חברת החשמל אחראית ל-50% מעלות הזיהום ב-2020; עלייה של 14% בפליטת חומרים מסרטנים
חברת החשמל אחראית ל-50% מעלות הזיהום ב-2020; עלייה של 14% בפליטת חומרים מסרטנים
דו"ח של המשרד להגנת הסביבה: עלות הזיהום החיצונית של 572 מפעלים שנסקרו - 12 מיליארד שקל; ירידה קלה בפליטת גזי חממה; העלייה בפליטה של חומרים מסרטנים - בעיקר ממפעל רותם אמפרט נגב
חמש תחנות כוח של חברת החשמל אחראיות ליותר מ־50% מסך עלות הזיהום השנתית למשק הישראלי, כך עולה מדו"ח שמפרסם היום המשרד להגנת הסביבה. לפי הדו"ח, עלות הזיהום החיצונית של 572 מפעלים שנסקרו הסתכמה בכ־12 מיליארד שקל בשנת 2020. עלות חיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות של הזיהום על בריאות האדם ועל הסביבה.
עשרת מקורות הזיהום הגדולים אחראים ל־68% מעלות הזיהום. מתוכם, 5 תחנות כוח של חברת חשמל אחראיות ל־50.4% מהעלות. כך, למשל, עלות הזיהום של תחנת אורות רבין היא 3.29 מיליארד שקל בשנה, ואילו עלות הזיהום של תחנת רוטנברג של חברת החשמל היא 1.47 מיליארד שקל.
שתי תחנות כוח אלו לבדן אחראיות על כמעט 40% מכלל העלות. במקום השלישי מפעל המלט נשר ברמלה ואחריו אתר אשכול של חברת החשמל באשדוד, אתר חגית של חברת החשמל בחוף הכרמל ומפעל רותם אמפרט במישור רותם בנגב.
עלייה בחומרים מסרטנים
על פי הדו"ח, ב־2020 חלה ירידה קלה (3%) בכמות הפליטות של גזי חממה וכן ירידה של 10% בתחמוצות חנקן ו־18% ירידה בתחמוצות גופרית. אלא שלצד זאת חלה עלייה מדאיגה של 14% בפליטה של חומרים החשודים כמסרטנים ועלייה של 4% בתרכובות אורגניות נדיפות. פליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל כפולות מהממוצע באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות תחמוצות חנקן הוא תחנת הכוח הפחמית בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית.
העלייה בכמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים (כולל אסדות לווייתן ותמר) נובעת מגידול בפליטות שנרשמו ברותם אמפרט נגב, שם איתר המשרד מקור פליטה של בנזן; ביהודה פלדות באשדוד, שם בוצע דיגום בנזן; ובמפעל אדמה אגן באשדוד. בנוסף, חלו עליות בפליטות במפעלי אספלט ובמטמנת גני הדס.
פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (כולל אסדות לווייתן ותמר) עלתה בעיקר בשל עליות ברותם אמפרט נגב ובחיפה נגב טכנולוגיות. בשני מפעלים אלה הותקנו מתקנים להפחתת פליטות בשנת 2021 וצפויה בהם הפחתת פליטות ניכרת. בחודש אוגוסט המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי של 731 אלף שקל על רותם אמפרט נגב, בשל אי־התקנת מערכת לאיסוף וטיפול בפליטות אלו.
ירידה בצריכת מזוט
במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של בין 44% ל־95% משנת 2012. בשנת 2020, בהשפעת משבר הקורונה, חלה ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובהתאם לכך הפחתה בהיקף פעילות בזן בשיעור של 15%. הפחתה זו הביאה להפחתה בזיהום. בנוסף, סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים הביאה להפחתה בפליטות.
בנוסף למפרץ חיפה, ניכרים אזורים תעשייתיים מזהמים נוספים: אשקלון, אשדוד, מישור רותם ונאות חובב. רמת הפליטות הפחותה מכולם היא בנאות חובב, והגבוהה ביותר היא באשקלון ובמישור רותם.
בשנת 2020 חלה ירידה של 25% בצריכת מזוט, ו־13 מפעלים, בהם נילית, שמן תעשיות שמנים, מלט הרטוב, מחלבת תנובה רחובות, דשנים וחומרים כימיים, פלנטקס, הפסיקו לצרוך מזוט. צריכת גז מחצבים פחתה ב־2% בעיקר עקב צמצום הייצור בבזן ובפז בית זיקוק אשדוד לאור משבר הקורונה. צריכת המזוט פחתה ב־91% משנת 2012. צריכת גז מחצבים עלתה ב־186% משנת 2012.
לדברי השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, "מהדו"ח ניתן לראות כי משבר האקלים כבר ניכר בעלות חיצונית של מיליארדי שקלים. אנחנו משתפים את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו, כדי לרתום את כולם לעבודה משותפת להפחתת הפגיעה בסביבה ובבריאות".
בארגון אדם טבע ודין אמרו בעקבות הדו"ח כי "העלייה המדאיגה בפליטת חומרים מסוכנים ומסרטנים מדגישה את הצורך הדחוף בתוכנית לאומית לאוויר נקי".
מחברת החשמל נמסר: "חברת החשמל מחויבת ופועלת ביתר שאת להפחית את הפליטות המזהמות. החברה נערכת לסגור את יחידות 1 עד 4 באורות רבין במהלך 2022 ולהסב את יתר התחנות הפחמיות לגז טבעי עד 2025".
