ניתוחהממשלה לא עוצרת באדום גם כשהגירעון חוצה את ה־8% תוצר
ניתוח
הממשלה לא עוצרת באדום גם כשהגירעון חוצה את ה־8% תוצר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרב להסתכל למציאות הכלכלית בעיניים ולנקוט צעדים חריפים. התוצאה: סכנת הידרדרות מהירה של המשק הישראלי, הורדת דירוג האשראי ואובדן אמון של השווקים הפיננסיים. פקידי האוצר יגישו בימים הקרובים תוכנית לצעדי חירום כדי לבלום את הסיכונים. אך לא ברור אם יהיה מי שיקשיב להם
הגירעון הממשלתי ממשיך לטפס ובחודש יולי אף החליף קידומת ולא בכיוון הרצוי. לפי נתונים של החשב הכללי באוצר, ביולי נרשם גירעון מצטבר בתקופה של 12 חודשים של 8.1% במונחי תוצר (תמ"ג), לעומת 7.7% תמ"ג בחודש הקודם. לפי תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024, תקרת הגירעון עומדת על 6.6% תמ"ג.
לפי דו"ח החשב הכללי (חשכ"ל), הבעיה המרכזית מתחדדת: קצב גידול הוצאות הממשלה עומד על כ־33% לעומת יעד של כ־13%. אומדן הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ־63.5 מיליארד שקל ומפרוץ המלחמה על כ־88.4 מיליארד שקל כאשר שולמו עד כה כ־15.5 מיליארד שקל מקרן הפיצויים. אך הבעיה איננה רק המלחמה שיש לה כצפוי מחירים כלכליים כבדים, אלא גם ההוצאות ללא המלחמה. שיעור הגידול בהוצאות המשרדים ללא המלחמה הגיע ל־9.2% כאשר הגבול שנקבע במקור היה של 4.9%. כלומר יש זינוק של ההוצאה הביטחונית בעקבות המלחמה אבל יש זינוק מתמשך גם בהוצאות שאינן קשורות למלחמה.
1. מעבר לחציית הרף של 8%, שאין לזלזל בו, שכן יש לשינויים כאלה השפעה פסיכולוגית לא מבוטלת - ממשלת ישראל ממשיכה להתנהל באזור מסוכן. גירעון ברמות של 8% ויותר, שנרשמו רק בתקופת מגפת הקורונה ובתקופת מלחמת יום הכיפורים - הוא אירוע שיכול לצאת משליטה במהירות. על מידת המסוכנות של האירוע יש מחלוקת בקרב הכלכלנים במשק. כלומר, אין עוררין על כך שמדובר בגירעון מסוכן ולא בר קיימא, אבל אין תמימות דעים לגבי עד כמה רמות גירעון כאלה מסוגלות להביא את ישראל למשבר פיסקאלי שעלול להתגלגל למשבר פיננסי.
כבר ברור כי נתניהו וסמוטריץ' אינם מעוניינים לגבש תקציב מדינה שבהכרח חייב לכלול צעדים מצמצמים כמו קיצוצים או העלאות מסים - שייפגעו בהם פוליטית דווקא בתקופה שהשניים בשפל
וזה החשש האמיתי: ספירלה שלילית ובה השפעה פסיכולוגית על המשקיעים, יחד עם הורדות דירוג פוטנציאליות של סוכנויות הדירוג, עלולות להוביל לעלויות חוב (ריבית) גבוהות יותר, להפחתת השקעות זרות ולהאטה בצמיחה הכלכלית. כאשר החמרה בתנאים המאקרו־כלכליים מגדילה עוד יותר את הגירעון הממשלתי, ומעמיקה את חוסר היציבות הפיסקאלית.
2. בקבוצה הראשונה של "המוטרדים אבל רגועים" ניצבים כלכלני האוצר (אגף התקציבים, כלכלן ראשי) וגם כלכלני בנק ישראל. "לקראת הרבעון האחרון של השנה, צפויה ירידה בשיעורי הגידול בעקבות שינוי בהתפלגות ההוצאות השוטפות והוצאות המלחמה". הסבר זה מתנוסס בהבלטה מעל תרשים מספר 3 בדו"ח החשכ"ל האחרון ובו מוצג קצב הגידול המופרז בהוצאה. כלומר, כלכלנים אלו סבורים כי הגירעון הכל כך גבוה ומעל התקרה ב־1.5 נקודות אחוז הוא עניין טכני, ולקראת סוף השנה הוא צפוי לרדת לכיוון היעד. נזכיר כי היעד הוא 6.6% תמ"ג כאמור, שהוא בעצמו שיעור עתק.
4 צפייה בגלריה
קריית שמונה תחת הפגזות. מלחמה שראשי המדינה אינם מעוניינים לסיים אותה
(צילום: דוברות כבאות והצלה)
כלכלנים אלה הביטו גם על התשואות של אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים - אגרת החוב הקלאסית כדי למדוד את עלות גיוס ההון - וראו כי דווקא בימים האחרונים, כאשר התברר שהאיראנים "נרגעו" לכאורה, והתרחיש למלחמת עולם שלישית ירד מהשולחן, התשואות ירדו במהירות מ־4.9% ל־4.6%. גם השקל הגיב בצורה חיובית. ככלל, כלכלנים אלה מציינים כמה סימנים לכך שאכן מדובר באירוע מטריד, אך אין משבר אשר ממשמש ובא מעבר לפינה: המפולת בשווקים שראינו בשבוע שעבר היתה זמנית והמדדים כבר תיקנו; ההידרדרות במספרים של הממשלה היא הדרגתית ולא בבת אחת; הפעילות הכלכלית ממשיכה כאשר הפגיעה בה מרוכזת בצפון, בדרום ובתיירות; ויש צפי להגעת כסף אמריקאי בכמויות גדולות.
מה עוד שהכנסות המסים עולות בקצב טוב: "הגבייה מתחילת שנת 2024 מצביעה על שינוי מגמה עם גידול בקצב שנתי של כ־9%", נכתב בסקירה של רשות המסים, והערכות באוצר הן כי מגמת השיפור תימשך. והכי חשוב: שוק העבודה איתן והדוק. שיעור האבטלה עמד ביוני על 3% ואם מוסיפים את אותם "נעדרים זמנית" ממקום העבודה השיעור קופץ ל־3.6%. מדובר עדיין ברמות שפל היסטוריות.
3. אלא שיש קבוצה שאינה מבוטלת, ואשר הולכת ומתרחבת ככל שהגירעון ממשיך לגדול, שסבורה כי רמת המסוכנות היא גבוהה בשל תנאי הרקע. בראש ובראשונה - ישראל ניצבת עמוק בתוך מלחמה שראשי המדינה אינם מעוניינים לסיים אותה. מלחמות הן "מוצר מותרות", דבר יקר מאוד. לא משנה אם זה ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו שמעוניין במלחמה מתמשכת, או שמא שני השרים החזקים בממשלה - השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' - שמעוניינים בהנצחת המלחמה, התוצאה דומה: אין אופק לסיום המלחמה ולכן אין אופק להפסקת ההגדלה של ההוצאה הביטחונית.
קצב הגידול בהוצאות הממשלה עומד על כ־33% לעומת יעד של כ־13%. בלי קשר להוצאות המלחמה חל זינוק בהוצאות משרדי הממשלה - 9.2%, כאשר הגבול שנקבע במקור היה רק 4.9%
גם אם תוקם ועדה לבחינת תקציב הביטחון מחר בבוקר, לא צפוי שהיא תמליץ על צמצום ההוצאה הביטחונית. אסור לשכוח גם שכל עוד יש מלחמה בצפון ובדרום, הממשלה נאלצת להמשיך לממן את המפונים. המסקנה היא כי הממשלה חייבת להמשיך לגייס כספים כדי לממן את אותו גירעון ואת החוב עם הוצאות ריבית מוגדלות.
הבעיה הגדולה היא כי חברות הדירוג כבר מתחילות לאותת כי הפחתת דירוג נוספת נמצאת בדרך, בעיקר על רקע המשך המלחמה והיעדר אופק לסיומה. כאשר אצל כולן, תחזית הדירוג - שכוונתה לבצע פעולה דירוגית בטווח של עד שנה וחצי - היא שלילית.
4. בנוסף, בשבוע שעבר שוב זינקו ה־CDS ל־10 שנים אל מעל 180 הנקודות לעומת 150 בתחילת השנה כאשר פער התשואות בין אג"ח ממשלתיות של ישראל לבין אג"ח של ארה"ב - חצה לראשונה את ה־200 נקודות. לגבי הפעילות, התחזיות מדברות על צמיחה שלילית לנפש ב־2024 (צמיחה כוללת של פחות מ־2%), כאשר הנתונים בפועל - כרטיסי אשראי, פדיון, המדד המשולב של בנק ישראל - כבר מעידים על האטה. בסוף השבוע פרסם JPM – בנק ההשקעות הגדול בעולם - סקירה ללקוחות שלו על כלכלת ישראל ובה נכתב כי "הצמיחה בישראל מאבדת מומנטום ונחלשת באופן משמעותי". הבנק מתריע כי סבב נוסף של עימותים באזור "עלול להשפיע גם על הצמיחה ברבעון השלישי - דרך ערוץ האמון כאשר אי־ודאות מעלה את פרמיית הסיכון ומשבשת את התפקוד התקין של הכלכלה". כתוצאה מכך הורידו שוב כלכלני JPM את תחזית הצמיחה של ישראל ל־1.6%.
לגבי הכנסות ממסים, כמה ניתוחים שנעשו על ידי כלכלנים בשוק משקפים עלייה בהכנסות בעלות אופי זמני ולא מתמשך. לפי נתוני רשות המסים, בינואר עד יולי 2024 גביית המסים הישירים ירדה ריאלית במקצת כאשר מה שאיזן את הגבייה כולה (עלתה ב־0.7%) היו המסים העקיפים שעלו ריאלית ב־2% זאת על רקע הזינוק בתשלומי העברה למפונים, למילואימניקים ולחרדים שמומנו על ידי הגדלת הגירעון.
לשיקוי הזה חייבים להוסיף כעת עוד מרכיב חיוני: תרחיש המיתון בארה"ב שזוכה כל יום למצטרפים חדשים. התמונה הפכה למורכבת עוד יותר שכן ארה"ב היא הלקוחה העיקרית של ההייטק הישראלי וגם המממנת העיקרית שלו - כ־80% מההון מגיע מהכלכלה האמריקאית. ועוד נקודה חשובה שייתכן שכבר הספקנו לשכוח, כלל ברזל ב־PUBLIC FINANCE: ברמות גירעון גבוהות מאוד, אירועים קטנים מסוגלים לגרום לנזקים גדולים. שכן הסביבה מאוד "רגישה". אין דימיון בין הדלקת מדורה בשטח פתוח לבין לעשות זאת בתחנת דלק. אירוע כמו זה שהתרחש ביום חמישי שבו אחת מקרנות הפנסיה הגדולות בבריטניה חיסלה נכסים ישראלים בהיקף של 80 מיליון ליש"ט עלולה לחולל תגובת שרשרת שסופה אינו ברור. כך זה כשהכל רגיש כל כך, אי־היציבות וחוסר הוודאות עצומים, והמצב הפיננסי של הממשלה באיזור כל כך מסוכן.
5. על דבר אחד גם האופטימיים וגם הפסימיים מסכימים: על רמת המסוכנות בהתנהגות ובהתנהלות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוכח חומרת הנתונים התקציביים. "נקודת החולשה העיקרית של הממשלה היא שהיא איננה מצהירה על לוח הפחתת הגירעון וכפועל יוצא מכך היא לא משדרת ודאות לגבי הפעילות התקציבית העתידית", מסביר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל והכלכלן הראשי של הבנק המרכזי עד לפני שנה וחצי. "בעוד שבשנים קודמות נהגה הממשלה להצהיר מראש על יעד הגירעון לשנתיים הקרובות, הפעם הממשלה לא מתארגנת כראוי לאישור התקציב לשנת 2025 והיא לא מעדכנת את הציבור על תוואי הגירעונות לשנים 2025 ו־2026 — הצפויים להיות גבוהים יחסית לעבר".
4 צפייה בגלריה
מישל סטרבצ'ינסקי לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל. "הממשלה לא משדרת ודאות לגבי הפעילות התקציבית העתידית"
(צילום: מארק ניימן/ לע"מ)
לדבריו, על רקע המעקב השלילי של שלושת החברות לדירוג אשראי "החולשה הזו מסכנת את הממשלה בהורדה נוספת של דירוג האשראי ברקע של העלאת הריבית לטווח הארוך. חוסר קידום של תקציב 2025, כשאנחנו נמצאים כבר בחודש אוגוסט, משדר חולשה משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה במסגרת תקציב המדינה".
סטרבצ'ינסקי, מומחה בכלכלה ציבורית, מוסיף כי חוסר הוודאות לגבי כוונות הממשלה להפחית את הגירעון בעתיד בא לידי ביטוי באי־קבלת החלטות על ביטול פטורים ממס או העלאת מסים שאמורים לממן את הגידול המתמשך הצפוי של ההוצאה הביטחונית. "ההוצאה הביטחונית צפויה לגדול בכ־20 מיליארד שקל בשנים הקרובות, והציבור לא יודע מה יהיה מקור מימונה", הוא מסכם.
6. סטרבצ'ינסקי היה עדין: כבר ברור כי לא נתניהו ולא סמוטריץ' מעוניינים לגבש תקציב מדינה שבהכרח חייב לכלול צעדים מצמצמים - קיצוצים ו/או העלאות מסים - שייפגעו בהם פוליטית דווקא בתקופה שהשניים בשפל. יתרה מזו, סמוטריץ' כבר הצהיר כי בכוונתו לפתוח את תקציב 2024 (אחרי שהוגדל) ולהגדיל שוב את ההוצאה. חמור מכך, הממשלה ממשיכה להזרים כספים לשותפים הפוליטיים כאילו אין מחר, אין מלחמה ואין גירעון כאשר מייסד דוקטרינת "כלכלת בעזרת השם" מסביר לכלכלני האוצר כי אם ההוצאות הביטחוניות העודפות בגלל המלחמה תוצגנה כ"קופסא זמנית" - הכל יסתדר. יש כאן חטא על פשע: גם מגדילים הוצאה שאיננה מחוללת צמיחה ואף פוגעת בה וגם מנסים "לצבוע" אותה כהכרחית למען מלחמה. ספק אם המשקיעים או חברות דירוג יקנו את הלוקשים האלו.
מישל סטרבצ'ינסקי: "חוסר קידום של תקציב 2025, כשאנחנו נמצאים כבר בחודש אוגוסט, משדר חולשה משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה במסגרת תקציב המדינה"
7. יתרה מזו, בהינתן מדיניות תקציבית כל כך מרחיבה וכל כך לא אחראית, בנק ישראל לא יוכל להירתם לעידוד הפעילות המשקית באמצעות הפחתת ריבית שהיא כל כך קריטית. וזה לא קשור למלחמה: אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של מיטב, מזכיר בסקירתו האחרונה כי בזמן המיתון בארה"ב ובישראל בתחילת שנות האלפיים, הריבית בישראל ירדה במקביל לירידה בריבית הפד (הבנק המרכזי בארה"ב). זאת למרות המצב הביטחוני המחריף בארץ בעקבות האינתיפאדה השנייה. זו היתה "תקלה פיסקאלית" כלשונו, מדיניות תקציבית לא אחראית שגרמה להגדלת גירעון לא מבוקרת וכמעט להורדת דירוג, שהובילה את הנגיד דאז דוד קליין להעלות ריבית באגרסיביות.
לכן פקידי משרד האוצר מגבשים בימים אלו "חבילה פיסקאלית לחירום" שכוללת צעדים שונים בהם קיצוצים והעלאות מסים. הם יציגו אותה לשר בימים הקרובים כדי לאותת לשווקים שבמצב הכאוטי בו נמצאת המדינה והמשק עוד נותר קצת סדר והיגיון כלכלי.
אלא שכלל לא ברור אם המהלך הזה יסייע בדרך כלשהי למצב, שכן סמוטריץ' ממשיך לצפצף על פקידיו ועל המצב ולא עוצר באף רמזור אדום - גם לא כאשר הגירעון כבר חצה את רף ה־8% תוצר.
