דעהעל המדינה לחדש את הצמיחה במחקר ופיתוח
דעה
על המדינה לחדש את הצמיחה במחקר ופיתוח
אחרי שני עשורים של זינוק בהוצאות מו"פ, לראשונה ב-2023 חלה ירידה בהוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ב-1.4%. דווקא כעת, על המדינה לפעול כעת בכל דרך על מנת לשמר את הפעילות ולחדש את קצבי הצמיחה בתחום, שיש ביכולתו לקזז חלק מהשלכות המצב הביטחוני
השקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) מהווה נדבך מרכזי להתקדמותו וצמיחתו לאורך זמן של כל משק מודרני. בין השאר משום שהיא מסייעת להגדיל ולגוון את התוצר הפוטנציאלי.
לישראל, הנחשבת משק מפותח ומשוכלל, חשיבות משולשת לעניין זה.
ראשית, מדובר בחלק חשוב מסך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של מדינת ישראל. לפי נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשולבים בטור זה, היוותה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי 6.3% מהתמ"ג והסתכמה לכדי 119.3 מיליארד שקל בשנה שעברה. לשם השוואה, בשנת 2022 עמד שיעורן על 6.1% מהתמ"ג. במהלך העשור האחרון הן הכפילו את עצמן (במחירים קבועים) ובמשך שני עשורים גדל היקפן פי 3!
שנית, מדובר בתחום שכלכלת ישראל נהנית ממובילות בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), שכן חברות רב-לאומיות רבות בחרו להקים כאן את מטות ומרכזי פיתוח. בהיבט זה אנו ממוקמים לפני מדינות כמו דרום קוריאה (5.2% מהתמ"ג), ארה"ב (3.6%), יפן (3.4%), גרמניה (3.1%) ונמצאים מעל ממוצע הארגון (2.3%).
גם במונחי הוצאה לנפש יש לנו יתרון גדול על פני המדינות הללו ואחרות: אצלנו הוא הסתכם, אשתקד, ב-3,217 דולר ואילו הממוצע בקרב מדינות OECD היה פחות ממחצית הסכום: 1,429 דולר בלבד.
שלישית, מדובר בפעילות שהיא רובה ככולה נחלת המגזר העסקי. בשנה שעברה היה המגזר העסקי אחרי ל-93% מהפעילות ואילו המגזר הממשלתי היווה אחוז אחד בלבד. היות ולאורך זמן מתבססת התפתחותו הכלכלית של משק בריא על תוצר המגזר העסקי, מדובר באחד התחומים התורמים ביותר לכך.
בשל כך, יש לבחון בדאגה את הנתון לפיו קטנה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ב-1.4% בשנה שעברה. בפרט, במגזר הפרטי קטנה הפעילות בשיעור החד ביותר: 1.5%.
מדובר בשינוי כיוון שלילי לעומת השנים הקודמות. לשם השוואה, הוצאות המגזר הפרטי לתכלית זו גדלו ב-14.6% ב-2022 וב-13.7% ב-2021.
מלחמת חרבות ברזל נכנסה לאחרונה לשנתה השנייה ומן הסתם מאתגרת את הפעילות הרב לאומית והמקומית בתחום בישראל. יהיה צורך להמתין לנתוני 2024 על מנת לבחון את השפעתה וכיצד התמודדה עם קשיים כגון: נכונות המממנים השונים להשקיע כל עוד היא מתנהלת ופרמיית הסיכון של המשק גבוהה, מגבלות כוח האדם הזמין (בחלק מהמקרים עקב גיוסי מילואים), המקורות המדולדלים יותר של המדינה, מגבלות אפשריות על יכולות גיוס ההון והתייקרות עלויות הגיוס.
לדעתי, על המדינה לפעול בכל דרך על מנת לשמר את הפעילות ולחדש את קצבי צמיחתה הגבוהים של תחום המו"פ.
השנה חווינו מספר הורדות דירוג מצד סוכנויות דירוג החוב הבינ"ל ומן הסתם רובן התמקדו במצב הביטחוני, בחוב הציבורי ובגירעון הממשלתי. אולם, בכל הנוגע לנקודות החוזקה של המשק, צוין לטובה סקטור המו"פ.
כלכלני סטנדרד אנד פורס כתבו כי התמקדותה בייצוא ההיי טק מספקת לישראל אפשרויות רבות יותר לעבודה של מספר מקצועות מרחוק, מה שמצמצם את השלכות השיבושים הביטחוניים על ביצועיה הכלכליים.
הכלכלנים הוסיפו כי מאזן התשלומים של ישראל צפוי להישאר גורם חוזקה חשוב, הנתמך בראש ובראשונה על ידי הצמיחה המואצת של ייצוא השירותים של תעשיות טכנולוגיית המידע והתקשורת עתירות הערך המוסף.
כמו כן, כתבו, כי אמנם המלחמה פוגעת משמעותית בישראל כיעד תיירותי, אך ייצוא הסחורות והשירותים של סקטור הטכנולוגיה עתיר הערך המוסף יימשך ללא הפרעות.
לשיקולים אלו אוסיף גורם חשוב מאוד שעולה בטורי מעת לעת. לימודי הליבה. על מנת לשפר את משקל המו"פ בתמ"ג ואת ההוצאה עליו במונחים לנפש וכמו כן לראות שפעילות זו גדלה לאורך זמן, חשוב יהיה מאוד לשלב מגוון אוכלוסיות במשק. אני רואה בכך יעד לאומי לכל דבר ועניין.
בשורה התחתונה, פעילות המו"פ בישראל חשובה הן בהיבט של צמיחה והשתכללות של הפעילות העסקית על פני זמן וכפי שראינו – יש ביכולתה לקזז חלק מהשלכות המצב הביטחוני על הפעילות בהווה.
לכן, בתקופה זו של בניית תקציב מדינה לשנת 2025, ובמסגרת הצורך לתעדף היטב את ההוצאות ולהכווינן לסעיפים תומכי צמיחה, חשוב מאוד לראות בהוצאות המו"פ יעד לאומי ולחדש, השנה, את צמיחתן.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
