיונים המשפטיים, חסך זמן ומשאבים, ויצר נגישות ויעילות, אך גם אתגר את הליטיגטורים שחלק מיכולת ניתוח התנהגות העד וניהול המשפט הפרונטלי נלקח מהם. במקביל, עוצמת מעמד בית המשפט פחתה, כמו גם האלמנטים הפסיכולוגיים שמביא איתו המעמד מול שופט ומול עורך דין שמנסה לבחון לא רק את מילותיו של העד ו/או החשוד, אלא גם את התנהגותו הכללית והדינמיקה המשתנה.
לרגל פורום המשפט של Duns 100 בתחום הליטיגציה המסחרית, נשאלו כמה מבכירי הליטיגטורים בישראל על כמה מהסוגיות המרכזיות המלוות את עולם הליטיגציה בתקופה האחרונה. לכתבה התראיינו: עו"ד אופיר צברי, שותף מייסד במשרד צברי פרקש ושות', עורכי דין. עו"ד רם ז'אן, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ושותף מנהל, משרד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. עו"ד ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (FBC & Co.). עו"ד בועז פייל, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה, יגאל ארנון ושות'. עו"ד ניר מילשטיין, שותף ומנהל מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד 'שניצר, גוטליב, סאמט ושות'. עו"ד רונן עדיני, שותף מייסד ברונן עדיני ושות', ועו"ד יוסי לוי, מייסד שותף ומנהל ב'יוסי לוי ושות' עורכי דין'.
האם המעבר לדיונים משפטיים בזום בעקבות תקופת הקורונה פגע בליטיגטורים? אם כן, מה הם ההיבטים המרכזיים שנפגעו וכיצד הפגיעה באה לידי ביטוי? האם מומלץ להמשיך להשתמש בתוכנות מסוג זום במהלך דיונים משפטיים גם בשגרה?
עו"ד בועז פייל: "לאחר למעלה משנה בה נאלצו בתי המשפט והצדדים המתדיינים לנהל הליכים משפטיים בצל הקורונה, ניתן לומר כי הכלי של ניהול דיונים באמצעות תוכנות ועידת וידאו יישאר עימנו גם לאחר שהמגבלות יסתיימו. תקנות סדרי הדין החדשות אף עיגנו את האפשרות הזו והרחיבו אותה. עם זאת, יש לומר כי לפחות בשלב זה – ישנו פער ניכר בין הצורך בכלי כזה, והיתרונות האפשריים שלו, ובין רמת הביצוע בשטח – שהיא עדיין לא מספקת. לכן, בדיונים בעלי אופי טכני ותמציתי יותר, כגון דיוני קדם משפט, דיונים בבקשות ביניים פשוטות ועוד, זהו כלי שיכול להיות יעיל וזמין ולחסוך בעלויות ובזמן. לעומת זאת בדיונים מהותיים יותר, ובעיקר בדיוני הוכחות בהם נדרשות חקירות עדים, נראה כי הפתרונות הקיימים עדיין אינם מספיק יעילים. חקירת עדים באמצעות ועידת וידאו היא אמצעי שטוב להשתמש בו כשאין ברירה אחרת - בעיקר כשהעד אינו בישראל ונמנע ממנו להגיע - אך ברמת הביצוע הנוכחית חקירה באמצעות ועידת וידאו אינה יכולה להחליף חקירה פרונטלית באולם בית המשפט".
עו"ד ד"ר גיל אוריון: "המעבר לדיונים בזום במתכונת הנוכחית אינו מספק. יש להשביח את המערכת מבחינה טכנולוגית ולהפוך את הלימון ללימונדה. קיומם של דיוני זום על בסיס קבוע בסוגים מסוימים של נושאים יכול לייעל מאד את ניהולו של ההליך. אין כל צורך לכנס את הצדדים לדיון בעל אופי טכני או פרוצדורלי. גם נושאים מהותיים שדורשים ליבון משפטי יכולים להתקיים בזום. כפי שאנו עושים ישיבות רבות עם לקוחות בזום, כך ניתן גם לערוך ישיבות בתי משפט. אם כי לצורך זה יש לקבוע פרוצדורה מסודרת לגבי אופן ניהול ההליך".
עו"ד רם ז'אן: "בתקופת הקורונה הרגשנו עליה בהיקף תיקי הליטיגציה וככלל, הדיונים בבית המשפט המשיכו וממשיכים להיערך באופן פרונטאלי. לא נעשה עדיין שימוש משמעותי בתקנה שמאפשרת לבית המשפט לקיים דיוני קדם משפט באמצעים אלקטרוניים. ולדעתי טוב שכך. יש ערך לדיון פרונטאלי בבית המשפט, שבו הלקוח מרגיש שיש לו את יומו, הוא יכול להגיע פיזית לבית המשפט, לראות ולשמוע את השופט ויש כמובן חשיבות גם לדברים שנאמרים מחוץ לפרוטוקול, דבר שקשה יותר לעשות בדיון באמצעי חזותי לדוגמא. לעומת זאת, דיונים מקדמיים בין הצדדים עצמם לפי תקנות סדר הדין החדשות נערכים בעיקר בזום או טלפונית ומהבחינה הזו יש בכך יתרון רב והדבר חוסך זמן יקר.
גם דיוני בוררות נערכים בזום לעיתים קרובות – ובעיקר דיוני קדם. האפשרות לקיים דיונים בזום השפיעה גם על הליכי בוררות בינלאומית – הליכים שהיו תקועים במשך זמן רב בהמתנה לדיונים פרונטליים, וכעת עם שינוי גם בכללי ה-ICC ושל מוסדות אחרים, ניתן לקיים את הדיונים בהם בזום".
עו"ד ניר מילשטיין: "כן, המעבר לדיונים משפטיים בזום בעקבות תקופת הקורונה פגע בליטיגטורים. ההיבטים המרכזיים שנפגעים בדיונים בזום הינם הגבלת היכולת לקיים דיאלוג ולשכנע באופן בלתי אמצעי, כמו גם ניהול חקירה נגדית שהאפקטיביות שלה באמצעות הזום הינה מוגבלת ביותר
לגבי השאלה באם מומלץ להמשיך להשתמש בתוכנות מסוג זום במהלך דיונים משפטיים גם בשגרה, התשובה היא: כן - לגבי דיוני תזכורת ודיוני קדם משפט ככל שאינם דורשים טיעון משפטי; לא – לגבי דיונים הדורשים טיעון משפטי, חקירת עדים וסיכומים".
עו"ד אופיר צברי: "לדעתי לא הייתה פגיעה מהותית בליטיגטורים. אשר לזום: כאשר מדובר בדיונים מקדמיים שבהם אין עדויות, הרי שאת אלה ניתן לטעמי לנהל ב"זום", או באפליקציה דומה. בדיונים אשר יש בהם עדויות – פני הדברים הם שונים כליל לדעתי, כאשר יש צורך בעדויות ובחקירות. קיימים ארבעה מבחנים עיקריים לקביעת מהימנות עד:
הראשון: "התרשמות" - התרשמות ישירה מהתנהגות העד על הדוכן, אופן הצגת הדברים על ידיו, מראהו בעת מסירת עדותו וכיו"ב. השני: השוואת דבריו של העד עם דבריו במקומות אחרים ודברים שנאמרו על יד עדים אחרים. השלישי: העמדת דברי העד במובן של שכל ישר, היגיון וניסיון חיים. הרביעי: האם העדות מתאימה לאישיות העד כפי שהתגלתה במסגרת ההליך.
מבחן "ההתרשמות" הוא כנראה הקשה ביותר מבין מבחנים אלה. כאשר מוסיפים על הקושי להתרשם מעדות גם את ה"זום" או האפליקציה הרלבנטית, על המשתמע מכך, הרי שהקשינו על בית המשפט לבצע את מלאכתו באופן מלא ולהתרשם מן העדות. בנוסף, גם הסרנו מעל העד חלק נכבד ממוראו של בית המשפט. החשש מבית המשפט מקשה על אנשים שלא להעיד אמת. המערכת כולה בנויה בין היתר על החשש הזה: האופן בו בית המשפט נראה ונכבדות המקום; מיקומו של השופט מעל הצדדים ובקרבה גדולה לעד - דוכן העדים הינו ליד מושבו של השופט בכוונה תחילה - ; והעובדה שבית המשפט יכול להחליט במקום על סנקציות או החלטות. יש בעיני חשיבות פסיכולוגית גדולה לכך שאנשים יעמדו אל מול השופט ואל מול יריבם, פנים אל פנים בעת שהם נחקרים. ריחוק גיאוגרפי והתנהלות באמצעות הרשת, יוצרת תחושה מסוימת של חסינות, הנעלמת כאשר העד מופיע פנים אל פנים למול שופט ויריבו. על כך יש עוד להוסיף קשיים רבים נוספים. אם העד אינו באולם יש יותר סיכוי לתמרן את העדות, בין אם באמצעות סיוע למתן תשובות לעד באמצעים אלקטרוניים שונים, או בדרכים אחרות. באולם בית המשפט הדבר כמעט בלתי אפשרי, מכיוון שהעד מצוי, כאמור סמוך מאד לשופט".
עו"ד רונן עדיני: "אין ספק שלקיים דיון בימ"ש, בוודאי – חקירה נגדית, באמצעות היוועדות חזותית - זה עולם אחר. הרבה פחות נוח ופחות אפקטיבי. כידוע אין טוב ממראה עיניים באולם בית המשפט. יתכן ומדובר בשינוי שהולך להישאר איתנו, אם כי אני לא בטוח בכך. אם הקורונה תיעלם ותדעך, כפי שכולנו מקווים, אז בדיוק כפי שנחזור לטוס, אני מאמין שנחזור לדיונים רגילים באולם המשפט. עם זאת, תקופת הקורונה תרמה לנו בכך שהיא לימדה שזה לא סוף העולם, ובאמצעות טכנולוגיה, אנו יכולים להתגבר על מכשולים שונים, ולקיים דיונים משפטיים".
עו"ד יוסי לוי: "המעבר לדיונים לא פגע בליטיגטורים, אלא בדיוק להפך. ישנם דיונים רבים שעוסקים בעניינים טכניים במהותם, ואין כל צורך ממשי בהתייצבות פיזית באולם. הדיונים בזום מאפשרים לעורכי הדין לחסוך זמן נסיעה יקר -בפרט כאשר מדובר בדיונים במקומות מרוחקים - ולכן מומלץ בהחלט להמשיך ולעשות בהם שימוש. יחד עם זאת, יש להקפיד שהשימוש ייעשה בעיקר לישיבות המיועדות לדיון בעניינים טכניים כגון קביעות מועדים להמשך או הסדרים דיוניים כאלה ואחרים".
סדר הדין האזרחי, מה הם היתרונות המרכזיים עבור ליטיגטורים, ומה הם החסרונות המרכזיים?
עו"ד רם ז'אן: "מוקדם מידי עדיין להסיק מסקנות בדבר מידת התועלת שיש בתקנות החדשות. ככלל, אפשר לראות סימנים ראשונים לניסיון ליעילות דיונית רבה יותר בהתאם לרוח התקנות החדשות, בין השאר, בקיצור אורך כתבי הטענות והפחתה בבקשות ביניים. אם כי יש גם שוני רב בין האופן שבו שופטים שונים בערכאות שונות ובמחוזות שונים מיישמים את התקנות".
עו"ד ד"ר גיל אוריון: "השאלה הגדולה היא כיצד התקנות יתקבלו על ידי המערכת, האם אכן הן יביאו לייעול ההליך או שמא ייושמו תוך מתן דגש על עניינים פרוצדורליים מכבידים. תחושתי היא שלעת עתה התקנות אכן פועלות לייעול ההליך ולזירוזו, הן בהיבט של ניסוח מסמכים ממוקדים יותר, והן בהיבט של גילוי מסמכים מקיף יותר. בסופו של דבר המבחן טמון באופן היישום, ובאופן התפקוד של בית המשפט. דוגמא קלאסית לתפקוד יעיל גם מהבחינה הדיונית היא המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב".
עו"ד בועז פייל: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נכנסו לתוקף בתחילת השנה, והמערכת המשפטית כולה – הן בתי המשפט והן עורכי הדין – מצויים כעת בתקופת למידה שלהן. למרות שהיו ציפיות, ואולי חששות, שעולם הדיונים האזרחיים כולו עומד להשתנות באופן מהותי – זה אינו המצב. יש להניח שבמהלך שלוש עד ארבע השנים הקרובות המערכת תתאפיין בספקות והבדלים בפסיקת ערכאות דיוניות שונות, עד שהסוגיות המרכזיות יגיעו לבית המשפט העליון שיקבע בהן הלכה מחייבת. לכן, באופן טבעי, התקופה הנוכחית מתאפיינת בחוסר וודאות ושינויים תכופים, וכך יהיה גם בתקופה הקרובה".
עו"ד רונן עדיני: "הכוונה של התקנות טובה, הביצוע - הרבה פחות מוצלח. ראשית, טוב לצמצם את היקף הטיעונים בכתב ולהגבילם. אבל לא כל ההגבלות והחידושים נכונים או נחוצים".
עו"ד אופיר צברי: "לגבי סדרי הדין החדשים, מספר מחשבות: כמו תמיד כאשר יש שינוי בכללי המשחק, יש יתרון לשחקנים שיודעים להפנים את השינוי מהר יותר. התקנות החדשות שמות דגש גדול יותר על יעילות ההליך - כתבי הטענות צריכים להיות קצרים יותר וממוקדים הרבה יותר. עורכי הדין צריכים לחדד את הטיעונים ולמסור אותם באופן בהיר ותמציתי. בכל זאת היו בתקנות הקודמות גם יתרונות ביחס לתקנות החדשות, דווקא בהיבט הזה של יעילות. כך למשל האפשרות להגיש המרצת פתיחה, שבוטלה בתקנות החדשות. הליך זה היה הליך יעיל ומהיר שהתאים למקרים שהמחלוקות העובדתיות אינן מורכבות במיוחד. הצדדים נדרשו להגיש תצהירים כבר בתחילת ההליך ולצרף כבר בראשיתו את מלוא המסמכים הרלוונטיים. במובן זה נראה שהיעילות נפגעה בתקנות החדשות, שכן גם בהליך שיכול היה להיות פשוט וקצר יחסית, צריך היום לנקוט ב"הליך מלא" ארוך ומסורבל יחסית. נדמה שמתקין התקנות ביטל את הליך המרצת הפתיחה, והליכים אחרים כמו סדר דין מקוצר, כיוון שרבו המקרים בהם ננקטו הליכים בלתי מתאימים ומורכבים, ובתי המשפט מצאו עצמם בדיונים ארכניים בשאלת התאמת ההליך, כך שהיעילות נפגעה. לכן הוחלט על סוג אחד בלבד של הליך, למעט יוצאי דופן - כמו תביעה לפינוי מושכר שנותרה בהליך מקוצר. נדמה, שניתן היה לחשוב על פתרונות רכים יותר מביטול סדר הדין, כמו למשל, הטלת הוצאות כבדות, עונשיות, על מי שנקט בהליך לא מתאים, הן לטובת הצד שכנגד והן לטובת אוצר המדינה. מעבר לכך לטעמי, אין שינוי מהותי של "כללי המשחק" מהתקנות הקודמות".
עו"ד ניר מילשטיין: "היתרונות המרכזיים הינם הכלים בהם ניתן לעשות שימוש בשלב קדם המשפט, באופן אשר יאפשר להגיע לשלב ההוכחות עם מידע רב באשר לראיות שבידי הצד שכנגד. החיסרון המרכזי הינו הצורך להקדיש זמן ומשאבים לעיסוק בפרוצדורות ובמענה לדרישות / בקשות הצד שכנגד, שחלקן מיותרות".
עו"ד יוסי לוי: "היתרונות המרכזיים הן שהתקנות מחייבות את הצדדים להגיע ערוכים יותר להליך המשפטי, ובכך עשויות לאפשר קידום הליכים באופן מהיר יותר. החיסרון המרכזי הוא שהתקנות מכוונת לטובת ייעול המערכת השיפוטית על חשבון זמנם של עורכי הדין. כך למשל, החובה לקצר את כתבי הטענות, מוסיפה עבודה מרובה לעורכי הדין - בשל הקושי לתמצת בצורה מדויקת את כל הטענות במגבלות מקום שלא תמיד מתאימות לאופי התיק. כך גם האיסור להגיש בקשות לפני דיון קד"מ אלא להגיש תקציר של הבקשות שיש כוונה להגיש בעתיד, מוסיף עבודה מרובה ומסרבל את ההליך, במטרה לחסוך זמן שיפוטי בכתיבת החלטות".
מה הן לדעתך שתי התכונות החשובות ביותר אצל ליטיגטורים? מה אתם מחפשים בעורכי דין חדשים המעוניינים להיות ליטיגטורים?
עו"ד ניר מישלטיין: "היכולת להבחין בין עיקר וטפל והיכולת לקבל החלטות נכונות וביעילות. לדוגמה: מהו הקו הנכון לניהול התיק, איזה בקשות נכון / לא נכון להגיש, כן / לא לפשרה, מה ואיך נכון לשאול בחקירה נגדית ומה לא, וכו'.
לגבי מה אנחנו מחפשים בעורכי דין חדשים המעוניינים להיות ליטיגטורים, הרי שאנחנו מחפשים אינטליגנציה, יכולת לרדת לפרטים, מוסר עבודה גבוה, שאפתנות"
עו"ד אופיר צברי: "התכונה החשובה ביותר בעיני היא נחישות. היתרון שלה היא שכולה תלויה בך. בתוך נחישות נכללות חריצות ויסודיות: לא לוותר עד שיודעים את כל העובדות, עד שמבינים את מלוא המצב המשפטי ולא לוותר במסגרת התיק. נחישות פירושה גם יכולת להתמודד עם מצבי לחץ וקשיים ואצל ליטיגטורים זה לחם חוק. נחישות תביא כל ליטיגטור למיצוי יכולותיו.
התכונה השנייה שהיא חיונית בעיני, היא יכולת לפשט סיפור מורכב לסיפור פשוט ולדעת איך לספר אותו. בתי המשפט קצרים בזמן ובסבלנות, היכולת לתת את תמצית הדברים בקיצור יחסית, מבלי לאבד חלקים מהותיים בתוכו, מאפשרת לשכנע גם את מי שלא קרא את כל כתבי הטענות. היא גם מחייבת אותך למקד את המחשבה והטיעון".
עו"ד רונן עדיני: "התכונה הכי חשובה לדעתי אצל עורך דין, בוודאי אצל ליטיגטור, זו היכולת להפריד בין עיקר וטפל. בנוסף, חדות מחשבה ויכולת ניסוח מצוינת בכתב ובעל פה. בליטיגציה מסחרית מורכבת, בה אני עוסק, אנו כותבים ומגישים מסמכים בכתב הרבה יותר מאשר טוענים בעל פה, ולכן כתיבה חשובה אף יותר מדיבור. אגב, כאן בולט ההבדל בין מי שקרא וקורא ספרים ומי שלא. מי שקורא ספרים כותב הרבה יותר טוב".
עו"ד יוסי לוי: "הבנה משפטית – היכולת לעיין בתיק ולהבין מהי המסגרת המשפטית הרלוונטית, ומהן הנקודות החשובות; ויסודיות – היכולת לצלול לכל פרט קטן בתיק, ולהכירו. אלו גם התכונות שאנו מחפשים בליטיגטורים".
עו"ד בועז פייל: "אנו חיים בעולם משתנה, והשינויים רק הולכים ונעשים גדולים יותר ותכופים יותר. הטכנולוגיה והחדשנות הופכות דומיננטיות יותר ויותר גם בתחומים הנחשבים "מסורתיים" יותר, שנתפסו עד כה כשמרניים ויציבים. הואיל והליטיגציה המסחרית נוגעת, הלכה למעשה, כמעט בכל היבט של חיי הכלכלה והמסחר המודרניים, גם העוסקים בתחום זה חייבים להתאים עצמם למציאות המשתנה, וזאת תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של המקצוע, כפי שעוצבו עד כה. לכן, התכונות הנדרשות מליטיגטורים, ובייחוד כאלה המתחילים כעת את דרכם בתחום, הן מצד אחד יכולת למידה מהירה של תחומים חדשים, גם כאלו שעורך הדין לא נגע בהם בעבר, הן משפטיים והן בתחומים נוספים, כלכליים, טכנולוגיים ואחרים; ומאידך גיסא – אין תחליף לדרישות המסורתיות ובראשן יסודיות, חריצות ורצון לנצח. נראה כי הדרישות הללו לא ישתנו, גם אל מול המציאות המשתנה לנגד עינינו".
עו"ד גיל אוריון: "ליטיגטור טוב הוא קודם כל משפטן טוב. מעבר לכך, הוא צריך לדעת לעמוד על שלו ולהיות אסרטיבי מצד אחד, אבל להימנע מאגרסיביות ומאלימות מילולית מצד שני. אגרסיביות לא משרתת את הלקוח, וגם לא מצטיירת טוב בעיני בית המשפט. קולגיאליות והגינות דיונית הן תכונות חשובות שלצערי פחות באות לידי ביטוי בשנים האחרונות. מעבר לכך, ליטיגטור טוב בתחומים בהם אני עוסק צריך להפגין שליטה גבוהה בהיבטים עסקיים ולא רק משפטיים, וגם להיות בקיא בשפה האנגלית".
עו"ד רם ז'אן: "תכונה אחת שאנחנו מחפשים היא חתירה לניצחון. אקטיביות ופרו-אקטיביות. חשוב לנהל את התיק, לחשוב מה הדבר הנוסף שאפשר לעשות כדי לנצח. לא רק להתנהל בתיק ולהגיש כתבי טענות בזמן - שזה כמובן חשוב אבל לא מספיק. בנוסף חשובה מאוד היסודיות והירידה לפרטי הפרטים.
בעורכי דין חדשים אנחנו מחפשים כאלו שהם משפטנים מצוינים, חרוצים, יסודיים, עם מוטיבציה, רצון ללמוד את המקצוע ועם עקומת למידה מהירה".
