דעהטוב שרבני הערים ייבחרו בהליך דמוקרטי
דעה
טוב שרבני הערים ייבחרו בהליך דמוקרטי
התקנות החדשות למינוי רבני ערים אמורות להפוך אותם מפקידים לנבחרי ציבור שכהונתם תוגבל. זהו שינוי מהותי משום שכל רב עיר יידרש מעתה לתת דין וחשבון ציבורי על פעילותו כדי להצדיק את הבחירה המחודשת בו
עד כמה זהות רבני הערים בישראל מעניינת את הציבור הישראלי? תשאלו אנשים ברחוב ותגלו שלא כל כך. ובכן, זו בדיוק הבעיה.
עד היום היה תפקיד רב העיר בעל אופי "פקידותי". הוא אמנם נבחר בבחירות, אבל זהותו נקבעה בעיקר על ידי הפוליטיקה הארצית, בשילוב מנצח של שר הדתות ושר הפנים, שפעמים רבות הגיעו מאותה מפלגה. מינויו היה לכל החיים וכמעט אי אפשר היה להדיחו. כך הפך התפקיד לג'וב מפנק עבור מקורבים וכלי לקידום אג'נדות מפלגתיות. כל זה הוביל לכך שבמקומות שונים הציבור המקומי לא מכיר את רב העיר, ולא חש שהוא מייצג אותו באיזשהו אופן.
הפוליטיזציה שבה נגוע תפקיד רב העיר בולטת בכך שביותר מ-35 רשויות מקומיות, חלקן מרכזיות ביותר (כמו תל אביב, חיפה, חריש), אין רב עיר מכהן כבר שנים רבות, וזאת בשל אי הסכמות פוליטיות. במקומות אחרים רבני עיר שאינם כשירים מבחינה רפואית המשיכו לכהן בתפקידם, והיו אף מקומות שבהם רב העיר כלל לא התגורר בעיר שבה כיהן. הפוליטיקה היתה חזקה מן התפקיד רב ההשפעה, וכוחו של הציבור בהשפעה עליו היה דל ביותר.
כעת העביר השר כהנא תקנות חדשות למינוי רבני ערים, שאמורות לשנות את המצב הזה. במשפט אחד ניתן לומר שהתקנות החדשות אמורות להפוך את רבני הערים מפקידים לנבחר ציבור. ראשית, הוועדה הבוחרת שתקבע את זהותו של רב העיר תורכב בחלקה הגדול מנבחרי הציבור המקומיים – מועצת העיר, ויוגדל חלקן של הנשים בבחירה (לפחות 40%). במסגרת זו חשוב לציין שלראשונה יוכרו נשות הלכה מקומיות כנציגות בוועדה הבוחרת, מה שבפועל מקדם את ההכרה במעמדן של רבניות.
בנוסף לכך כהונת רב העיר תוגבל לעשר שנים, עם אפשרות לבחירה מחודשת. שינוי זה אינו קוסמטי אלא מהותי. רב עיר, כמו כל נבחר ציבור, יידרש מעתה לתת דין וחשבון ציבורי על פעילותו כדי להצדיק את הבחירה המחודשת בו. רב עיר שלא יעשה מלאכתו נאמנה או לא יתאים לציבור שאותו הוא אמור לשרת - לא ימשיך בתפקידו. תחושת האחריות שלו תגדל, וכך גם ישתפר השירות שהוא מעניק כמו גם החיבור שלו לתושבי המקום (יש עוד כמה דברים שראוי היה להעביר בתקנות החדשות כדי לקדם את הקונספט החדש, אבל זה לא עבר כעת).
מסיבה זו התקנות החדשות הן בשורה חשובה לשירותי הדת בישראל. אין כאן עניין פרוצדורלי בלבד אלא משב רוח מרענן בתפיסת יחסי הדת והמדינה בישראל. התקנות החדשות מבטאות תהליך בריא של הפיכת שירותי הדת בישראל לדמוקרטיים יותר, כלומר כאלו שמחוברים יותר את לרצון העם ופועלים בשבילו, במקום להוות מקור לג'ובים עבור נבחרי הפוליטיקה הארצית. מעתה רב עיר יצטרך להתחבר יותר לציבור שאותו הוא משרת ולנציגיו, ולאנשי העיר יהיה יותר כוח בקביעת זהותו. בל נטעה, פוליטיקה ודאי שתהיה גם לפי התקנות החדשות, אבל הפוליטיקה הזו תהיה בעיקר פוליטיקה מקומית, שקרובה לשטח, ולא פוליטיקה ארצית, שמונחתת מלמעלה ולא תמיד רואה את הציבור.
קביעת התקנות החדשות לא היתה יכולה להיעשות ללא עבודה רבת שנים של ארגונים ויזמים חברתיים, בין היתר של תנועת נאמני תורה ועבודה. כעת משימתנו היא להביא למינויים של רבני ערים באותן עשרות הערים שאין בהן רב עיר מכהן, ולאייש את התפקיד במקומות בהם רב העיר צפוי לסיים את תפקידו בקרוב באופן שמקובל על הציבור. רבנים אלה לא רק יספקו שירותי דת אלא גם יביאו את עולם היהדות לציבור הרחב שאותו הם משרתים, בהתאם לדרכו ואופיו.
התקנות החדשות מוכיחות שמדינה יהודית יכולה להיות גם דמוקרטית, ואין סתירה בין הרכיבים. אני תקווה שבעקבות כך כלל הציבור יתחיל להתעניין בזהותו של רב העיר, וייקח אחריות על שירותי הדת שהוא מקבל ועל זהותו היהודית בכלל.
הרב ד"ר עידו פכטר הוא ראש מיזם רבני ערים בתנועת נאמני תורה ועבודה
