פרשנותכך מנרמלת תוכנית הלימודים החדשה את ההפיכה המשטרית
פרשנות
כך מנרמלת תוכנית הלימודים החדשה את ההפיכה המשטרית
עמדת המוצא של מחברי מערך ההוראה שהפיץ משרד החינוך היא שהדמוקרטיה הישראלית פגומה ושה"רפורמה" נועדה לתקן ולשפר אותה. בדרך למסקנה הזאת הם משתמשים בטענות בכייניות, שקריות ברובן הגדול, על אובדן משילות, ועל אימפריאליזם שיפוטי חסר גבולות
1. כמובן שמערך ההוראה שהפיץ בשבוע שעבר משרד החינוך תחת הכותרת "חינוך לכל הדעות, לומדים לנהל מחלוקות" - לא מאזכר הפיכה משטרית וכמובן שלא דיקטטורה. לזכותה של המצגת ייאמר שהיא מכילה את האפשרות שתוביל את התלמידים למסקנה שמדובר בדיקטטורה.
אחד מפרקי התוכנית מופיע תחת הכותרת: "הרפורמה המוצעת במערכת המשפט". ואיך מוגדרת רפורמה? "הכנסת תיקונים ושיפורים בתחום או במבנה מסוים". כלומר, עמדת המוצא של המחברים כבר מסלילה את התלמידים אל העמדה הרצויה לממשלה ולהוגה הרפורמה שר המשפטים יריב לוין - "תיקונים ושיפורים". הדמוקרטיה הישראלית היא פגומה והרפורמה נועדה לתקן ולשפר אותה.
2. לפני הדיון בשניים ממרכיבי הרפורמה, מציגה המצגת לתלמידים, תחת הכותרת "מערכת המשפט", את הרשות השופטת ותפקידיה. אף על פי שמערך הייעוץ המשפטי, בראשות היועצת המשפטית לממשלה, שייך לרשות המבצעת, יש הרואים גם בו חלק מ"מערכת המשפט" בגלל המחויבות הדואלית שלה - לממשלה וגם לציבור. אבל, מכיוון שמטרת הרפורמה היא לאלף ולהצמיד את היועצים המשפטיים לשרים, אז "מערכת המשפט" במצגת היא "הרשות השופטת" בלבד.
3. המצגת מתעלמת מהתפקיד הבסיסי של בתי המשפט - יישוב סכסוכים בין האזרחים לבין עצמם — ומתמקדת בתפקיד הבג"צי שלה, במיוחד של בית המשפט העליון, שאותו היא מחלקת לארבעה: 1. פרשנות חוקי הכנסת והתאמתם לנסיבות החיים המורכבות. 2. הגנה על זכויות אדם ואזרח. 3. שמירה על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי. 4. ביקורת לגבי החוקיות של פעולות השלטון. הסקירה הזו הוגנת וממצה, אם כי ניתן היה להוסיף בסעיף השני גם את המיעוטים. במיוחד המיעט הערבי. נכון, מיעוט נכלל תחת "אדם" ו"זכויות אדם", אבל במציאות הגזענית בישראל חשוב היה לחדד שגם המיעוטים זכאים להגנת בתי המשפט.
4. השלב הבא נוגע למניע הרעיוני העקרוני - למחלוקת בין התומכים בשינוי לבין המתנגדים לשינוי. "לדעת התומכים בשינוי", נכתב במצגת, "מערכת המשפט צברה כוח רב מדי והפרה את האיזון בין הרשויות". טענה הזו מוצגת כנתון שעל התלמידים לקבלו ככזה ראה וקדש, כהנחת המוצא לדיון כולו. ובכן, מחקרים מוכיחים שההתערבות השיפוטית בישראל במעשי השלטון היא מרוסנת. בוודאות, אל מול הרשות המחוקקת: ממוצע של 0.7 ביטולי חוק לשנה. לגבי ביטול החלטות הרשות המבצעת אין נתונים מדויקים, אבל ההערכה של חוקרים היא שמדובר ב־%15%-10 של ביטולים. לא בשמים, בהינתן המצב שבית המשפט הוא "האיזונים והבלמים" היחיד שקיים בישראל על כוחה של הממשלה.
המצגת מציגה גם את הצד השני: "המתנגדים לשינוי טוענים כי הרפורמה המוצעת תיתן לרשות המבצעת כוח רב מדי ובכך תפר את האיזון בין הרשויות". ובכן, לא רק שזה המצב כבר היום, אלא שהרפורמה, בשני הרכיבים שיוצגו בהמשך — הוועדה לבחירת שופטים ופסקת ההתגברות — מובילה את הכוח הזה מ"רב מדי" לשליטה מוחלטת.
5. נתחיל בהצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. המצגת מציגה את הרכב הוועדה כיום: 3 שופטים של בית המשפט העליון, 2 נציגים של לשכת עורכי הדין, 2 שרים, 2 חברי כנסת. ומולה ההרכב המוצע ברפורמה: 3 שופטי עליון, 2 נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים, 3 ראשי ועדות של הכנסת ו־3 שרים. בהרכב הזה מגולמת שליטתה הבלעדית של הקואליציה בבחירת שופטים, כי מובטחים לה 6 קולות לפחות מתוך ה־11: 3 שרים, 2 נציגי הציבור (שימנה שר המשפטים) ולפחות אחד (ואולי יותר) מ־3 ראשי הוועדות של הכנסת. התלמידים נדרשים למצוא את "המורכבויות והאתגרים" בהרכבים השונים של הוועדה. ככל שמדובר בבחירת שופטים לבית המשפט העליון - בהרכב הנוכחי דרושה הידברות בין נציגי הגופים השונים כדי להגיע למינוי שחייב לקבל 7 מתוך 9 הקולות. בהרכב לפי הרפורמה המוצעת, הקואליציה, כלומר הממשלה, ממנה את השופטים. אין כאן שום "מורכבויות ואתגרים" - נתניהו ממנה את השופטים לבית המשפט העליון.
6. אותו היגיון בדיוק חל על פסקת ההתגברות. "גם אם בג"ץ יפסול חוקים מסוימים על פי חוק", נכתב במצגת, "הכנסת העתידה תוכל להתגבר על כך ולחוקק מחדש את החוק - ברוב של 61 ח"כים". ושואלת המצגת את תלמידי ישראל "מה המשמעות של פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת ביחסים בין הרשויות?". ובכן, המשמעות, כמו בסיפור הוועדה לבחירת שופטים, היא שהקואליציה (שלרשותה לפחות 61 אצבעות) היא זו שמתגברת על בית המשפט העליון. לא הכנסת, אלא הממשלה היא זו שמתגברת ומחוקקת מחדש חוק שביטל בית המשפט.
7. לסיכום, המצגת לא מדברת על "הפיכה משפטית" ולא על דיקטטורה, אבל היא מציגה רפורמה שבה הרשות המבצעת מחזקת את השתלטותה על שתי אחיותיה. לפי הרפורמה, ממשלה גם ממנה שופטים וגם מבטלת פסיקות של בג"ץ. במציאות של היום, את ההחלטות האלה יקבלו נתניהו, סמוטריץ' ודרעי. עדיין לא דיקטטורה, אבל בהחלט בדרך לשם, והדרך הזו מרופדת בטענות בכייניות, שקריות ברובן הגדול, על אובדן משילות, על אימפריאליזם שיפוטי חסר גבולות, על הדמון הגדול אהרן ברק שבמצגת הבאה יישאלו התלמידים האם יש להכניסו לכלא כפי שדורש השר במשרד המשפטים דוד אמסלם או שניתן להסתפק במעצר בית ושריפת פסקי דינו.
