מהקיץ הבא: תעריפי החשמל בתעשייה יעלו פי 4 בשעות הערב
מהקיץ הבא: תעריפי החשמל בתעשייה יעלו פי 4 בשעות הערב
מבנה התעריפים כיום מייצר אינטרס לצרוך יותר חשמל בשעות הערב, שכן התעריף נמוך, אך בשעות אלו עלויות הייצור של החשמל גבוהות יותר. השינוי המוצע על ידי רשות החשמל ופורסם היום לשימוע ציבורי אמור להתאים את עצמו להגברת הייצור של אנרגיות מתחדשות ולעודד צריכה בשעות הבוקר והצהריים, אך יחייב התאמה של הצרכנים הגדולים
מהפכה בתעריפי החשמל לצרכנים הגדולים: רשות החשמל מפרסמת היום לשימוע ציבורי הצעת החלטה שמעדכנת, לראשונה אחרי 11 שנה, את תעריפי החשמל לצרכנים גדולים (מעל 40,000 קוט"ש לשנה).
על פי העדכון, שצפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2022 (לאחר השימוע הציבורי ולאחר שיאושר במליאת הרשות), מבנה התעריפים ישתנה באופן קיצוני, כך שבשעות הערב המתאפיינות בביקוש משקי גבוה לחשמל ובייצור חשמל ממקורות מזהמים יותר – המחיר עבור כל קוט"ש יהיה יקר הרבה יותר. בשעות הצהריים בהם קיים ייצור מוגבר של חשמל מאנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש) – התעריף יהיה נמוך יותר.
לפי רשות החשמל, העדכון צפוי לעודד הסטת צריכה לשעות הצהריים ובכך לחסוך הקמת הספק קונבנציונלי ולעודד הקמת מתקני אגירה לשם קליטת עודפי ייצור סולארי בצהריים והעברתם לשעות הערב.
יחד עם זאת, השינוי יחייב הסתגלות ואולי שינויים משמעותיים בתעשייה, כך למשל מתקני התפלה שכיום פועלים בקצב מוגבר בשעות הערב (בהן התעריף הנוכחי נמוך יותר), יצטרכו לשנות את דפוסי העבודה שלהם ולהסיט את הצריכה המוגברת לשעות הצהריים. אחרת הם יאלצו לשאת בהתייקרות משמעותית של התעריף הכולל.
צרכנית האנרגיה הגדולה בישראל היא חברת מקורות (5% מהביקוש הארצי לחשמל והוצאות החשמל לשנה כמיליארד שקל). מקורות מקדמת מיזמים נרחבים להפקת אנרגיה מתחדשת ואם היא תוכל להשתמש באנרגיה שלה לצרכיה, היא אולי תוכל לצמצם את חשבון החשמל שלה. מהחברה נמסר כי "מקורות לומדת את הנושא".
כך לדוגמה, כיום במבנה התעריפי שקיים מאז 2010 הקיץ מוגדר כחודשיים בלבד בשנה (יולי-אוגוסט) ושעות השיא מוגדרות מ-10:00 בבוקר ועד 17:00 אחה"צ, אז התעריף עומד על למעלה מפי 4 לעומת תעריף השפל (66.5 אגורות לקוט"ש בשעות אלה לעומת 15.8 אגורות לקוטש בשעות שפל).
על פי המבנה החדש הצפוי, חודשי הקיץ יוגדרו כתקופה מיוני עד סוף ספטמבר, כלומר ארבעה חודשים במקום חודשיים. שעות השיא יוסטו לשעות הערב, החל מ17:00 אחה"צ ועד 23:00 בלילה. בשעות אלו התעריף יהיה למעלה מפי 6 לעומת תעריף הבסיס. לפי סימולטור, עבור קוט"ש אחד ישולם בשעות אלה 95.4 אגורות, לעומת 15.2 אגורות בשעות השפל. בקיץ בגלל הביקוש המוגבר ובמבנה החדש לא יהיו שעות בתעריף השפל הנמוך ביותר אלא התעריף יהיה פי 1.2 מתעריף השפל, שהם סביב 18.6 אגורות לקוט"ש, בכל שעות היממה בחודשי הקיץ, למעט שעות השיא.
שעות הפסגה עוברות לערב במקום בצהריים
הצורך בשינוי מבנה התעריף נובע מהעובדה הבסיסית לפיה עלויות ייצור החשמל אינן אחידות לאורך שעות היממה ומשתנות כתלות בגורמים שונים כמו מזג האוויר, טכנולוגית הייצור וכמות האנרגיה המיוצרת. כמות האנרגיה המיוצרת בכל שעה נקבעת בהתאם לביקוש באותה השעה, כלומר בהתאם לצריכת החשמל בפועל במשק.
כך בשעות בהן קיימת צריכה מוגברת, נדרש להפעיל יותר יחידות לייצור חשמל, גם כאלה שעלות ההפעלה שלהן גבוהה יותר, ובהתאם לכך עלות יצור החשמל בשעות אלו יקרה יותר. בנוסף נדרשת השקעה הונית משמעותית בהקמה של הספק לשם עמידה בשעות שיא הביקוש.
תעריפי התעו"ז (תעריף עומס וזמן) הם תעריפים שמשתנים בהתאם לעיתוי הצריכה ומטרתם לשקף את הערך הכלכלי של ייצור החשמל באותה עת. כאמור הפעם האחרונה בה נקבעו מקבצי שעות הביקוש השונות והיחס ביניהם היה ב-2010. מאז משק החשמל עבר שינויים טכנולוגיים ושינויים בתמהיל הדלקים, כולל מעבר מייצור משמעותי בדלקים מזהמים כגון פחם, סולר ומזוט, לייצור חשמל מגז טבעי (שגם הוא מזהם, אם כי פחות) ואנרגיות מתחדשות.
כל אלו גרמו לשינויים בהתפלגות עלות הייצור ונוצר צורך ממשי לתקן את מקבצי שעות הביקוש, על מנת לתמרץ את הצרכנים לצרוך חשמל בשעות בהן עלות הייצור המשקית נמוכה יותר. ללא שינוי של מקבצי הביקוש, ימשיכו צרכני החשמל להיות מתומרצים לצרוך חשמל דווקא בשעות בהן מערכת היצור נמצאת בעומס.
על פי השינוי המתהווה כעת, כאמור שעות הפסגה עוברות לערב במקום צהריים, ושעות הפסגה בקיץ יימשכו 4 חודשים בשנה במקום חודשיים. הפער בין שעות הפסגה לשפל גדל משמעותית (פי 6 במקום פי 4).
יחד עם זאת, חשוב לזכור ששינוי זה מתייחס כמעט ורק ללקוחות הכבדים, כלומר אלו שצורכים מעל 40,000 קוט"ש בשנה ולא לצרכנים הביתיים. אמנם צרכנים ביתיים יכולים לבקש גם הם להצטרף לתוכנית התעו"ז (תעריף לפי עומס וזמן), אך קיים מחסום טכני שבכדי לעשות זאת הצרכן מחוייב שיהיה לו מונה דיגיטלי חכם, שמאפשר לקרוא את הצריכה מרחוק באופן שוטף. ללא מונה כזה לא ניתן לחשב כמה חשמל צורך הלקוח בפריסה על פני שעות היממה השונות.