שנה ל-7.10אוקטובר הבא יהיה טוב יותר
שנה ל-7.10
אוקטובר הבא יהיה טוב יותר
מבעד לכאב ולשיברון הלב, למרות הייאוש ותחושת הריקנות המאיימת, בכל זאת מתעוררת התקווה. על מנת שאוקטובר הבא יהיה טוב יותר, צריך לא רק לקוות אלא גם לעשות. זו המחויבות שלנו לנוני אהובנו ולזכר כל מי שאיבדנו באוקטובר ההוא
לכבוד יום הולדתו השישי, שאלתי את ירון במה הוא מברך את עצמו. "שאני אחיה עד שאלוהים יבקש".
כך הוא ענה לי, בסרטון שצולם במצלמה ביתית, ששכחנו את עצם קיומו עד שצפינו בו אחרי שנפל בקרב. ילד בן 6 שגדל בבית חילוני, מאחל לעצמו לחיות עד שאלוהים יבקש.
והוא חי עד שאלוהים ביקש אותו. חיים מקסימים, מלאי אושר, אהבה ונתינה פשוטה. הוא חי את החיים כאילו אין זמן, ממש טרף אותם. כאילו הוא צריך להספיק הכל, כמי שזוכר כל הזמן שמתישהו אלוהים יבקש.
קיבלנו החלטה להמשיך לחיות
ואז הגיע הזמן. 7 באוקטובר, שמיני עצרת. ואלוהים אכן ביקש אותו. והוא ידע גם למה. כי הבקשה הזו, של אלוהים, הצילה את חייהם של רבים. תינוקות, ילדים, הורים צעירים וקשישים. וגם חיילים. ב־7 באוקטובר 2023, ביום החג הקדוש של שמיני עצרת, אלוהים ביקש אותו, את נוני שלנו, אליו.
שנה אחרי אותו יום נורא ואנחנו עדיין חיים אותו כל הזמן. עדיין נחרדים למראה הודעתו האחרונה אלינו: "אל תבואו לפה היום. אנחנו במלחמה", שקיבלנו בסביבות השעה 06:40 בבוקר. עדיין אנחנו חשים את החרדה לגורלו ככל שנוקפות השעות, ככל שהזוועות ממתקפת חמאס הולכות ומתבררות, ככל שהידיעות על לחימה קשה בגזרת הסיירת ועל הפצועים המגיעים לבתי החולים מתחילות לסמן לנו את האסון שלנו, האורב לפתחנו.
1 צפייה בגלריה
יזהר שי, אביו של סמ"ר ירון אורי שי שנפל ב־7.10 בקרב עם מחבלים שחדרו לקיבוץ כרם שלום
(צילום: יונתן בלום)
אנחנו ממשיכים לחיות את הנסיעה לבית החולים הדסה ביום ראשון לפנות ערב, זוג הורים הרודפים אחרי הבשורה שמתמהמהת להגיע לפתח ביתם. שוב אנחנו פוגשים בדמיוננו במסדרונות בית החולים את הקצינה המשפילה את עיניה הדומעות ומבשרת לנו באין ברירה שירון שלנו, ירון אורי שי, נוני אהוב נפשנו, הגיבור שלנו, איננו.
ואנחנו שומעים את הקולות המרוסקים של אחותו ושני אחיו כשאנחנו מתקשרים אל כל אחת ואחד מהם, ליאור בבואנוס איירס, אופיר במנילה שבפיליפינים, שיר בבית בקדימה, ומספרים להם בקול שבור בשתי מילים: "נוני איננו".
שנה חלפה והקולות עדיין רועשים. הנפש מסרבת להאמין במה שהמוח כבר נאלץ להפנים. נוני שלנו איננו.
ובתוך כל הרעש הגדול, מבעד לכאב ולשיברון הלב, למרות הייאוש ותחושת הריקנות המאיימת, בתוך כל אלה בכל זאת מתעוררת התקווה. התחושה שלא הכל אבוד, שיש סיבה לקום בבוקר, להתלבש, לצאת מהבית, לעשות.
את התקווה הזו בנינו ביחד, בהרבה עבודה קשה. קיבלנו החלטה משפחתית שאנחנו ממשיכים לחיות. שאנחנו רוצים להיות מאושרים, להמשיך קדימה בחיים בעלי משמעות. השכול איתנו, בכל רגע, בכל שעה, בכל מקום. אבל אנחנו גם שמחים, מייצרים חוויות של אושר, ביחד.
ומסביבנו משפחה חמה ותומכת, חברים נאמנים שלא מוותרים על אף הזדמנות לחבק ולתמוך, קהילה שלמה וגדולה של אנשים שאכפת להם, שעושים טוב.
ש' שמכין אוכל למשפחה שלמה בכל שבוע, ג' שבכל יום שישי מביאה לנו עוגיות, ס' שמביאה פרחים. ועוד כל כך הרבה אנשים טובים שאכפת להם, שמלווים אותנו מרחוק ומקרוב. זה הכל, פשוט אכפת להם. הם לא שוכחים. ואנחנו אסירי תודה.
הם באו להרוס, אנחנו מייצרים עולם טוב
ואנחנו גם חיים את "אוקטובר הבא". זה לא רק שם של חודש שהתחיל לפני שבוע ומציין שנה למלחמה. זו גם יוזמה שהגינו במהלך השבעה לירון, מיזם ההנצחה לזכרם של כל קורבנות מלחמת שמיני עצרת. חברות סטארט־אפ חדשניות מאמצות משפחות של מי שנפלו בהגנה על המולדת או נרצחו בטבח הנורא. כ־300 משפחות כבר אומצו על ידי יזמות ויזמים, שהחליטו לקחת על עצמם את המחויבות האמיצה הזו. אנחנו נזכור את כל מי שאיבדו את חייהם במלחמה הנוראית שנכפתה עלינו. וגם נייצר אלפי מקומות עבודה, ונרים תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית על ידי חברות חדשניות אלו. וזהו גם המסר שלנו לעולם: הם באו להרוס, אנחנו מייצרים עולם טוב יותר באמצעות חדשנות ישראלית.
במסגרת מיזם הזיכרון “אוקטובר הבא” חברות סטארט־אפ חדשניות מאמצות משפחות של מי שנפלו או נרצחו בטבח הנורא. כ־300 משפחות כבר אומצו
הפעילות האינטנסיבית הזו סביב אוקטובר הבא גם מייצרת סביבנו תחושה של אופטימיות, של אור שמאיר לא רק אותנו, אלא גם מאות משפחות אחרות. אור ששוטף את החברה הישראלית הפצועה והחבולה כל כך, בטוב.
כי בכל יום של עשייה אנחנו פוגשים מאות יזמות ויזמים שלקחו על עצמם לעשות טוב דרך הנצחת הקורבנות. אנחנו פועלים במחיצתם של עשרות מתנדבות ומתנדבים של Next October שמפיצים את הטוב שביוזמה הזו סביבם. אנחנו רואים ביחד מאות שותפים לדרך, משקיעי הון סיכון, מנהלות ומנהלים בחברות מובילות, יזמים מנוסים, בכירים בתעשייה בתפקידים שונים, כולם נרתמים בשמחה למיזם ונותנים מעצמם, מניסיונם, לפעמים גם מכספם.
כל אלה מעניקים לנו ולשאר משפחות השכול את התחושה שאנחנו לא לבד, שזכר הנופלים והקורבנות מונצח לעד באמצעות חדשנות ישראלית, המלווה ביזמות ואופטימיות.
החברה הישראלית זקוקה לריפוי ולתיקון
בתחילת החודש הזה הכרזנו על יוזמה של מעשים טובים במסגרת אוקטובר הבא. ביוזמת שחר, אחד המתנדבים שלנו, העלינו אתר המציין מעשים טובים של קורבנות המלחמה, כל אחת ואחד מהם במעשה טוב כזה או אחר. אנחנו קוראים לקהל הרחב להצטרף אלינו, אם באימוץ מעשים טובים של מי שאינם כבר איתנו או בהעלאת דוגמאות למעשים טובים אחרים.
החברה הישראלית זקוקה לנחמה, לריפוי הפצעים ולתיקון גדול. אנחנו, ב־Next October, מאמינים שהפצת כל הטוב הזה היא חלק חשוב בתהליך השיקום הלאומי. על מנת שאוקטובר הבא יהיה טוב יותר, צריך לא רק לקוות אלא גם לעשות.
ואנחנו יודעים ובטוחים שהוא יהיה טוב יותר, ואוקטובר שאחריו יהיה עוד יותר טוב. אוקטובר הבא תמיד יהיה טוב יותר. זו המשימה שלנו, זו המחויבות שלנו. בשמו של נוני אהוב לבנו ולזכרם של כל מי שאיבדנו באוקטובר ההוא. אוקטובר הבא יהיה טוב יותר.
