הערכות בצה"ל: ניתן לגייס 11.5 אלף חרדים בשנתיים הקרובות
הערכות בצה"ל: ניתן לגייס 11.5 אלף חרדים בשנתיים הקרובות
בצה"ל סבורים כי לאחר שנתיים ניתן יהיה לקלוט את כל מחזור הגיוס, העומד על 15 אלף חרדים. על פי מערכת הביטחון כדי להצליח בגיוס יש ליישם בפועל סנקציות שיוטלו על אברכים סרבנים. היקפי הגיוס גבוהים מ"הסכמות" הרבנים
שר הביטחון ישראל כ"ץ צפוי לקיים הערב פגישת עבודה עם בכירי צה"ל בנושא גיוס חרדים, בהשתתפות, בין השאר, ראש אגף כוח אדם אלוף דדו בר־כליפא, ראש אגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי אלוף אייל הראל והפרקליטה הצבאית הראשית אלוף יפעת תומר־ירושלמי. כ"ץ מבקש ממערכת הביטחון להציג את עמדתה בכל הקשור ליכולת לגייס צעירים חרדים תוך כדי שמירה על אורחות חייהם, וזאת על רקע טענות כי לצבא יש יכולת מוגבלת לקלוט אותם.
עם זאת, לכלכליסט נודע כי בצה"ל הגיעו למסקנה שברמה הטכנית ניתן יהיה להגיע למצב בו הצבא מסוגל לקלוט את כל מחזור הגיוס החרדי כ־15 אלף חרדים מדי שנה, גם אם ההערכה היא שבפועל יגויסו פחות.
עד לאחרונה סברו במערכת הביטחון כי ניתן להגיע תוך 5 שנים למצב בו 50% ממחזור הגיוס החרדי יתגייס בפועל. ממידע שהגיע לידי כלכליסט, בפגישה עם השר כ"ץ הצבא צפוי להציג תוכנית לגייס כ־4,800 חרדים במחזור 2025-2024 וכ־6,700 חרדים במחזור הגיוס של 2026-2025 סך הכל כ-11.5 אלף חרדים תוך שנתיים. כאמור, לאחר מכן הצבא יוכל לגייס כל כמות של חרדים שהדרג המדיני יאפשר לו.
בקואליציה אין הסכמה בנוגע לגיוס החרדים, כאשר במפלגות החרדיות יהיו מוכנים ככל הנראה להסכים לגיוס של כ־4,800 חרדים בשנה אך לא יסכימו להיקף גדול יותר. ואילו יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין וח"כים נוספים (ראו הרחבה בעמוד זה) סבורים כי יש להגדיל משמעותית את מספר המגויסים והצהירו כי לא יסתפקו בתוספת של 3,000 מתגייסים חרדים בלבד ל־1,800 שמתגייסים מדי שנה.
בשנה האחרונה התחולל שינוי משמעותי בתפיסה הצה"לית בכל הקשור לצורך בגיוס חרדים וליכולת של הצבא לעשות זאת. עד ה־7 באוקטובר הצבא העדיף שלא להיכנס לפלונטר הפוליטי של גיוס חרדים ובאופן כללי התפיסה הרווחת במערכת הביטחון ובממשלה היתה שניתן לצמצם את כוח האדם הצה"לי בהדרגה, תפיסה שהביאה גם לכך שהתוכניות הרב־שנתיות של הצבא כללו אלמנטים של קיצור הדרגתי של שירות הסדיר.
אסון ה־7 באוקטובר שינה את תפיסת הביטחון של הצבא והוביל לכך שבצה"ל סבורים כעת שיש להגדיל משמעותית את סדר הכוחות (סד"כ), בעיקר בכל הקשור לזרוע היבשה ולהגנה על גבולות המדינה. כמו כן, הצבא "מתוח" כעת בכל החזיתות, כאשר לוחמי צה"ל בהם מילואימניקים פרוסים בתוך עזה, בדרום לבנון, מעבר לגבול הסורי, ביהודה ושומרון ואף בגבול הירדני שהתחמם ביטחונית.
לכך יש להוסיף את מספר הפצועים וההרוגים: נכון לכתיבת שורות אלה מאז פרוץ המלחמה נפלו 818 חיילים, ורק אתמול עדכן משרד הביטחון כי מתחילת המלחמה נקלטו כ־13,500 פצועים באגף השיקום. שילוב המאורעות הזה הוביל למצב שהצבא מודה כי הוא מתמודד עם מחסור של לפחות 10,000 חיילים, 7,500 מתוכם לוחמים.
בצבא לא בונים רק על החרדים שימלאו את השורות, ובין היתר פועלים שם להגדיל את מספר הנשים שמתגייסות לתפקידי לחימה, כאשר בתחילת השבוע הצבא עדכן כי בגיוס נובמבר האחרון היתה עלייה של 28% בהיקף המתגייסות ללחימה לעומת גיוס נובמבר 2023.
בצבא פועלים גם להגדיל את מספר המילואימניקים המתגייסים, כאשר בחודשים האחרונים מילואימניקים שקיבלו פטור משירות קיבלו הודעה על גיוס מחדש. במקביל הצבא מקים חמש חטיבות מילואים חדשות שמבוססות על מתנדבים בגילאי 38-58 — וזאת במטרה למלא את השורות ולהקל במעט על משרתי המילואים שצפויים לעשות עד כ־100 ימי מילואים במהלך שנת 2025.
מתווה הדרגתי לגיוס
יוזמה נוספת שאמורה להגדיל את הסד"כ הצה"לי ולצמצם את עלויות העתק של גיוס המילואים היא הארכת שירות הסדיר ל־36 חודשים, החלטה שכרגע לא מקודמת עקב התנגדויות פוליטיות מתוך הקואליציה. למרות כל היוזמות הללו, בצה"ל סבורים שללא גיוס חרדים יהיה בעייתי לעמוד במשימות מבלי למתוח עד הקצה את חיילי הסדיר ומשרתי המילואים. לא מן הנמנע כי שם גם לוקחים בחשבון את התסיסה הציבורית בכל הקשור לחוסר השוויון בנטל בין המגזרים שעלולה להשפיע על המוטיבציה לשרת, תסיסה שגדלה באופן משמעותי מאז פרוץ המלחמה עם העלייה בימי המילואים הנדרשים מהמשרתים ומכמות הפצועים וההרוגים הגדולה.
הסיבה שבצה"ל מבקשים ליצור מתווה הדרגתי לגיוס נובעת מסיבות שהן כביכול "טכניות" וכוללות היערכות של הצבא בנוגע לקליטת המתגייסים בלשכות הגיוס שדורשת כוח אדם ייעודי שכרגע נמצא במחסור כמו מאבחנים פסיכוטכניים וקב"נים גברים כמו גם מועדים בהם לשכות הגיוס לא ייקלטו מועמדים שאינם חרדים. בנוסף, הצבא זקוק לזמן להקים את המסגרות והמתחמים המיועדים לחרדים ביניהם חטיבת "החשמונאים" שמוקמת בימים אלו. עם זאת, גורמים המעורים בנושא גיוס החרדים במערכת הביטחון טענו כי השאיפה בצה"ל היא לאפשר למתגייסים החרדים בסופו של דבר להיקלט בכל תפקיד, וזאת בהתאם להמלצות דו"ח שקדי שאומצו על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודם יואב גלנט.
חקיקה להגברת סנקציות
למרות הנכונות שצה"ל כביכול מראה בכל הקשור לקליטת מתגייסים חרדים, נכון לעכשיו הצבא רחוק מלהראות הצלחה בתחום. לפי נתונים רשמיים שפורסמו בחודש שעבר על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, מתוך 3,000 צווים שנשלחו לבני הישיבות החרדים (נכון לנובמבר, מאז נשלחו עוד 1,000 צווים) רק 273 התייצבו בלשכות הגיוס ומתוכם התגייסו 48 בלבד.
מאז פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון ומינויו של ישראל כ"ץ כמחליפו הצבא הפסיק לשתף את הנתונים על מספר החרדים שהתייצבו בלשכות הגיוס. בצבא סבורים כי ללא חקיקה שתגביר את הסנקציות על החרדים שמסרבים להתגייס יהיה קשה להגדיל את מספר המתגייסים, וכי יש צורך בחקיקה שתקודם מצד הדרג הפוליטי שתוביל ליצירת סנקציות כלכליות או אישיות, כמו למשל שלילת רישיון נהיגה.
לפני חצי שנה קבע בג"ץ כי השתמטות החרדים אינה חוקית. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב של 9 שופטים. מאז אותה פסיקה קבעה היועמ"שית כי על הצבא לפעול לגייס את כל החרדים המועמדים לגיוס שמספרם עומד על כ־70 אלף. עוד נקבע כי לא ניתן להפלות בין חרדים עובדים לבין לומדים בישיבות כפי שהצבא עשה בפעימת הגיוס הראשונה שכללה 3,000 זימונים לצו ראשון שנשלחו בעיקר לחרדים עובדים או נושרים וזאת במטרה להגדיל את סיכויי ההצלחה של המהלך.
השתתפותה של הפצ"רית בישיבה הערב נועדה בין היתר להתמודד עם ההיבטים החוקיים של הליך גיוס החרדים וזאת בהתאם להנחיות היועמ"שית ופסיקת בג"ץ.
