ההסתדרות פועלת להכנסת סעיפי הגנה מפני שינויי האקלים להסכמי עבודה
ההסתדרות פועלת להכנסת סעיפי הגנה מפני שינויי האקלים להסכמי עבודה
מחלות ופציעות, צמצום משרות והשבתה מפעילות - מאות אלפי עובדים בישראל ייפגעו מההתחממות הגלובלית, ובהסתדרות כבר מתכננים להכניס סעיפי אקלים להסכמים הקיבוציים
הקיץ בפתח, ולפי ההערכות 2024 עשויה להירשם כשנה החמה ביותר אי פעם מאז שהחלו המדידות. קדמה לה 2023, לאחר ששמונה השנים שקדמו לה היו גם החמות ביותר שתועדו אי פעם. ההשפעות המזיקות של שינויי האקלים מורגשות בכל תחומי החיים, ובראש על בריאות האדם. אם הטמפרטורה הממוצעת בעולם תעלה בשתי מעלות צלזיוס בממוצע, מקרי המוות הקשורים לחום יעלו פי 4.7 עד אמצע המאה, כך לפי דו"ח של המגזין המדעי לנסט שפורסם לאחרונה. הראשונים שייפגעו מכך הם כמובן החשופים ביותר: עובדים הנדרשים לצאת בכל יום לשמש כדי לבצע את עבודתם.
לפי דו"ח חדש של ארגון העבודה הבינלאומי, שפורסם בחודש שעבר, יותר מ־70% מכלל העובדים בעולם ייחשפו לחום מוגזם עקב עליית טמפרטורות - עלייה של כ־5% בשני עשורים. גם פריון העבודה מצוי בסיכון: חשיפה לחום צפויה להגדיל את שעות העבודה שיאבדו לעולם ב־50%.
לפי הדו"ח שוק העבודה ייאלץ להסתגל לסיכון הגובר, ולהתאים את תנאי העבודה במקצועות רבים להתגברות אירועי הקיצון האקלימיים. לאורך השנים האחרונות הבהיר גם מבקר המדינה בדו"חות חוזרים ונשנים כי ממשלת ישראל כושלת בהיערכות להתמודדות עם שינויי האקלים, ומדדה מאחורי אלו שלוקחים יוזמה.
גוף שכן מנסה להתמודד עם המציאות המשתנה הוא ההסתדרות, שהקימה צוות הממפה את השפעת שינויי האקלים על שוק העבודה, ובוחנת סעיפים חדשים לשילוב בהסכמים קיבוציים - במטרה להגן על העובדים החשופים לתנאי האקלים הקיצוניים, ולהשלכות על בריאותם. ״הקמנו צוות ׳כלכלה ירוקה׳ שעוסק בגיבוש הידע הארגוני. עשינו מיפוי כדי להבין איזה ענפים נמצאים בסכנה מוגברת להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים, למשל עובדים שחשופים לנזק של אירועי קיצון או מפעלים שעומדים בפני שינוי - בין אם סגירה מוחלטת או שינוי פעילות שמצריך למשל כישורים אחרים״, מסבירה הילה שינוק, ראש מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות.
"בעקבות זאת יצרנו מפרט של סעיפי אקלים להסכמים קיבוציים: יש סעיפים שמדברים על אספקת ציוד מגן, חובת התקנת אמצעים לזיהוי מזג אוויר קיצוני, סעיפים שמדברים על הפסקת עבודה בגל חום או במצב של רוחות קיצוניות. בהסכמי בניין וחקלאות קל לנו יותר להבין מה הצרכים, אבל אנחנו רוצים להרחיב את זה לעוד מקומות שבהם זה רלבנטי״.
היבטים הנוגעים לשינויים בשוק התעסוקה לא נמצאים כיום לנגד עיניו של הרגולטור, ובהסתדרות שואפים לשנות זאת. כך למשל, בחוק האקלים שמובילה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, וזוכה לביקורת רבה, הוחלט להקים מועצה מייעצת. בין חבריה נציגי התאחדות התעשיינים, נציגים של התעשיות המזהמות ואפילו את רשות הגז - אך אין נציגות לסקטור העובדים. כך, ספק אם יילקחו בחשבון שיקולים של רשתות ביטחון סוציאליות לעובדים או סיוע אפקטיבי עבורם להתמודדות עם המציאות האקלימית משתנה.
שינוק מספרת כי בתקופה האחרונה החלה ההסתדרות לשלב תוכן הנוגע לשינויי האקלים בהכשרות העובדים. לדבריה, ״אנחנו רוצים שעובדים שלנו שיושבים בחדרי המו״מ במקומות העבודה השונים ידעו לזהות מתי יש סוגיות אקלים ויש צורך להכניס להסכמי עבודה סעיפים שיתייחסו לסוגיות האלו, וגם נוכל לחשוב איך צריך להסדיר את הנושאים האלו. בין אם מדובר במקום שהעובדים שלו חשופים לזיהום, לחום או לרוחות - אנחנו מבינים שיש כלים שיכולים לסייע להגן על העובדים האלו גם בלי לחכות למדינה שתייצר אסדרה ברמה הרגולטורית. הסכמים קיבוציים יכולים לתת הרבה מענים מלמטה למעלה. אנחנו לא רוצים להיות אלו שצועקים אחרי שהפור נפל. אנחנו רוצים לייצר מקסימום הגנה על העובדים״.
פורום ארלוזרוב, גוף מחקר הקשור להסתדרות, בדק את גלי ההשפעה של שינויי האקלים על העובדים במשק. להערכתו, 1.27 מיליון שכירים בענפים שונים בישראל נמצאים תחת איום כלשהו בשל שינויי האקלים - באופן ישיר או עקיף. האיומים המרחפים על העובדים עקב משבר האקלים נחלקים לשלושה מעגלי פגיעה: איומים הנובעים מפגיעה במקומות עבודה שעלולים להיסגר או להשתנות באופן משמעותי עקב המעבר למשק דל פחמן וצמצום השימוש באנרגיה מזהמת (כ־250 אלף עובדי תעשיית האנרגיה ודלקי המאובנים, תעשיית המתכת, תעשיית הכימיקלים, תעשיית עיבוד המזון והשירותים הפיננסיים); איומים הנובעים מהשינויים הצפויים בתנאי העבודה הפיזיים עקב שינוי האקלים (כ־300 אלף עובדים בתחומי הבינוי, החקלאות, תפעול ברשויות המקומיות ותחומי התשתיות); ואיומים הנובעים מהשינויים הצפויים בעומסי העבודה (כ־720 אלף עובדים במערכות הבריאות, הרווחה, החינוך ובשירותים חברתיים אחרים).
לא צריך להמתין כדי לראות את השפעות אירועי הקיצון האקלימיים על שוק העבודה. בעת גלי חום שהפכו בשנים האחרונות תדירים, עוצמתיים ורבים יותר. למשל: עובדי תחזוקה וניקיון ברשויות המקומיות, שפועלים בשעות החום נאלצים להתמודד עם תנאים שמסכנים את בריאותם. כך גם עובדי תשתיות: מעובדי חברת החשמל, גופי הצלה וגופים שונים אשר נדרשים לתחזק תשתיות חיוניות תחת כל תרחיש, ממזג אוויר קיצוני למלחמה. זהו מצב שיכול לסכן חיים. כך למשל, ב־2022 במדריד מצא את מותו עובד ניקיון ברחובות מדריד, לאחר שעבד בטמפרטורות קיצוניות.
מומחים מדגישים כי עבודה בחוץ בחום תדרוש משמרות קצרות יותר עם יותר הפסקות, ויותר עבודה בלילה, וככל שיחלוף הזמן, יידרשו הרגולטורים למצוא עוד ועוד פתרונות. לפי פורום ארלוזרוב, מתוך סקירת הנעשה במדינות אחרות עולה שרק מעורבות עמוקה של ארגוני עובדים מביאה לנקיטת צעדים אפקטיביים, המבטיחים תעסוקה הוגנת ואת שלום העובדים.
1 צפייה בגלריה
מנכ"ל פורום ארלוזורוב עמית בן צור. "משרדי הממשלה חייבים לפעול כעת להגנה על עובדים מפגיעות אקלים"
(צילום: אוראל כהן)
במדינות אחרות כבר החלו להתאים את הרגולציה לשינויים. במדינת קליפורניה בארה"ב, חום של 26 מעלות מחייב את המעסיק להעניק לעובדים בחוץ מנוחה קבועה, צל ומים. כללי בטיחות החום של אורגון מחילים תנאים דומים גם על עובדים בתוך הבית. באוסטין ובדאלאס חייבים המעסיקים, בין היתר, לאפשר הפסקות מים תכופות לפועלי בניין. ״בהסכמי עבודה בענף הבנייה בגרמניה, הכניסו סעיפים של פיצוי לעובדים אם הם נאלצים לעבוד פחות שעות״, מתאר עמית בן צור, מנכ״ל פורום ארלוזרוב. ״זה התחיל במזג אוויר קר, אבל ב־2021 עדכנו את ההסכם הקיבוצי בענף הבנייה והכניסו פיצוי על ירידה בשעות העבודה כתוצאה מגלי חום. זה נותן ביטחון לעובדים וגם למעסיקים. באיטליה ובספרד מכניסים לחקיקה תוכניות להסבות מקצועיות והכשרות מקצועיות לעובדים בשל המעבר למשק דל פחמן״.
בן צור אומר שמשרדי הממשלה חייבים לפעול כבר כעת להתאמת הרגולציה להגנה על העובדים מפני שינויי האקלים. ״צריך לייצר בנק של רגולציות, תקנות והגנות לעובדים״, הוא אומר. ״לחשוב איך מגינים עליהם באירועי קיצון, עם הצעות לסעיפים שייכנסו להסכמים הקיבוציים ויתחילו להיאכף בצורה משותפת. ככל ששינויי האקלים יחריפו, יותר ויותר עובדים יצטרכו לצמצם באופן משמעותי את שעות העבודה שלהם, או להתמודד עם הפסקות ממושכות. מדובר בעובדים שמאפשרים לכולנו להמשיך ולחיות בשגרה. יש עובדים שיצטרכו לעשות הסבות, ויש עובדים שהעבודה הפיזית שלהם תיפגע. ההשפעות של משבר האקלים על עולם העבודה רחבות הרבה יותר מכפי שמדברים עליו. גם מבחינת היקף העובדים שייפגעו וגם מבחינת היקף ההשפעות הכלכליות. ישראל מאוד מאוד מאחור מהיבטים אלה של התמודדות״.
