כשהרגולציה מקדימה את הטכנולוגיה: הסטארט-אפים הישראליים מגלים את הקליימטק
כשהרגולציה מקדימה את הטכנולוגיה: הסטארט-אפים הישראליים מגלים את הקליימטק
שלא כמו מרבית התחומים הטכנולוגיים בהן הרגולציה מדדה הרבה מאחורי הטכנולוגיה, בתחום הקליימטק קמים הסטרטאפים לתוך סביבה רגולטורית ערוכה ומתמרצת – וזו הזדמנות מעולה לסטרטאפים הישראלים
אנו עדים בתקופה האחרונה לעלייה בהתעניינות המשק בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים לפתרון בעיות האקלים, או בקצרה "אקלים-טק", "קליימטק"', "קלין-טק" או "גרין-טק". יחד עם זאת, ובניגוד לתחומים אחרים בהם הסטרטאפים הישראלים בד"כ מובילים בחזית החדשנות, אנחנו עדיין לא רואים מספיק סטארטאפים ישראלים שמטפלים במגוון התחומים הקיימים בעולמות הקליימטק.
ועדיין, לפי כל ההערכות, תחום הקליימטק יהיה במוקד העניין של סטרטאפים ישראלים רבים בשנים הקרובות שלא יפספסו את ההזדמנות להצטרף למגמה העולמית. אלא שבניגוד לתחומים אחרים, סטרטאפים אלה יקומו לתוך סביבה רגולטורית גלובאלית בשלה. שלא כמו גלי טכנולוגיה אחרים, בהם הרגולציה והמחוקקים רדפו אחרי הטכנולוגיה, בתחום הקליימטק, ניתן לזהות נקודות בהן הרגולציה דווקא מקדמת ומכווינה את הטכנולוגיה והתעשיה לכיוון הרצוי. או, אם תרצו, בניגוד למה שהתרגלנו לראות בתחומים אחרים – מדובר ברגולציות יוצרות הזדמנות עבור סטרטאפים ישראלים.
אבן הדרך המרכזית בגל הנוכחי היא אימוץ הסכם פריז בדבר שינויי אקלים, אשר נכנס לתוקף בנובמבר 2016. בין היתר, תחת הסכם זה נקבעו יעדים בינלאומיים להפחתת עליית הטמפורטורה העולמית ומניעת פליטת גזי חממה, לרבות הקצאת הון לטובת קידום יעדים אלה בשיתוף המגזר העסקי. לאור הסכם פריז, גורמים מדינתיים ורב לאומיים החלו לנקוט בצעדים לקידום מטרות ההסכם, ובראשם האיחוד האירופי שהציב יעדים, הקצה משאבים וקידם רגולציה מסדירה לטובת מטרה זו.
ביולי 2020 נכנסה לתוקף רגולציית האיחוד האירופי ליצירת מסגרת מאסדרת המקדמת השקעות ופעילויות בנות קיימא, המכונה בקצרה "הטקסנומיה". יצוין כי גם במדינת ישראל ישנה טיוטת טקסונומיה דומה השואבת השראה מהטקסנומיה של האיחוד האירופי, ואשר נמצאת בתהליכי עבודה בהובלת המשרד להגנת הסביבה.
עמידה בגדרי הטקסונומיה פותחת עבור סטרטאפים את האפשרות להגיש ולקבל מענקים כספיים בסכומים משמעותיים מהאיחוד האירופי, ולכן ברור כי חברות רבות יבקשו לעמוד בכלליה, וחשוב להבין את מהותה.
הטקסונומיה מבקשת לקדם פעילויות אשר ממתנות את ההשפעה האקלימית השלילית (מיטיגציה), למשל לכידת פחמן, או אשר מפחיתות את הסיכונים הכרוכים בבעיית האקלים הנתונה (אדפטציה), למשל פעילויות שנועדו למזער ולהתמודד עם סכנות עליית מפלס האוקיינוסים, וכן מטרות של קידום מעבר לכלכלה מעגלית, שימוש בר קיימא במים ומשאבי ים, מניעת זיהום אויר וקידום וגיוון מערכות אקולוגיות. מעבר לפעילויות התורמות באופן ישיר למטרות אלה, הטקסונומיה מכירה גם בכך שיש לזכות גם "פעילויות מאפשרות" (enabling activities), אשר גם הן זוכות כבר היום לפיתוחים חדשניים על-ידי סטרטאפים. בפשטות, פעילות מאפשרת היא כזו אשר תורמת לפעילות אחרת שמקדמת את אחת התכליות המרכזיות. למשל חברה שמציעה פתרונות למדידה מדויקת של מזהמים, על אף שאינה תורמת באופן ישיר להפחתתם, עשויה לזכות בתואר הנחשק של פעילות בת-קיימא לפי הטקסונומיה- ולהגיש את מועמדתה לקבלת מענקים או להשקעות ירוקות פרטיות, ככל שמאפשרת באופן משמעותי לחברות אחרות לנטר ולצמצם את פליטות המזהמים שלהן (יחד עם עמידה בתנאים הנוספים הקבועים בדין).
חקיקת משנה של הטקסונומיה אף מזהה קטגוריית פתרונות מבוססי נתונים לצמצום פליטת גזי חממה, כפעילויות שעשויות לאפשר ולתרום למיטיגציה. למשל: פיתוח או שימוש בפתרונות מבוססי נתונים ומחשבים המיועדים לאיסוף, שידור ואחסון נתונים וליצירת מודלים ושימוש בהם, כאשר פעילויות אלה מוכוונות בעיקר לאספקת נתונים וניתוח המסייעים להפחתת פליטות גזי חממה, לרבות כאלה המתבססות על טכנולוגיות מבוזרות (קרי בלוקצ'יין), אינטרנט של הדברים (IoT) או בינה מלאכותית (AI). יחד עם זאת, יש לשים לב כי כאשר יש פתרון מקביל בשוק, נדרש שהפתרון המוצע יציג חיסכון משמעותי בפליטת מזהמים ביחס לפתרונות אלטרנטיביים. כרגולציה השואפת להיות חובקת כל, הטקסונומיה מטילה גם על ספק הפתרון חובה לדאוג למניעת זיהום של פעילותו.
ישנם כמובן דברי חקיקה רבים נוספים במגוון מקומות בעולם שמקדמים תכליות בנות קיימה ומשפיעות על השוק – חובות גילוי ודיווח ביחס לפעיות ירוקה, רף לזיהום מפעלים, חובת מעבר לבניה ירוקה, לרכבים חשמליים או לאנרגיות מתחדשות וכד'. אולם על אף השפעתם שלעתים משמעותית למאבק האקלים, אלה לרוב רגולציות סקטוריאליות להן תחולת שוק מוגדרת, ולרוב פחות משפיעות ומכווינות את השוק לעומת רגולציות מקיפות, כמו הטקסונומיה. על כל פנים, ממגוון כיוונים נראה שהדרישה לפתרונות קליימטק ילכו ויגדלו. על אף שטרם גובשה חקיקה ישראלית מאסדרת בנושא, ברור כי הרגולציות בשווקים הגלובליים הגדולים כבר משפיעות ועשויות לטמון בחובן הזדמנויות וזרז מספיק להתפתחות קהילת קליימטק ישראלית משגשגת, שלא רק שתיקח חלק פעיל במאבק האקלים, אלא גם תוביל אותו.
עו״ד עידו זהבי הוא מומחה בתחום הקליימטק, במשרד ארנון, תדמור-לוי
d&b – לדעת להחליט
