נשארים מאחור: רק ל־42% מהבנים הערבים יש בגרות
נשארים מאחור: רק ל־42% מהבנים הערבים יש בגרות
מחקר חדש של מכון אהרן חושף פערי ענק בין תלמידות ערביות לתלמידים ערבים. החוקרות: המיומנויות של תלמידים ערבים בכיתה ט' במבחני PISA שוות לאלה של תלמידים יהודים בכיתה ו'. הקיפוח התקציבי עדיין מוערך ב־2 מיליארד שקל בשנה
רק 42% מבני ה־18 הערבים זכאים לתעודת בגרות, ושיעור הזכאות לבגרות של נערות ערביות גדול פי 1.6 מזה של הנערים. שיעור הנערים הערבים הנושרים יותר מכפול מהנושרות. ההישגים הנמוכים והנשירה הגדולה של נערים ערבים מסתמנים כבעיה מספר אחת של מערכת החינוך הערבית, שתורמת לבעיות הקשות של צעירים חסרי מעש ועבריינות.
המסקנות האלה עולות ממחקר חדש של החוקרות הבכירות ד"ר מריאן תחאוכו וד"ר עידית קלישר ממכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. המחקר נעשה בסיוע החוקרים חנין מטר וקיריל מושקלב ובשיתוף אגף הכלכלנית הראשית באוצר.
החוקרות חישבו את שיעור הזכאות לבגרות מתוך מחזור בני ה־18. זאת בניגוד לחישוב של משרד החינוך שמתייחס רק למי שרשומים למוסד שמגיש לבגרות, ולכן מציג תוצאות גבוהות בהרבה מהמצב האמיתי. "אם מסתכלים על נתוני הבגרות מתוך התלמידים הרשומים, מתעלמים מחמישית מהבנים הערבים שכלל לא רשומים", אומרת תחאוכו.
שיעור הזכאות לבגרות מכלל המחזור של בנות ה־18 הערביות הוא 67%, לעומת 86% אצל בנות ה־18 היהודיות, ודי קרוב לשיעור של 74% בקרב בני ה־18 היהודים (הנתונים במחקר מתייחסים ליהודים לא חרדים). לעומת זאת, שיעור הזכאות לבגרות של הנערים הערבים עומד על 42% בלבד, כלומר רק לשניים מכל חמישה בני 18 ערבים יש בגרות. 21% מהנערים הערבים לא השתתפו כלל במסגרת המגישה לבגרות, לעומת 9% מהנערות הערביות, יותר מכפול, ו־4% מהנערים היהודים.
הפערים מתחילים כבר בגיל צעיר ומתרחבים עם הגיל. הסיכוי של נער ערבי עם ציון חציוני בבחינות המיצ"ב של משרד החינוך — מבחנים של משרד החינוך לבחינת רמת הלימודים בבתי הספר — לקבל בגרות עמד על 63%, לעומת 75% בקרב הנערים היהודים. רק 18% מהצעירים הערבים היו סטודנטים. זאת לעומת 39% מהצעירות הערביות ו־48% מהצעירים היהודים.
הפער הממוצע בין התלמידים היהודים לערבים במבחני PISA האחרונים ב־2018 — מבחני המיומנויות הבינלאומיים של ה־OECD — עמד על 115 נקודות לטובת היהודים. תחאוכו וקלישר קובעות ש"הוא שקול לפער מיומנויות של קרוב לשלוש שנים, כלומר רמת המיומנויות של תלמיד ערבי בכיתה ט' דומה לזו של תלמיד יהודי בכיתה ו'". לדברי תחאוכו, "בחברה הערבית ההורים מאוד מעודדים את הבנות ללמוד כי ההנחה היא שלאישה בלי השכלה אין שום אפשרות למצוא תעסוקה". "ההנחה היא שהבנים ימצאו עבודה", אומרת קלישר.
למשרד החינוך יש מדד טיפוח המתחשב בעיקר בהשכלת ההורה והכנסת המשפחה. אחת הסיבות לפערים בין יהודים לערבים היא ש־84% מהתלמידים הערבים משתייכים לשני חמישוני הטיפוח הנמוכים, לעומת 17% בלבד מהתלמידים היהודים הלא חרדים. ממצא מדאיג הוא שהפערים בין הנערים הערבים והיהודים אינם נעלמים גם כשמשווים תלמידים מאותו חמישון. כך שיעור הזכאות לבגרות של נערים יהודים בחמישון הטיפוח החלש עומד על 40% ושל נערים ערבים על 36%.
אלא שבגלל הנטייה של מערכת החינוך הערבית להכין לבחינות הבגרות ולהתמקד בשינון ולא בהבנה, הפערים גדולים עוד יותר במבחנים בינלאומיים שבודקים הבנה. כך, למשל, הפער במתמטיקה במבחן PISA האחרון בין בעלי הרקע החברתי הכלכלי הנמוך היהודים והערבים עצום — 78 נקודות.
גורם נוסף לפער בהישגים הוא הקיפוח התקציבי של החינוך הערבי. הקיפוח הזה צומצם בשנים האחרונות בעקבות תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי להשוואת פערים שהונהגה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. החוקרות חישבו את שווי הפער שנותר וגילו שהוא עמד בשנת 2020 על 2 מיליארד שקל לשנה, מתוכם 60% בבתי הספר התיכוניים. הבשורה החיובית היא שמדובר בירידה מ־2.5 מיליארד שקל בשנת 2018, כלומר ב־20%.
החוקרות מצביעות על היבט בולט במיוחד של בעיית הניהול במערכת החינוך הערבית. 99% מהתיכונים שמוגדרים אדומים מבחינת שיעור המחברות הפסולות בבגרות, עקב העתקות או רמאויות אחרות (יותר מ־3% מחברות פסולות), הם ערביים. החוקרות מציעות לקבוע יעד של הורדת שיעור בתי הספר האדומים בשני שלישים עד שנת 2026. הן ממליצות גם לפתוח בתוכניות תגבור לחינוך הערבי שיתמקדו בסיוע לחלשים, כמו התוכניות שהצליחו במגזר הדרוזי.
