לוין מציע למנות את אלרון לנשיא העליון לשנה, פוגלמן מתנגד
לוין מציע למנות את אלרון לנשיא העליון לשנה, פוגלמן מתנגד
לפי הפשרה שהציע שר המשפטים למ"מ נשיא העליון, יוסף אלרון יכהן בתפקיד עד לפרישתו באוקטובר 2025 ולאחריו ימונה יצחק עמית. עוד מציע לוין בנוגע למינוי שלושת השופטים החדשים כי אחד ייבחר על ידי נציגי מערכת המשפט, השני ע"י נבחרי הציבור והשלישי בהסכמה רחבה. פוגלמן: "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה"
שר המשפטים יריב לוין מציע פשרה לפתרון הפלונטר במינוי נשיא לבית המשפט העליון: לפי המתווה שהציג, השופט יוסף אלרון ימונה לנשיא העליון לשנה אחת עד לפרישתו באוקטובר 2025, ולאחריה ימונה שופט שיוצע על ידי נציגי הרשות השופטת בוועדה, כלומר השופט יצחק עמית, בעל הוותק הרב ביותר. לוין מציע כי שני המינויים ייעשו כבר עתה בו זמנית באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים.
הצעת הפשרה שהציג לוין מנסה למעשה לנתץ את שיטת הסניוריטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ולקבוע תקדים לפיו לראשונה בהיסטוריה של העליון השופט שייבחר לנשיא לא יהיה השופט הוותיק ביותר מבין השופטים המכהנים, אלא שופט שהשר חפץ בו. מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן דחה את המתווה בטענה כי "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו".
נזכיר כי בחודש שעבר, בדיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בג"ץ נתן לצדדים זמן להגיע להסכמות. היום (ב') הודיע לוין לבג"ץ באמצעות עורך דינו ציון אמיר כי טרם הושגו הסכמות, אך עדכן על הצעת הפשרה ששלח למ"מ נשיא העליון.
בנוסף למינוי נשיא לעליון, מציע לוין גם פשרה בנוגע למינוי שלושה שופטים חדשים לעליון. לוין מציע כי שופט אחד ימונה על פי הצעת רוב נציגי מערכת המשפט בוועדה, ושופט שני ימונה על פי הצעת רוב נבחרי הציבור. למעשה, ההצעה קובעת שכל קבוצה תציג שני מועמדים שייבחרו על ידי רוב מקרב הקבוצה השנייה, כלומר שלקבוצה השנייה תהיה אפשרות להטלת וטו על אחד המועמדים המוצעים. לוין טוען כי דרך זו תבטיח את הבחירה "בהסכמה רחבה". לפי הצעת לוין, השופט השלישי יתמנה בהסכמה בין כלל חברי הוועדה, "מקרב שופטי בתי המשפט המחוזיים המכהנים כיום".
לוין היה רוצה לראות בהרכב העליון מועמדים כמו ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת, או פרופ' רפי ביטון ממכללת ספיר, שניהם היו שותפים לרעיונות שבבסיס חקיקת ההפיכה המשטרית, שקידם לוין ונבלמה לעת עתה.
לוין חתם את מכתבו לפוגלמן בכך שהוא מקווה ש"הצעת פשרה הוגנת זו תיענה בחיוב, בדרך שתאפשר את ביצוע המינויים בהסכמה רחבה ומתוך כבוד הדדי בין כלל רשויות השלטון. זו חובתנו בעת הזו".
בתשובתו לבג"ץ ציין לוין כי בעת האחרונה התקיימו פגישות על מנת להגיע להסכמות שיאפשרו בחירת נשיא קבוע לעליון ושופטים בהסכמה רחבה, אולם עד עתה טרם התגבשו הסכמות. לוין גם הזכיר את דבריו של השופט אלכס שטיין מהדיון שהתקיים בנושא, לפיהם "עדיפה פשרה רעה על פני מתן פסק דין", וכתב כי הוא פועל על מנת להגיע לפשרה.
"אין הצדקה לסטות משיטת הסניוריטי"
במכתב התגובה ללוין כתב מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן כי הוא דוחה את הצעת הפשרה שלו. פוגלמן כתב ללוין כי הופתע מעיתוי הפנייה ומתוכנה, ביום האחרון לדד-ליין של העדכון לבג"ץ. פוגלמן כתב ללוין כי "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים. במובן זה, הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות".
עוד כתב פוגלמן ללוין שהצעתו בנוגע למינוי השופטים לעליון "מעוררת אף היא קשיים חוקיים ניכרים. הגם שהיא נחזית כהצעה שיויונית, ההצעה פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומייתרת את קולם של חלק מחבריה". פוגלמן קרא ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, "כמתחייב מהוראות הדין" ולפעול למעשה למינוי שופטים ונשיא לעליון ושופטים אחרים החסרים בעוד ערכאות.
עוד כתב פוגלמן ללוין כי "למרבה הצער התנהלותך מזה מספר חודשים, שבמסגרתה אתה מונע הפעלת סמכויות שונות שנדרשות לצורך פעילותה התקינה של הרשות השופטת, אינה מתיישבת עם דבריך ומקשה באופן שיטתי על עבודתה ועל השירות שניתן לציבור בישראל".
גם התנועה לאיכות השלטון דחתה את הצעת הפשרה של לוין, בטענה כי מדובר ב"ניסיון שקוף לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון". התנועה מסרה כי היא רואה בהצעה המשך ישיר של ניסיונותיו של לוין לפגוע במערכת המשפט ולהחליש את מעמדו של בית המשפט העליון. התנועה פנתה עוד קודם לכן לבג"ץ באמצעות עוה"ד אליעד שרגא ותומר נאור, וביקשה ממנו לתת פסק דין בעתירה.
"בעקבות פרסום ההצעה, התנועה לאיכות השלטון מבקשת להדגיש ביתר שאת את דרישתה הדחופה מבית המשפט העליון למתן פסק דין מיידי בעתירה שהגישה בנוגע למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון", מסרה התנועה, שמזהירה: "הצעתו של השר לוין מאששת את החששות שהעלינו בבקשתנו המקורית. הצעת הפשרה כביכול מוכיחה כי כל שמבקש שר המשפטים הוא לקנות לעצמו זמן נוסף על מנת לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו, תוך פגיעה חמורה בעצמאות הרשות השופטת".
עוד מסרה התנועה כי "ההצעה של השר לוין מנוגדת לכל עקרונות המינהל התקין ושלטון החוק: אחד, ההצעה מבקשת לעקוף את הליכי המינוי הקבועים בחוק ובתקנות, תוך פגיעה בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים. שניים, ההצעה מנסה לכפות מינויים פוליטיים לבית המשפט העליון, דבר שיפגע באמון הציבור במערכת המשפט. שלוש, ההצעה מתעלמת מהדחיפות במינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ומציעה במקום זאת הסדר זמני שיגביר את אי-הוודאות במערכת המשפט. לאור זאת, התנועה לאיכות השלטון קוראת שוב לבית המשפט העליון לתת פסק דין מיידי בעתירה, ולא להיענות לניסיונות ההשהיה של שר המשפטים".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, מסר עוד כי "הצעתו של השר לוין חושפת את כוונותיו האמיתיות - לא פשרה ולא הסכמה רחבה, אלא ניסיון ברור להשתלט על מערכת המשפט ולהחליש את בית המשפט העליון. זה נסיון להכניס צלם להיכל ולהחזיר בדלת הראשית את ההפיכה השלטונית בזמן מלחמה. לא יקום ולא יהיה. נמשיך לעמוד על המשמר ולהיאבק בכל דרך חוקית כדי להגן על עצמאות הרשות השופטת ועל הדמוקרטיה הישראלית. אנו קוראים לכל אזרחי ישראל להתעורר ולהבין את גודל הסכנה שבהצעה זו".
גם באופוזיציה הגיבו להצעה. ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), חבר ועדת החוקה, מסר כי "גם בעיצומה של מלחמה, השר לוין ממשיך לחבל בעבודת הרשות השופטת ולהותיר את בית המשפט העליון במצב של חולשה וחוסר הנהגה. מטרתו של השר לוין היא להמשיך בקידום ההפיכה המשטרית ולצד זאת להבטיח שכאשר תוקם ועדת חקירה ממלכתית - השופט אלרון המקורב אליו יהיה זה אשר ימנה את חבריה. על השר להפסיק לרמוס את הוראות החוק ולהציב לאלתר את ההצבעה על מינוי נשיא קבוע על סדר יומה של הוועדה. כל שינוי עתידי בהליכי בחירת השופטים בבית המשפט העליון יכול להיעשות רק אחרי מינוי נשיא קבוע ומתוך הגעה להסכמה רחבה של כל הגורמים הרלוונטים".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, מסר: ״לצערי הרב הצעתו של שר המשפטים יריב לוין איננה פשרה אלא המשך ניסיון ההפיכה המשטרית ושינוי חד צדדי של הליך בחירת השופטים. בליבת ניסיון ההפיכה המשטרית עומדת פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת. השיטה היחידה, שמנתקת את בחירת נשיא העליון מפוליטיזיציה וזכות ווטו של השלטון, היא שיטת הסניוריטי על יתרונותיה וחסרונותיה. בהתאם לשיטה זו הנשיא הבא שצריך להיבחר הוא כבוד השופט יצחק עמית, בדיוק כפי שאחריו ייכנס לתפקיד בבוא העת כבוד השופט נועם סולברג".
חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מסרה: "הצעת ה"פשרה" של לוין היא לא עמק השווה - היא כיפוף כללי המשחק רק כי הם לא מתאימים לו. נשיא לביהמ״ש העליון ממונה ע״י הוועדה לבחירת שופטים, ברוב רגיל, ולא לפי גחמותיו של השר. לוין מעוניין לשבור את כל הנהגים הקיימים, להחליש את הרשות השופטת ולדחוק את שופטי העליון לפינה - בכסות של "פשרה" ממוחזרת וחסרת תם לב ומילים יפות כמו הסכמה רחבה. זה לא עובד על אף אחד".
בית המשפט העליון פועל תשעה חודשים בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון באוקטובר, וללא נשיא קבוע, אלא עם ממלא מקום נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד גם הוא לפרוש באוקטובר הקרוב. לוין סירב עד כה להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים, זאת מאחר שאין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי (ותק) הנהוגה מקום המדינה. נזכיר כי אלרון היה השופט היחיד מקרב שופטי העליון שקרא תיגר על שיטת הסניוריטי.
