אדלשטיין מיישר קו עם האוצר: יש למנות חשב בצבא בטרם הלבנת הגדלות הרמטכ"ל
אדלשטיין מיישר קו עם האוצר: יש למנות חשב בצבא בטרם הלבנת הגדלות הרמטכ"ל
ועדת חוץ וביטחון דנה בחוק שילבין את תוספות הרמטכ"ל הלא חוקיות לפנסיות פורשי צה"ל על ידי הקטנתן באופן שימנע פסילה גורפת שלהן בבג"ץ. רמ"ט אכ"א: "אחרי שנים רבות שמשרדי הביטחון והאוצר ניצבו משני צדי המתרס, לראשונה אנחנו מתואמים על מלא"
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יולי אדלשטיין דנה היום (ג') בחוק שיאפשר את "הלבנתן" של הגדלות הרמטכ"ל הלא-חוקיות, בהמשך לסיכום עליו חתמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בשנה שעברה. במהלך הדיון, אמר יו"ר הוועדה אדלשטיין כי הוא מסכים עם עמדת האוצר כי יש להצביע על החוק רק לאחר שימונה חשב מטעם האוצר שיפקח על תחום משאבי האנוש בצה"ל.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. לאורך השנים הצבא העניק הטבות באופן מלאכותי ו"ניפח" את הפנסיה שאנשי קבע רבים קיבלו, אף שמדובר בנוהל שהיה אמור להתבצע רק במקרים מיוחדים. בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה קבעו כי הגדלות אלו ניתנו בחוסר סמכות וכי יש לעצור את חלוקתן. במסגרת הלבנת ההגדלות, הוחלט לקזז באופן הדרגתי ב-3% את הצמדת ההגדלות למדד, מה שחוסך למדינה כ-300 מיליון שקל מדי שנה. ללא התיקון, הגדלות הרמטכ"ל יעלו למדינה כ-1.7 מיליארד שקל בשנה בעשור הקרוב ועלותן המצטברת צפויה לעמוד על 48.6 מיליארד שקל (40.6 מיליארד שקל לאחר התיקון).
הדיון בוועדת חוץ וביטחון התקיים לאחר דיון בבג"ץ ב-30 במאי בו השיבה המדינה כי היא מתחייבת להשלים את הליכי החקיקה בנושא עד סוף כנס הקיץ של הכנסת שהסתיים שלשום (א'). מיותר לציין כי החקיקה בנושא לא קודמה מאז, ובהחלטת בג"ץ נכתב כי המדינה צריכה לעדכן את בית המשפט לגבי ההתקדמות עד יום ראשון הקרוב (4 באוגוסט). הדיונים בבג"ץ מתקיימים על רקע עתירת העמותות "רווח נקי" ו"צדק פיננסי", וזאת על רקע דוח מבקר המדינה משנת 2016 על הנושא.
יש לציין שלמשרד הביטחון יש אינטרס לאשר את החקיקה כדי שבג"ץ לא יפסול את ההגדלות באופן מוחלט, אך במקביל בצה"ל מעוניינים להימנע ממצב בו הם פוגעים בתנאי הפנסיה של אנשי הקבע בזמן מלחמה. במהלך הדיון הדגיש תא"ל יורם כנפו, רמ"ט אכ"א, כי הם מעוניינים לקדם את החוק, והדגיש את החשיבות שצה"ל רואה באנשי הקבע: "מאחורי כל פעולה מבצעית מוצלחת עומדים מאות אנשי קבע שהכינו אותה ונערכו אליה. אנשי הקבע עושים לילות כימים על מנת שהמשימות יבוצעו בהצלחה. מאז 7 באוקטובר אנשי הקבע נמצאים בעשייה אינטנסיבית סביב השעון. יש לנו הערכה מאוד גדולה לעשייה של אנשי הקבע ורצון להבטיח את עתידם הכלכלי. אני שמח שאחרי שנים רבות שמשרד הביטחון ומשרד האוצר ניצבו משני צדי המתרס, הצעת החוק הזו היא הצעה מוסכמת ולראשונה אנחנו מתואמים על מלא".
ביוני 2023 חתמו משרדי האוצר והביטחון על תוכנית רב-שנתית לצה"ל, במסגרתה הוחלט בין השאר להלבין את הגדלות הרמטכ"ל כחלק מהסכם כולל של התייעלות בצבא. הלבנת הגדלות הרמטכ"ל הייתה אמורה להתרחש בחקיקה ראשית בכנסת יחד עם קידום שורה של חוקים אחרים כמו קיצור השירות הסדיר, שינויים בפנסיות הגישור למשרתי הקבע ואפשרות לחתום על חוזים אישיים בחלק מהתפקידים הצבאיים.
אחד ההישגים המרכזיים מצד האוצר בהסכם ההוא היה סיכום על הקמת "מינהלת גמלאות ושכר", שתהיה משותפת לשני המשרדים ובראשה יעמוד נציג מטעם החשב הכללי. המשמעות היא שבצה"ל יהיה חשב מטעם משרד האוצר שיפקח על הוצאות כוח האדם בצבא – דבר שעד היום לא היה קיים, אף שחשבים כאלו קיימים בכל גוף ממשלתי אחר כולל השב"כ והמוסד.
בסופו של דבר, ההסכם בין האוצר לביטחון, כמו כל התוכנית הרב שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל הרצי הלוי, לא מומשו, וזאת בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה מיד לאחריו. באוצר מתעקשים כעת כי לפחות החלק של מינהלת הגמלאות והשכר יקודם, ושהצבא יאפשר לאוצר להכניס חשב מטעמם שיפקח על הנעשה בניהול כוח האדם הצה"לי שכרגע מתפקד כמעין תיבה שחורה מבחינת המדינה. יש לציין כי התנהלות צה"ל בכל הקשור לעולם המילואים והקבע מאז תחילת המלחמה רק חידדו את החשיבות שבפיקוח על ניהול משאבי האנוש בגוף העצום הזה שמנהל מאות אלפי אנשים וסכומים של עשרות מיליארדי שקלים.
במצגת של אגף התקציבים באוצר שהוכנה לקראת הדיון נכתב כי יש למנות חשב שכר בצה"ל באופן מידי, כי "מינוי חשב שכר במשרד הביטחון הכרחי למניעת הגדלות הרמטכ"ל הבאות", ושם טוענים כי חשב שכר היה מונע או חושף את תשלום הגדלות הרמטכ"ל מלכתחילה או כשהתברר שהן לא משולמות שלא כדין. בצה"ל סירבו למנות חשב שכר בטענה שגם האוצר עוד לא עומד בסיכומים שנחתמו.
