ראיון"אחרי המלחמה ישראל צריכה לאסור קיום בנקים בעזה"
ראיון
"אחרי המלחמה ישראל צריכה לאסור קיום בנקים בעזה"
"אם לוחמה במימון טרור היתה בראש סדר העדיפויות, 7 באוקטובר לא היה קורה". תנ"צ וראש יאח"ה בדימוס, חוקר הפשיעה הכלכלית ערן קמין משוכנע שאפשר לפרז כלכלית את עזה, רק איש לא רוצה
תת־ניצב בדימוס ערן קמין, פרשת מהמשטרה ב־2021 כשלא מונית מחדש על ידי המפכ"ל הנוכחי קובי שבתאי לראש יאח"ה ומאז אתה עוסק במחקר וייעוץ פרטי. מה מציק לך כל כך שאתה חייב לדבר?
"מרתיח אותי לראות ולשמוע את פסטיבל הגבורה העכשווי על תפיסות של כמה צ'יינג'ים מסכנים שמשמשים כעלה תאנה לחדלות הפעולה של כל הרשויות בישראל נגד התשתית הכלכלית של חמאס, ומימון הטרור בכלל. המדינה ממשיכה לנופף בתפיסות אקראיות והקפאות חסרות השפעה. איפה הייתם עד היום? איפה הנתונים על חילוטים בפועל של כספי טרור לטובת קופת המדינה? קיוויתי שראשי המערכות יגלו קצת צניעות וגם יכו קצת על חטא, בעיקר על חטא היוהרה ואוזלת היד - אבל כנראה שהבושה אבדה גם כאן".
עמדת בראש צוות "בכירים" בחקירת הענק של השייח' ראאד סלאח בחשד לסיוע לחמאס, מגע עם סוכן זר ושורה של עבירות כלכליות שקשורות למימון חמאס בגדה וברצועה. אתה סבור שבערך מאז לא היה מאמץ משמעותי של רשויות אכיפת החוק בישראל לטפל בצד המימוני של חמאס. אבל הנה בחודש שעבר היה מבצע נרחב ועתיר הישגים של צה"ל, שב"כ ויחידת הסייבר של 433 להחרמת כספי טרור ביהודה ושומרון.
"זה מסוג הדברים שהיה צריך לעשות הרבה קודם, למה חיכו? בשב"כ הכירו את הכל. ב־28 בדצמבר פשטו על תשעה משרדי חלפנות בשטחים וברור שהמידע לא צמח ב־7 באוקטובר. אם היה המידע למה חיכיתם? והתשובה היא שלא היה אכפת להם".
איך מעבר הכסף עובד בפועל?
"משרדי חלפנות עובדים עם בנקים שיש להם יתרת מזומנים ובדרך כלל עם סניפים בלבנון וטורקיה כדי שמנגנון החוואלות יוכל לעבוד, ויש גם חשבון בנק שמכסה אותם. אבל בשונה ממדינות מערביות לא חלים עליהם שום כללים ופיקוח. אם הייתי אומר שיש מפעל לייצור רקטות בשטחים - בתוך שנייה היו פושטים עליו, אז למה לא על זה? כי זה לא עניין אף אחד. עכשיו כולם יוצאים בראיונות חגיגיים ואני אומר: לא עשיתם כלום במשך שנים, אז לפחות עכשיו תשבו בשקט. כל היום מתראיינים על כספי חמאס מומחים, חלקם רגולטורים, חלקם אנשי מודיעין, אבל הם במקרה הטוב היו נספחים לאירועים האלה, במקרה הרע טפילים, ובמקרה העוד יותר גרוע הם מעכבים את אלה שבאמת עושים או אמורים לעשות".
אז מי כן חוסם כספי טרור?
"האופרטור העיקרי בחקירות שחוסמות כספי טרור זה חוקרי המשטרה, הם צריכים לדעת לבנות את התמונה המלאה, לחבר את כל הגורמים בישראל ובחו"ל וכך לדעת לספר את הסיפור עם מינימום בקיעים וסדקים בנרטיב. מאז שחמאס החל לקבל באופן גלוי, במעורבותה הישירה של ממשלת ישראל, אתנן כספי, חקירות כלכליות לאיתור כספי טרור נעלמו. בעשור האחרון התנהל המאבק הכלכלי בחמאס בעצלתיים בעיקר נגד פעילים באיו"ש, כחלק משני לפעילות המסכלת, ובעצימות נמוכה, שאינה פוגעת בחוסן הכלכלי של הארגון בארץ ובעולם".
חמאס הפך למפלצת כלכלית לצד הפיכתו למפלצת צבאית. עכשיו כולם מסבירים לנו שזו היתה צריכה להיות פעולה בינלאומית מתואמת ושישראל, או אף מדינה בעצם, לא יכולה להתמודד עם דבר כזה לבדה. אבל אתה טוען שזו צריכה להיות המשטרה?
"קודם כל צריכה להיות החלטה של המדינה, בדרג המדיני, שרוצים לחסל את הארגון, בדיוק כשם שמחליטים שצריך לחסל את ארגון הפשיעה של אברג'יל. ואם מחליטים, אז יש דרג מבצע שחייב לעשות זאת. זה אפילו קל יותר עם חמאס מאשר עם ארגון פשע ולא צריך לספר סיפורים על קואליציות בינלאומיות ולקשור להן כתרים. החקירה של ראאד סלאח ב־2003 שהחלה בשב"כ, נמשכה במשטרה והסתיימה בהרשעה ועונש מאסר של חמש שנים, היא דוגמה מצוינת לאיך צריך לפעול. למעשה מדינת ישראל הרשמית עשתה עד היום חקירה אמיתית אחת נגד חמאס וזו החקירה של התנועה האסלאמית: חלק מהכסף שהגיע לעזה אז עבר דרך איו"ש ואפשר היה לפעול יותר כדי לחסום אותו".
למה אתה חושב שמשהו שעבד ב־2003 ביהודה ושומרון יכול לעבוד גם בעזה ב־2024? יתרה מכך, בסופו של דבר העונשים שהוטלו על סלאח ושותפיו, נחשבו לקלים יחסית.
"חיסלנו אז את כל התשתית הפיננסית של חמאס בארץ ויאח"ה קיבלה על זה את פרס ראש השב"כ על החקירה, באופן אירוני מידיו של אבי דיכטר, שעמד אז בראש הארגון. החקירה ההיא היתה אירוע תקדימי והפעם המשמעותית היחידה שהשתמשנו בכלי הפלילי נגד חמאס ועוזריו. הצלחנו לגדוע את הצינור של ערביי ישראל ופעילי חמאס בחו"ל. העניין הוא שהם השתכללו ומצאו דרכי פעילות חדשות ואילו אנחנו לא. במקום לשכפל את החקירה ואת ההצלחה, התנהלנו כמדינה בצורה רשלנית וחסרת מיקוד".
תאר את חקירת סלאח ומה היה כל כך מיוחד בה?
"השייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, היה דמות מוכרת בישראל וכיהן בעברו כראש עיריית אום אל־פחם. האירוע התחיל לאחר שהשב"כ זיהה שסלאח הפך להיות המתווך המקובל של חמאס עזה וחמאס יהודה ושומרון. הם קישרו בין הכספים שזרמו מחו"ל לשטחים באמצעות סלאח ואנשיו ומימנו פעילות טרור.
"השב"כ בא למשטרה עם 100 אלף שיחות מוקלטות על כסף. מתוך השיחות האלה מצאנו תנועות כספיות. הפעילות שלהם עסקה בכספי צדקה לכאורה שהגיעו מחו"ל תחת שמות תמימים כמו 'המוסד לסיוע הומניטרי' או 'ועדת ההצלה ההומניטרית לתמיכה ביתומים ובנזקקים' ואלה הועברו לשטחים ולעזה, בשלב מסוים כל הכסף שהגיע לחמאס עבר דרכם, היה מדובר במיליוני דולרים בשנה שעברו במזוודות, בבלדרות פשוטה של שליחים, ובתשלום ישיר למחבלים. הכסף הגיע גם לאסירים ועצורים שהיו מעורבים בפעילות טרור. היום זה כמובן טיפה בים".
בניגוד לתקופתו של קמין, אז חמאס התבסס בעיקר על תרומות, בעשור האחרון הוא גיוון מאוד את מקורות ההכנסה שלו והפך לארגון עשיר שמקבל מימון של עשרות מיליוני דולרים בשנה מאיראן, עוד מאות מיליוני דולרים הגיעו אליו במזוודות הכסף מקטאר דרך ישראל, וכגוף השולט בעזה הוא מקבל גם את המסים של התושבים המקומיים ועל בסיס העושר הזה נבנו גם תיקי השקעות, פורטפוליו של נכסים ריאליים כמו נדל"ן ואפילו החזקות בחברות. כבר לפני כעשור העלו חקירות של המוסד כי היקף הנכסים של חמאס נאמד בחצי מיליארד דולר.
כמי שהיה אמון על הבכירים ביותר בפרשה, עצרת באופן אישי את סלאח. היו פחות פיגועים אחרי שתפסתם אותו ואת מקורביו?
"אני לא יודע להגיד, השב"כ אחראי על טרור, לא המשטרה, אבל כן היתה לחקירה ולמעצרים משמעות סמלית גדולה. היא הראתה גם שליטה וגם יכולת לבלום ואף לעצור את הפעילות הכלכלית של חמאס. בסוף זה כמו בארגון פשיעה, אם אין איך לשלם את המשכורות לפעילים באחד בחודש — הם ילכו לארגון מתחרה או למשטרה. רק הקבוצה הקטנה למעלה מונעת מאידיאולוגיה טהורה, אבל למטה יש פעילים שצריכים להביא כסף הביתה, ואם אשתו של הפעיל תגיד שהשכן מקבל יותר, הוא יעבור לשם".
אנחנו מדברים על התקופה שלפני ההתנתקות, מה מכל האופרציה הזאת רלבנטי לעזה היום?
"היום, ולא משנה מה דעתך על ההתנתקות, כולם מבינים שהיינו צריכים לפקח טוב יותר גם על אמצעי הלחימה וגם על האמצעים הכספיים שזרמו לעזה. לכן גם היום, כאשר מדברים על פירוז צבאי של רצועת עזה לאחר סיום המלחמה, חייב להיות גם פירוז כלכלי, אחרת זה לא יעבוד. כשם שלא נאפשר להם יותר לבנות מנהרות בעזה — אסור שיהיו שם בנקים".
מדינת ישראל יכולה למנוע הקמת בנקים בעזה?
"זה צריך להיות אחד הלקחים החשובים מהמלחמה וממה שקדם לה. נוח לנו לדבר על חלפנים וחאוולות, שלכאורה שם הכסף עבר בחשאי, אבל לאורך כל השנים היו בנקים של ממש שפעלו בעזה, כמו הבנק המוסלמי או הבנק הפלסטיני הערבי, והם היו מחוברים למערכת SWIFT הבינלאומית. זה מצחיק שאנחנו מופתעים מאיך חמאס התעצם - אבל אנחנו נתנו להם לא רק את מזוודות הכסף, אלא איפשרנו גם הקמה של מערכת פיננסית שתתמוך במאמץ הצבאי. הלקח הוא שלא נוכל לאפשר פעילות בנקאית בעזה. אסור שיהיו שם כספומטים. רוצים בנק? רוצים כסף? אין בעיה, באמצעות בנק שלנו, או תצורה פיננסית אחרת, אבל כזו שתפוקח על ידי ישראל באופן מלא. הדברים יצטרכו להתנהל כך גם באיו"ש".
איך 5 מיליון פלסטינים בעזה ובאיו"ש יחיו בלי בנקים. איך חברות תעשייה ענקיות בשכם יפעלו בלי מימון מסודר. ואיך זה בדיוק יפוקח על ידי ישראל באופן מלא? הרי הם לא יעבדו עם בנקים שלנו, ויש הון עצום שמגיע לשם מחו"ל באופן חוקי.
"אם תהיה ועדה ייחודית שתורכב ממדינות סוניות מתונות וגורמים מערביים, חייבת להיות הסכמה גם על הדרך הכלכלית שדרכה משקמים את הרצועה. כאן ברור שיהיו חייבים להכניס בנק - אבל אנחנו חייבים לפקח על נקודת הקצה שהכסף הולך אליו. אם זה יהיה מכרז לבנייה, למשל, צריך יהיה לוודא שלא קונים בזה טילים או בונים מנהרה. המוסד הפיננסי שינהל חייב להיות מקובל על ישראל ולאט לאט נשחרר".
מי צריך להיות אמון על פיקוח פיננסי כזה מטעמנו?
"העניין הוא שהגוף שאמון על עזה ויהודה ושומרון הוא השב"כ ומה שמעניין אותו באופן טבעי ומוצדק זה סיכול פיגועים. ההיבט הכלכלי לא בראש סדר העדיפויות שלו, אבל העניין הוא שמאמץ כלכלי תומך במאמץ צבאי. גם כסף זו פצצה מתקתקת. אבל זה מעולם לא היה בצי"ח, בראש סדר העדיפויות, של אף גוף, כי אם היה - לא היינו מגיעים ל־7 באוקטובר. זו בדיוק ההחמצה הגדולה שאני מרגיש לאור החקירה אז ב־2003. היא היתה הצלחה גדולה, אבל חצי שנה היחידה היתה רק בזה, וזה דרש המון גם מהשב"כ שהיה צריך לעבוד בכלים פליליים ולא בכלים שהם רגילים אליהם. אני מבין שזה היה כאב ראש מבחינתם. למה לא חיסלנו את המעורבים במימון טרור כפי שמחסלים מהנדסים שמסייעים בפיתוח פצצות, אף שהם עצמם לא נושאים נשק? אגב, גם המשטרה יכלה לעשות יותר: יודעים שיש פעיל שמעביר כסף? תעצרו אותו, בכלים הפליליים או מינהליים".
אז מה צריך להיות ביום שאחרי המלחמה?
"ישראל חייבת שליטה על המעברים שתאפשר פיקוח שוטף, שיהפוך את כל העסק של מימון טרור לבלתי משתלם, ולא רק פשיטות אקראיות. כאן נכנסים לתמונה גם נושאי המזומן וגם השימוש במטבעות דיגיטליים. ככל שישראל תסדיר את נושא המזומן ותפחית את השימוש בו - וכאן לצערי היא נמנעת מפעולה בגלל קבוצות אינטרסים כמו החרדים למשל — כך יקל על הרשויות לאתר ולמנוע שימושים לא כשרים בכספים. המטבעות הדיגיטליים מהווים אתגר משמעותי, אבל כאן אפשר להיעזר באמריקאים. אבל הכי חשוב זה להכין לא רק מתווה צבאי ומדיני, אלא גם מתווה פיננסי ליום שאחרי. במסגרת המתווה הזה ישראל חייבת לשלוט באופן מלא בכל הסחורות, הנכסים והכספים הנכנסים לרצועת עזה".
חוואלה
מנגנון העברת והלבנת כספים בלתי פורמלית מחוץ או במקביל לבנקים, ומבלי להעביר כסף ממדינה למדינה. העברת הכסף נעשית על בסיס של אמון דרך שני מתווכים, אחד בארץ המקור ואחד בארץ היעד, שמתקזזים ביניהם על הסכום כדי למנוע את רישום העברת הכספים מחו"ל. המתווכים גם גוזרים עמלות על שירות התיווך שלהם.
ערן קמין (57)
- גר בקריית אונו, נשוי + 2
- יועץ לחברות ופרטיים בענייני חקירות והלבנת הון
- תנ"צ בדימוס, שימש כראש יאח"ה, ראש תחום כלכלי במכללה לביטחון לאומי ונציג המשטרה לארה"ב וקנדה
- תואר ראשון ושני במדע המדינה באונ' בר־אילן, תואר במשפטים ובוגר תוכנית וקסנר למנהיגות בכירה
