פרסום ראשוןקריסת אגרקסקו: המדינה תובעת את המנכ"ל לשעבר, תנובה ופירמות רואי חשבון
פרסום ראשון
קריסת אגרקסקו: המדינה תובעת את המנכ"ל לשעבר, תנובה ופירמות רואי חשבון
ב- 2011 חברת אגרסקו, אשר שימשה משך שנים כחברה לייצוא ולשיווק תוצרת חקלאית מישראל לחו"ל נכנסה להליכי חדלות פרעון ומונו לה מפרקים. במסגרת ההליכים, המפרקים הגישו תביעה להרמת מסך ההתאגדות שבין חברת אגרקסקו למדינה והמועצה לייצור צמחים והמועצה לענף הלול לקבוע כי הן אחראיות לכל חובותיה של חברת אגרקסקו. כעת, המדינה והמועצות הגישו תביעה נגד מי שלטענתן עליהם לפצות מקופת הפירוק בגין קריסת אגרקסקו
פרשת אגרקסקו: המדינה, המועצה לייצור צמחים והמועצה לענף הלול, הגישו תביעה (הודעת צד ג') נגד תנובה, משרדי רואי החשבון פאהן קנה ושות' (Grant Thornton), קוסט פורר גבאי את קסירר (Ernst & Young), משרד קסלמן פיננסים פרייס ווטרהאוס קופרס ושלמה תירוש, לשעבר מנכ"ל אגרקסקו. זאת, במסגרת תביעה למתן סעד הצהרתי להרמת מסך ההתאגדות בין אגרקסו (שבפירוק), לבין המדינה והמועצות כבעלות מניות בחברה. התביעה להרמת מסך נגד המדינה והמועצות הוגשה על מנת לחייבן בתשלום כל חובותיה של אגרקסקו לנושיה.
במסגרת ההודעה לצדדים שלישיים, התבקש בית המשפט המחוזי בת"א להצהיר כי על הצדדים השלישיים לפצות באופן מלא או חלקי את המדינה והמועצות בגין כל חיוב שעלול לחול עליהן ככל שייקבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות ויינתן סעד כאמור.
המדינה מציינת כי במהלך שנת 2011 חברת אגרסקו, אשר שימשה משך שנים כחברה לייצוא ולשיווק תוצרת חקלאית מישראל לחו"ל והייתה בבעלות מעורבת, נכנסה להליכי חדלות פרעון. בסמוך לכך, ניתן לחברה צו פירוק ומונו לה מפרקים. במסגרת ההליכים, המפרקים הגישו תביעה להרמת מסך ההתאגדות שבין חברת אגרקסקו למדינה ולמועצות, לקבוע כי הן אחראיות, ביחד ולחוד, לכל חובותיה של חברת אגרקסקו, העומדים לטענת המפרקים על מאות מליוני שקל. המדינה והמועצות הגישו כתבי הגנה הדוחים את כלל טענות המפרקים, והבהירו כי לא נפל פגם בהתנהלותן.
כאמור, לפני מספר ימים הגישו הנתבעות (המדינה והמועצות -ל.ד) הודעת צד ג' נגד שלמה תירוש, מי ששימש מנכ"ל אגרקסקו בשנים הרלוונטיות, חברת תנובה, שלטענת המדינה בדומה לנתבעות גם היא היתה בעלת מניות בחברת אגרקסקו ומספר פירמות רואי חשבון. המדינה טוענת כי קוסט פורר ופאהן קנה , בתפקידם כרואי חשבון מבקרים, הטעו כביכול את בעלי המניות, ותרמו להסתרת מצבה הפיננסי האמיתי של החברה.
עוד נטען כי משרד רואי החשבון קסלמן פיננסים, אשר בסמוך להכרזה על החברה כחדלת פרעון נתן הערכת שווי וחישוב שווין הכלכלי של מנית החברה ובה נקבע לטענת המדינה כי להערכתו, שווי השוק ההוגן של ההון העצמי של החברה, הינו כ-109.5 מיליון יורו (כ-606 מיליון שקל), מה שהוביל לקביעת דירוג אשראי גבוה לחברה. קצת יותר משנה לאחר מכן, נתברר, כי לאגרקסקו קיים גירעון של מאות מיליונים בהון העצמי.
במסגרת הודעת צד ג' התבקש בית המשפט לקבוע שככל ויקבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות שבין חברת אגרקסקו לנתבעות והן יחויבו בתשלום כלל או חלק מהחובות, יש לפסוק פיצוי מלא או לכל הפחות השתתפות מהצדדים השלישיים.
יש לציין כי בית המשפט המחוזי בתל אביב סילק לאחרונה על הסף תביעה בסך 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי חברת אגרקסקו (בפירוק) נגד משרד רואי החשבון מהגדולים בישראל, קוסט פורר גבאי את קסירר (Ernst & Young) שיוצג על ידי עו"ד ירון קוסטליץ. זאת, בטענה למחדלים כביכול של משרד רואי החשבון במילוי תפקידו כרואה החשבון המבקר של החברה לפני שנים רבות.
עו"ד קרן יוסט, תמי דקל ושלמה כהן מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) מייצגים את המדינה; עו"ד שאול פלס מייצג את המועצה לייצור צמחים ושיווקם ועו"ד טומי מנור מייצג את המועצה לענף הלול.
הצדדים שנגדם הוגשה הודעת צד ג' בחרו שלא להגיב.
