שנת מבחן
שנת מבחן
המשק העולמי נמצא בנקודת תפנית. מצד אחד, במקומות רבים בעולם נכנסו לשגרת קורונה המאפשרת חזרה מתונה לשגרה. מצד שני, האינפלציה הגואה, עליית הריבית, ירידה בתחזיות הצמיחה, המשברים הגלובליים, והפסקת התמיכה הכלכלית והכללית מצד הממסד, גורמים לחשש כי שנת 2022 תהיה שנה שבה תתרחש עלייה בתחום העסקים המגיעים לחדלות פירעון. לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון התייחסו בכירי ענף חדלות הפירעון לכמה מהשאלות המרכזיות המלוות את הענף והמשק הישראלי בתקופה הנוכחית
שנת 2022 היא שנת מפתח עבור ענף חדלות הפירעון. לאחר כשנתיים בהם סייעה המדינה לעסקים רבים בעקבות התפשטות מגפה גלובלית, כעת נאלצים עסקים רבים שבקושי התאוששו מאפקט הקורונה של סוף שנת 2021 ותחילת שנת 2022, להתמודד עם משבר נוסף בדמות פלישת רוסיה לאוקראינה. הפלישה העמיקה את המשבר הכלכלי העולמי וגרמה להתייקרות מוצרים רבים ולהחמרת הבעיות בשרשרת האספקה מהם סובל העולם בשנתיים האחרונות. כעת ולאור האמור – העסקים צריכים להתמודד גם עם העלאה של הריבית במשק בעקבות האינפלציה הגבוהה השוררת בשווקים.
ברחבי העולם חוששים שלאחר שנים בהן מספר העסקים שהגיע לחדלות פירעון ירד בהדרגה, כולל בתקופת הקורונה אז העסקים קיבלו מימון מהמדינה, גמישות מהנושים והגנה מהרשויות, כעת הגיע זמן 'הפירעון' והפורענות, ותורגש עליה - יתכן ומשמעותית בדגש על החצי השני של שנת 2022 - במספר העסקים שמגיעים לחדלות פירעון.
ומה קורה בישראל?
על אף שהאינפלציה נמוכה יחסית לעולם, ועל אף העובדה שישראל לא חווה את משבר האנרגיה העולמי באותה העוצמה שהמדינות אשר תלויות אנרגטית ברוסיה חוות, אך גם כאן הריבית צפויה לעלות בהדרגה ולהשפיע על חברות במשק. לאחרונה גם נרשם כיווץ של המשק שיש הטוענים כי לא מדובר ב'סטיית תקן' נקודתית, אלא סימן מקדים למיתון מתקרב, וכידוע, מיתון והעלאת ריבית יכולים להוות מכת מוות לעסקים רבים.
השנה הזאת גם מספקת ותספק את ההזדמנות לבחון באם תיקון 4 לחוק חדלות פירעון משיג את יעדיו. הדבר נכון גם לבחירת 'רשימת הנאמנים' ואף לסעיפים 'הוותיקים' 288 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שאמורים לסייע להתנהלות השוטפת של תהליכים בענף חדלות הפירעון.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון מתייחסים בכירי ענף חדלות הפירעון לכמה שאלות המלוות את התקופה הנוכחית. לכתבה התראיינו עו"ד עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC & Co.), עו"ד עמית לדרמן, ראש מחלקת חדלות פירעון, הסדרי נושים והבראת חברות ב AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד אשר (אשי) אנגלמן, ראש תחום הבראת חברות וחדלות פירעון במשרד גולדפרב זליגמן ושות', עו"ד דנית רימון, שותפה במחלקת חדלות פרעון והסדרי חוב, יגאל ארנון- תדמור לוי.
אז מה הן השפעותיו המרכזיות של תיקון חוק 4 לחוק חדלות הפירעון? האם העליה של תחילת שנת 2022 במספר העסקים שהגישו בקשה לפתיחת הליכים הינה רמז לבאות או תהליך טבעי ולא מדאיג? האם רשימות הנאמנים משיגה את יעדיה? והאם סעיפים 288 ו 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משפיעים על דירקטורים ונושאי משרה ותורמות לחברות או הנושים? הנה התשובות של בכירי הענף.
מה הן השפעותיו המרכזיות של תיקון 4 לחוק חדלות פירעון?
עו"ד עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC & Co.): "תיקון 4 לחוק חדלות פירעון הוא כלי חשוב ואף קריטי, בהנחה שייעשה בו שימוש נכון ומושכל. התיקון השפיע, בראש ובראשונה, על מספר הבקשות המוגשות ועל המספר הכולל של ההליכים המתנהלים בבתי המשפט, בכך שהעניק כלי חדש לחברות שהיססו מלפנות לקבלת הגנה מבית המשפט. אמנם לא כל הבקשות המוגשות לפי התיקון המשיכו לפיו - חלקן עברו לחלק ב' לחוק - אך התיקון הביא להתעוררות בתחום שהיה רדום במשך תקופה, מסיבות שונות. עם זאת, חברות שנקלעו לחדלות פירעון עמוקה ניצלו את התיקון על מנת להגיש בקשות שנועדו לשמר את השליטה בידי בעלי השליטה מצד אחד, ולשמוט את מרבית החובות, במסגרת הסדרים מוצעים, מצד שני. הבעייתיות נובעת מכך שלא זו הייתה מטרת התיקון, אלא להביא להסדרים שנועדו להתגבר על מצוקה תזרימית זמנית".
עו"ד עמית לדרמן, ראש מחלקת חדלות פירעון, הסדרי נושים והבראת חברות ב AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות': "תיקון 4 צריך להיות דרך המלך, ללא קשר לקורונה, ובלבד שלא ינוצל לרעה על ידי בעלי חברות שמבקשים לחמוק מאחריות. בהקשר זה אחריות רבה רובצת לפתחם של עורכי הדין המייצגים, שעליהם להימנע מהגשת בקשות שיש בהן משום ניצול של התיקון לרעה. בכפוף להסתייגות הזו, מדובר כאמור בתוספת חשובה וחיונית לחוק. ההליך הקבוע בתיקון מעניק וודאות, מפחית את חשש הנהלת החברה לפנות לבימ"ש מבעוד מועד, מקצר לוחות זמנים ובממוצע כנראה גוזל פחות זמן שיפוטי מהליכים לפי חלק ב'".
עו"ד אשר (אשי) אנגלמן, ראש תחום הבראת חברות וחדלות פירעון ב'גולדפרב זליגמן ושות': "השפעות תיקון 4 על השוק הן משמעותיות, הסדרים רבים יותר מאושרים ובלוחות זמנים קצרים באופן משמעותי. שאלת ההטבה עם הנושים היא מורכבת, מצד אחד מאושרים הסדרים רבים יותר ולכן היקף הבדיקות לגבי החייבים יורד, כך שלעיתים הנושים מצביעים בהסדרים השונים תחת תחושה שאין להם את מלוא המידע. מצד שני, בשל לוחות הזמנים הקצרים הזעזועים לחברות פוחתים כך שהסיכוי לשיקום החברה ותשלום דיב' צפוי לעלות באופן המיטיב עם הנושים.
ללא ספק זמן שיפוטי נחסך כאשר מאושרים הסדרים בלוחות זמנים קצרים יותר. לעיתים תכופות חלופת הפירוק איננה מיטיבה עם הנושים אלא ההפך הוא הנכון. את בחינת ההשפעה על הנושים והאם ההסדרים מקוימים כסידרם ניתן יהיה לבחון רק בעוד מספר שנים כאשר הסדרים אלה יושלמו".
עו"ד דנית רימון, שותפה במחלקת חדלות פרעון והסדרי חוב במשרד יגאל ארנון-תדמור לוי: "תיקון 4 נועד במקור לאפשר לחברות שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה, להסדיר את חובותיהן בשקט יחסי, תוך קבלת הגנה מהנושים (עיכוב הליכים) ומבלי שיהיה עליהן לנקוט בהליך קלאסי של "חדלות פירעון, על כל המשמעויות הנלוות להליך זה, לרבות אובדן שליטה על ניהול החברה, הפקעת סמכויות הדירקטוריון וכיו"ב. אלא, שמה שנועד ליתן הגנה נקודתית לקבוצת חברות מסוימת - חברות בעלות היתכנות עסקית שעסקיהן נפגעו באופן ישיר ממשבר הקורונה ואשר זקוקות ל"פסק זמן" על מנת לטפל בהסדרת חובותיהן - הפך מהר מאוד לברירת המחדל בתיקים הננקטים היום לפי חוק חדל"פ. נכון להיום מרבית הבקשות שמוגשות על-ידי תאגיד בקשיים, במסלול של שיקום, הינן בקשות לפי תיקון 4, כאשר דומה כי ההליך המרכזי הקבוע בחוק, דהיינו בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי חלק ב', כמעט נזנח לחלוטין. אין ספק כי תיקון 4 בבסיסו הוא תיקון חשוב והוא מאפשר לחברה להסדיר חובותיה מבלי שתהיה נתונה לחסדיו של נאמן כזה או אחר שימונה, באופן כמעט אקראי, ע"י בית המשפט. אלא שתיקון 4 מהווה, וצריך להוות, סוג של "צ'ופר" שניתן לחברה ולכן יש להקפיד ולהשתמש בו רק מקום שהחברה ובעלי השליטה בה מגיעים לבית המשפט נקיי כפיים, ומצליחים להראות כי לחברה יש התכנות עסקית להמשיך ולהתנהל כ"עסק חי". חברה שפונה לבית משפט, כאשר ברור שהיא נמצאת בחדלות פירעון כבר זמן רב, ולמרות זאת "עיכבה" את הפנייה לבית המשפט מסיבות כאלו ואחרות, אינה יכולה ליהנות מהמסגרת של תיקון 4. השימוש בתיקון 4, כאשר הוא נעשה במקרים המתאימים לכך, יכול להוות כלי חשוב להגעה להסדרי נושים שייטיבו עם הנושים ולחסוך זמן שיפוטי יקר. לכן, טוב יעשה המחוקק אם יהפוך הוראת השעה לתיקון קבוע בחוק, אולם בד בבד יקשיח את התנאים בהן תאגיד צריך לעמוד על מנת להיכנס בין כתליו של תיקון זה".
בהשוואה לשנת 2021, בשנת 2022 נרשמה בתחילת השנה (ינואר-פברואר) עליה במספר בקשות לפתיחת הליכים על ידי יחידים ועליה במספר הבקשות שהגישו נושים לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייבים. על רקע מצב המשק הנוכחי והשפעות האתגרים הגלובליים והמקומיים, האם לדעתך המגמה הזאת צפויה להימשך או להיפסק? מה הסיבה לעליות האמורות?
עו"ד עמית לדרמן: "באופן כללי, כבר בערך 15 שנים מספר הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים נמצא בעלייה מתמדת בהשוואה לשיעור הגידול באוכלוסייה, מסיבות מגוונות, לרבות השינוי התפיסתי שחל לפחות בעשור האחרון לגבי המשמעות החברתית של פשיטת רגל. העלייה בפתיחת הליכים כאלה השנה לא התרחשה בחלל ריק ולא צפוי שינוי מגמה. הקורונה רק סיפקה דחיפה נוספת ומעין לגיטימציה לתהליך שאנחנו עדים לו כבר תקופה ממושכת".
עו"ד אשר (אשי) אנגלמן: "להערכתי מגמה זו צפויה להמשך, האטה במשק ידועה לכולם והשפעתה ניכרת על חברות ועסקים וכמובן גם על יחידים. ככל הנראה, לאחר שנתיים מפתיעות מאוד על אף הקורונה נראה כי השוק מתקן את עצמו למטה ולכן אני מעריך שמגמה זו עתידה להמשך לפחות בתקופה הקרובה".
עו"ד עמית פינס: "אנו צפויים לראות כי המגמה תגבר ותתחזק. זאת, משלוש סיבות עיקריות - ראשית, ישנו אפקט של השהיה – כאשר הניסיון מלמד שתקופת ההשהיה היא בין שנה לשנתיים - בין כניסה לסביבת חדלות פירעון לבין המעבר בפועל להליך פורמלי במסגרת בית המשפט. לכן, עסקים שנקלעו לקשיים מהותיים בתקופת הקורונה ובעטיה, מתחילים להגיע לבתי המשפט רק כעת. שנית, לנוכח העלייה העולמית החדה במחירי חומרי הגלם, כאשר רוב המשק מתנהל בהסכמים שאינם כוללים מנגנוני התאמה, ובמיוחד במגזרים בהם מתח הרווחים נמוך מאד מלכתחילה עקב מבנה השוק (כמו קבלנות ביצוע), יהיו גורמים רבים שייכנסו לקשיים ויגיעו לחדלות פירעון. ושלישית, גופים פיננסיים נמנעו בתקופת הקורונה מלקדם הליכי גבייה אגרסיביים נגד חברות ויחידים בקשיים, ככל הנראה בשל החשש מביקורת ציבורית, או מגישה סלחנית של בתי המשפט. הסבלנות, בהקשר הזה, ככל הנראה מתחילה להתקרב לקיצה".
על רקע הרצון לפתוח את השוק מחד, ולא לפגוע מקצועית בהליכי השיקום והפירוק מאידך, האם 'רשימות הנאמנים' מביאות את הבשורה הנדרשת ומייעלת תהליכים?
עו"ד דנית רימון: "לא רק שרשימות הנאמנים לא ייעלו תהליכים, הן יצרו חוסר וודאות וחששות מוגברים בקרב חברות שמבקשות לנקוט בהליך חדלות פירעון בבית משפט ובקרב נושים, בעיקר פיננסיים. לזהות הנאמן יש לעתים חשיבות קריטית בהצלחת הליך השיקום של חברה, וכאשר חברה ובעלי מניותיה אינם יודעים מי הנאמן שימונה לניהול עסקיה ומה יהיו הכשרתו, כישוריו וניסיונו, הדבר עלול להוות תמריץ שלילי לפנות לבית המשפט בהליך חדלות פירעון, ומכאן לפגיעה בסיכויי השיקום של חברה. בנוסף לכך, העדר קריטריונים ברורים והעדר שקיפות בנוגע לאופן בחירת בעלי התפקיד המוצעים בכל תיק, כמו גם רשימות נאמנים (בעיקר להליכים מורכבים) רחבות מדי ביחס להיקף התיקים הנפתחים בבתי המשפט, רק החריפו את הבעייתיות. ספק רב מאוד בעיני, האם רשימות הנאמנים, כפי שהן כיום, מהוות את הפתרון הנכון למטרה, השנויה במחלוקת ממילא, של הרצון לפתוח את השוק לעורכי דין נוספים".
עו"ד עמית פינס: "באופן עקרוני, רשימות הנאמנים אינן תורמות ליעילות ההליכים. זהות הנאמנים והפיחות ביכולת להשפיע על זהותם, נותרו בין הגורמים המרכזיים המרתיעים נושים - בעיקר נושים פיננסיים - מליזום הליכי חדלות פירעון, ויוצרים מוטיבציה לנסות להגיע להסדרים חלופיים מחוץ לבית המשפט. באופן עקרוני, הסדרים אלה הם מגמה רצויה, אך בתחום חדלות הפירעון הם טומנים בחובם סכנה של העדפת נושים מתוחכמים בעלי ניסיון ואמצעים. במילים אחרות, רשימות הנאמנים תורמות פחות למקצועיות ההליכים מכפי שנדמה".
עו"ד אשר (אשי) אנגלמן: "מטרת רשימות הנאמנים איננה אמורה להביא לייעול התהליכים אלא לדאוג לשוויון ופתיחת השוק בלבד".
מה דעתך על החלטת משרד המשפטים בנוגע לפיצול סמכויות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, ומה ההשפעות הצפויות על איכות השירות לציבור האזרחים ולבעלי העסקים בישראל?
עו"ד אשר (אשי) אנגלמן: "בעבר היקף פעילות חדלות הפירעון היה נמוך מאוד, אי לכך פעילות זו שובצה ביחד עם האפוטרופוס הכללי. מציאות זו איננה שוררת עוד בשל העובדה שנפתחים אלפי תיקים בשנה ופעילות תחום הממונה על הליכי חדלות פירעון התרחבה בצורה משמעותית. לעניות דעתי מדובר בהחלטה מאוד נכונה, אין קשר מקצועי בין התחומים וטוב יהיה אם כל אגף יתמקד בתחומו. מיקוד זה יאפשר לראש האגף להביא את פעילותו לכדי מקצועיות בלי שיאלץ לפצל קשב בתחומים שונים אשר ביניהם אין קשר כלל".
מה השפעתם של סעיפים 288 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על התנהלות הדירקטורים ונושאי המשרה? האם ניכרת התנהלות זהירה יותר? האם הדבר נכון וטוב עבור החברות או הנושים?
עו"ד עמית פינס: "קשה לומר, כל עוד לא ניתנו פסקי דין בנושא והסעיף לא זכה לפרשנות ויישום בהחלטות קונקרטיות. אני סבור שיהיה קושי ביישום הסעיף, בעיקר בגלל הקושי לאתר ולהצביע על המועד המדויק בו החברה הופכת לחדילת פירעון - כאשר היכולת להצביע על מועד כזה בדיעבד אינה מסייעת בהטלת אחריות בגין מעשים או מחדלים בזמן אמת. יחד עם זאת בייעוץ שניתן לדירקטוריונים במצבים של חדלות פירעון, לא ניתן להתעלם ממנו ומאי הבהירות הקיימת בנושא".
עו"ד אשר (אשי) אנגלמן: "אני מרגיש כי סעיפים אלה ללא ספק נלקחים בחשבון בקרב דירקטורים ונושאי משרה. ניכר כי דירקטורים זהירים יותר וחוששים לפעול בדרך אשר עלולה להעמיד אותם בסיכון לשאת בנזקי הנושים. השאלה האם הדבר נכון היא מורכבת, בתחילה חשבתי שזה יסרס את פעילות הדירקטוריון, כיום אני חושב שזה לא חד משמעי שכן. אני רואה פעילות אחראית יותר של דירקטורים, אך חשוב לפעול באיזון ולא לפגוע בפעילות החברה רק עקב חשש זה".
עו"ד עמית לדרמן: "תנאי המשק הישראלי יוצרים הטיה מובנית לעבר דחיית פעולות ייעול, שיקום והליכי חדל"פ, ולכן טוב עשה המחוקק כשיצר לנושאי המשרה תמריץ לנקיטת פעולות שכורכות את טובתם בטובת הנושים. יצירת מכשיר שמאפשר לייתר את השאלה אם אחריות נושאי המשרה היא חוזית, נזיקית או אחרת, ואת סוגיית ההחזקה בעילת התביעה נגד נושאי המשרה, היא חיובית. בעיניי החשש להתנהלות "מתגוננת" של חברות אינו ממשי, בטח לא לגבי חברות פרטיות שהן הרוב המכריע במשק. סביר להניח ששינוי של ממש בהתנהגות נושאי המשרה יתחולל, אם בכלל, כשהשוק ילמד באיזה אופן בתי המשפט מפרשים את הסעיפים ואיזה שימוש נעשה בהם".
עו"ד דנית רימון: "מיד לאחר חקיקתו של חוק חדל"פ ולפני כניסתו לתוקף נשמעו קולות רבים שטענו, כי הטלת אחריות אישית על דירקטורים לפי החוק הינה שגויה, תוביל להתפטרות מוגברת של דירקטורים ותגרום לאנשים ראויים לסרב לכהן כדירקטורים בחברות. אני סבורה שיהיה קשה לומר שההערכות הפסימיות האלה אכן התממשו. אולם, כעורכת דין שמתמחה בהבראת חברות, בהחלט ניתן לראות עליה במספר הפניות של דירקטורים המכהנים בחברות בקשיים לצורך קבלת ייעוץ וליווי משפטי ייחודי בתחום. יחד עם זאת, יש לזכור כי פחות מחצי שנה לאחר כניסת חוק חדל"פ לתוקף פרץ משבר הקורונה, אשר פגע בחברות רבות במשק, ולכן יתכן כי העליה במספר הפניות כאמור נובעת לא רק מהתנהלות זהירה יותר של דירקטורים על רקע החוק החדש, אלא גם מקיומן של מספר גדול יותר של חברות שנמצאות באזור חדלות פירעון. סעיף 288 לחוק, בבסיסו, נועד לתמרץ דירקטורים ומנכ"ל לטפל מוקדם ככל האפשר בקשיים אליהם נקלעה החברה, בין היתר, ע"י התייעצות עם מומחה בשיקום כלכלי, הגעה להסדרי חוב עם נושי החברה, ובמידת הצורך, פניה יזומה של החברה להליך לפי החוק. רציונל זה מתיישב היטב עם מחקרים שמראים כי חברה שמטפלת בבעיותיה מוקדם יותר - סיכוייה להשתקם גבוהים יותר, ומכאן, ששיעורי פירעון החובות לנושיה גבוהים יותר".
