שופטי בית המשפט לא התערבו בהסכם קצא"א: העתירה נגדו נמחקה
שופטי בית המשפט לא התערבו בהסכם קצא"א: העתירה נגדו נמחקה
במהלך הדיון על הסכם שינוע הנפט בין קצא"א לאיחוד האמירויות הביעו השופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן את דעתם כי הממשלה היתה צריכה לקיים דיון על ההסכם. למרות זאת המליצו לעותרים למשוך את העתירה
אמירות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ועמיתיה השופטים עוזי פוגמן וניל הנדל, נשארו לפרוטוקול בלבד. לפני שעה קלה ובהמלצת הרכב שופטי בג"ץ, הודיעו ארגוני הסביבה כי הם מסכימים למשוך את עתירתם שהוגשה נגד הסכם קצא"א.
העתירה הוגשה לפני 8 חודשים, באפריל 2021, אך רק כעת נדונה בפני הרכב, וזאת בשל סחבת מתמשכת של המדינה שטענה עוד בתקופת ממשלת נתניהו כי נדרש לממשלה זמן לגבש עמדה. בהמשך נטען כי הבחירות והקמת הממשלה בראשות בנט מחייבות זמן נוסף ואחר כך שנדרש עוד זמן לצורך דיון בממשלה על ההסכם. בסופו של דבר, עמדת המדינה הוגשה על בסיס דיון שהתקיים במעמד מנכ"לי משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, וללא דיון בממשלה.
בעתירה טענו ארגוני הסביבה כי ההסכם לשינוע נפט מהאמירויות עליו חתמה קצא"א, במסגרתו עד 60 מיכליות נפט בשנה יוכלו להגיע לנמל אילת (בסמוך לשמורת האלמוגים, או לאשקלון בסמוך למתקן ההתפלה) יוצר סיכונים בלתי סבירים לסביבה, ועל הממשלה היה לדון בסכנות ההסכם, מכוח סמכותה לפי חוק החברות שכן קצא"א היא חברה ממשלתית.
במהלך הדיון הביעו השופטים את דעתם שהיה ראוי לקיים דיון בממשלה על ההסכם: "לפני שהממשלה מחליטה לקבוע לחברה ממשלתית לפעול באופן כזה או אחר משיקולים רלוונטיים, היא צריכה לקיים דיון. במקרה הזה משום מה זה הורד לדרג מנכ"לים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל ראש הממשלה החלופי", אמרה הנשיאה חיות.
השופט פוגלמן אמר לנציגי המדינה בדיון: "עם כל הכבוד הראוי, שני מנכ"לים של משרדי ממשלה הם לא הממשלה. הממשלה לא חייבת להתכנס בכל פעם שמישהו רוצה, אבל פה הצביעו על טעמים מיוחדים שמצדיקים שבעל הסמכות ישקול את עמדתו, לא בהכרח תוצאה זו או אחרת".
אלא שלמרות הדברים הנחרצים, בסופו של דבר השופטים המליצו לעותרים לחזור בהם מהעתירה, ולא חייבו את המדינה לקיים דיון בהסכם. העותרים ובהם החברה להגנת הטבע, הארגון צלול וארגון אדם טבע ודין, הקריאו לפרוטוקול אמירה על כך שהמדינה מקבלת את הסמכות של המשרד להגנת הסביבה, ובכך הסתיים הדיון.
שלושת העותרות מסרו בתגובה: "אנחנו מברכים על ההישג הסביבתי המשמעותי, שהושג בעקבות ההתנגדות הציבורית הנרחבת להסכם, שהובילה לכך שהמדינה סומכת את ידיה על עמדת המשרד להגנת הסביבה, שקבע מדיניות של אפס תוספת סיכון סביבתי ואומרת כי היא לא תתערב בשיקולי המשרד. בנסיבות אלה ובשלב זה, ההליך המשפטי הושלם, אך הפעילות הציבורית נגד ההסכם, תימשך במלוא הכוח, כדי לוודא שההסכם, הכל כך מסוכן - לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לעיר אילת ולתושביה, בכלל לא ייצא לפועל, כפי שאנחנו מקווים ומעריכים שיקרה".
מקצא"א נמסר: ״קצא״א מברכת על החלטת ארגוני הסביבה למשוך את העתירה כנגד משרדי הממשלה וקצא״א, וזאת בהמשך להמלצת בג״ץ. משמעות ההחלטה היא המשך מימוש הסכם מד-רד על כלל היבטיו ויתרונותיו הגיאופוליטיים והכלכליים המשמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה. לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום".
"זנדברג: "ישראל לא תהפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם"
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתום הדיון: "התוצאה של הדיון בבג"ץ ברורה. המדיניות של המשרד להגנת הסביבה – אפס תוספת סיכון במפרץ אילת - שרירה וקיימת, ונתמכת על ידי המדינה. אנו ניישם אותה בפועל ונעצור את הרחבת הפעילות של קצא"א. לא ניתן למדינת ישראל להפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם. נמשיך להגן על שונית האלמוגים הייחודית, ועל הסביבה הימית והחופית הערכית והרגישה".
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון מסר: "גם בדיון היום הבענו את עמדתנו הנחרצת לפיה אנחנו מתנגדים להסכם קצא"א בעקבות הסיכונים הרלוונטיים המסתמנים ממנו על העיר אשקלון ותושביה. המדיניות שלנו, כמו גם מדיניות המשרד להגנת הסביבה, נותרה אפס סיכונים ומניעה של הוספת מזהמים לעיר אשקלון ולשם גם כיוונה המדינה בעמדתה. ההתנגדות שהובלנו, הן בוועדות הכנסת והן בשיחות עם שרי הממשלה, ערערה למעשה את קיומו של ההסכם והביאה לבדיקתו ובחינתו מחדש. נמשיך לעמוד מקרוב אחר הדברים ולייצג בראש ובראשונה את טובת תושבי אשקלון, בריאותם ושלומם".
בתוך כך, ראש עיריית אילת אלי לנקרי פנה לאחרונה מספר פעמים לחברת קצא״א בעקבות מפגעי ריח וזיהום אוויר וטען כי תושבי העיר נפגעים. היום טען בביהמ"ש עו"ד עפר בר און ממשרד תדמור, בשם עיריית אילת ואמר: "50 שנים מנסים להפוך את אילת למוקד של תיירות. משאבים רבים מושקעים בדבר. אין בה תעשייה והייטק. 90% מהתושבים שלה מושקעים בתיירות והיא עלולה להישאר בלי התיירות עליה כלכלתה מבוססת".
