כנס התעשייההתעשייה הישראלית מגויסת: "במצב חירום נשענים עלינו, אבל בשגרה שוכחים אותנו"
כנס התעשייה
התעשייה הישראלית מגויסת: "במצב חירום נשענים עלינו, אבל בשגרה שוכחים אותנו"
בכירי התעשייה המקומית דיברו בכנס התעשייה והקמעונאות של BDO על האתגרים שלהם מפרוץ המלחמה. "המדינה לא היתה פנויה לטפל בחזרת העובדים, שכרנו להם דירות בבאר שבע", אמרה קרן חזון, יו"ר ומנכ"לית תורפז, שלה מפעל בניר יצחק. "מרכז מו"פ שלנו בקריית שמונה חטף טיל", סיפר מנכ"ל פלסאון גל וקסלר
"ללא אוניות שמגיעות, התעשייה המקומית היא החיץ האחרון. אם נמשיך לייצר תעשיה מקומית חזקה - יש כאן קיום" - כך אמר נרי נהוראי, מנכ"ל פלסטופיל, בפאנל שהתקיים במסגרת כנס התעשייה והקמעונאות של BDO. עוד השתתפו בפאנל קרן כהן חזון, יו"ר ומנכ"לית תורפז תעשיות; גל וקסלר, מנכ"ל פלסאון; עידו לשם, מנכ"ל רפא; שמואל דונרשטיין, מנכ"ל ובעלים קבוצת רב בריח ישראל ובינלאומי; ושניר שרון, משנה למנכ"ל ומנהל עסקים ראשי תדיראן גרופ. את הפאנל הנחה אבי עוז, שותף, מנהל זרוע הביקורת וחבר הנהלה ב-BDO.
פלסטופיל מייצרת יריעות פלסטיק לתעשיית המזון, ויש לה מפעלים בניר יצחק, שדרות וקיבוץ הזורע. נהוראי סיפר על התמודדות החברה מפרוץ המלחמה: "המפעל שלנו בשדרות חזר תוך עשרה ימים לתפקוד מלא, בהינתן מצב בו לא כל הצוות מסוגל לעבוד. לא כולם הצליחו לחזור בקלות, אך זה אזור בו 20 שנים יורים, העובדים שלנו מורגלים במצב ומתנהגים באופן מופתי. עובדינו הם אנשים אדירים, אלה אנשים שמגיעים לעבוד ועובדים.
"המפעל שלנו בניר יצחק הוא מפעל על הגדר שחודש הפסיק לייצר. העובדים שלנו שמפונים באים בהסעות, ויש לנו עובדים מסרי לנקה. אנו עובדים עם מכונות הזקוקות להשגחה ולאנשים. אני גם אציין שבקורונה היה משבר לוגיסטי גדול שהבהיר כמה ישראל היא אי. ללא אוניות שמגיעות התעשייה המקומית היא החיץ האחרון. מדינת האויב שלנו טורקיה יצאה מהמשוואה, ואם נמשיך לייצר תעשיה מקומית חזקה - יש כאן קיום".
גם לתורפז, העוסקת בתחום תמציות הטעם והריח וחומרי גלם לתעשיית האגרו והכימיקלים העדינים והארומטיים, יש מפעל בניר יצחק. "הבאנו אותו לעבודה מלאה תוך עשרה ימים", סיפרה היו"ר והמנכ"לית קרן כהן חזון. "אנו מפעל כימי, ולכן המורכבות שלו גבוהה לאין שיעור ממה שניתן לדמיין. מדובר במפעל הפועל בשלוש משמרות עם חומרים מסוכנים - ועובדינו נפצעו, ילדיהם נחטפו. ללא המנהלים המופלאים שלנו, לא היינו יכולים להתגבר. בתוך האתר שלנו היתה במשך שבועות רבים יחידת לוחמה בטרור שדאגה שהעובדים יגיעו למשמרות. שכרנו דירות בבאר שבע כדי שאנשים יוכלו לשוב לעבוד, ולצערי המדינה לא היתה פנויה לטפל בחזרת העובדים.
"מה שחשוב מאוד לומר זה שתעשייה היא נכס צאן ברזל. אם לא נדאג שתהיה תעשייה, בכל מדינה ובמיוחד בישראל, לא תהיה לנו זכות קיום. זה לא משנה שיש טורקיה וזה לא משנה שיש אפריקה, חובתנו לדאוג שתהיה כאן תעשייה. האמריקאים ראו זאת היטב בזמן הקורונה וכעת הם משקיעים בתעשיית השבבים. אם לא נבין את זה - זה יהיה חמור. ממשלתנו בקריסה אך אנו אזרחים שעושים טוב - ועלינו לתקן כי אחרת לא תהיה לנו מדינה".
פלסאון, יצרנית המוצרים הטכניים מפלסטיק שבשליטת קובץ מעגן מיכאל, מתמודדת עם אתגר דומה בחזית הצפונית. "קיבוץ מעגן מיכאל, הקיבוץ שלנו, יודע להתמודד", אמר המנכ"ל גל וקסלר. "פינינו חדרים למפוני הצפון, ובל נשכח שלפני שנה וחצי רכשנו 60% מחברה בכפר בלום (יצרנית בקרי ההשקיה הממוחשבים גלקון - ת"ה). יש לנו מפעל בצפון שעובדיו פונו ואין בו פעילות, לכן קלטנו עובדים של גלקון בקיבוץ מעגן מיכאל, פינינו שטח במפעל לצורך המשך ייצור, פינינו משרדים לטובת עובדי מטה. זה עזר, זה נתן ביטחון.
"בינואר האחרון מרכז מו"פ שלנו בקריית שמונה חטף טיל, ולמזלנו אף אחד לא נפגע. יש לנו עובדים מהצפון שילדיהם צריכים כעת ללמוד במעגן מיכאל לדוגמה, וכך הצלחנו להמשיך ולייצר, לשמור על המשכיות עסקית. קיבוץ כברי (שם נמצא אתר הייצור של החברה הבת ריאון - ת"ה) יותר רחוק מהגבול, ולכן יותר קשה שם. החזרה לגלקון קשה - קשה לגייס עובדים, הרבה עובדים פונו, רבים מרגישים לא בטוח לשוב. אבל בסך הכול בקיבוץ מעגן מיכאל יש כעת מעט מפונים. זה היה תהליך ארוך אבל תהליך שהוא חובה".
במענה לשאלה על התגייסות המערכת הבנקאית מאז החלה המלחמה, אמר המנכ"ל והבעלים של רב בריח שמואל דורנשטיין: "המערכת הבנקאית מבינה את מה שקורה. ב-11 באוקטובר קיבלתי טלפונים מהבנקים שרצו לדעת האם הכל בסדר באזור שלנו, במפעל שלנו בזיקים. המערכת הבינה שהעסקים בישראל לא החלו אתמול וצריך ללוות אותם. במקרה של רב בריח, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה כל המערכת הבנקאית הגדילה לנו מסגרת, בלי הרבה דיונים. המערכת הבנקאית נכנסה לנו מתחת לאלונקה. אני לא מליץ יושר של הבנקים, אבל לא שמעתי מחבריי התעשיינים ולא שמעתי בעצמי, גם לא מאלפי הקבלנים שאנו עובדים איתם, על בעיות מהבנקים. הם פשוט לא פיזרו בהלה, לא עשו פאניקה. הם התייעצו עם התעשיינים. אני מוריד את הכובע בפני אלה במערכת הבנקאית שלמדו מהעבר, במערכת יש אנשים צעירים שחושבים אחרת ושיבורכו".
גם מנכ"ל יצרנית התרופות רפא, עידו לשם, סיפר על ההתמודדות שלו: "ב-7 באוקטובר קלטנו איך אירוע כזה ייראה, עברנו שלב למצב עבודה חזקה, כי יש דרישה גדולה למוצרים שלנו בשדה הקרב, בטיפול בחרדות בציבור ובנדודי שינה. העובדים הוסיפו משמרות ועבדו בסופי שבוע, כולם נרתמו. אנו יושבים בהר חוצבים והעובדים שלנו מאוד מגוונים: ערבים, חילונים, חרדים, גם מיהודה ושומרון וגם מתל אביב. כולם גאים בהזדמנות לתרום במצב בו המדינה צריכה את זה, אבל לצערי כשהדברים התייצבו למצבי שגרה אז שוכחים את ההישענות על היצרנים הישראלים בעת מצוקה, וגופים להם סייענו אוהבים לספר איך הם ייבאו יותר בזול בשני סנט מארצות הברית או אירופה".
גם שניר שרון, משנה למנכ"ל תדיראן, דיבר על חשיבות הייצור המקומי: "תדיראן שואפת לעסוק בכל שרשרת הערך ולכן אנחנו מגדילים אחיזה בשוק הישראלי. אנו מסוגלים באמצעות תעשייה ישראלית להתאים מוצר לאקלים ישראלי ולצרכן ישראלי. בעולם האלומיניום, הקמנו מפעל אלומיניום בהשקעה מאוד גדולה והשקנו אותו באוגוסט האחרון. היינו קשורים ליצרן טורקי כדי לייצר את חלקי האלומיניום שמאפשרים הצבה על הגג, אז הקמנו מפעל ישראלי שמשמש כיום לייצור מרמת החומר גלם. אנו מאמינים בתעשייה הישראלית, ובזמן שאחרים סוגרים מפעלים, אנו משקיעים כאן בארץ".
